בית חולים
צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

דוח ועדת הקורונה: כשל בהצטיידות, מערך בדיקות בעייתי ומחסור במידע אמין

מהדוח הסופי של הוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לנושא קורונה עולים כשלים בטיפול במשבר • הוועדה ממליצה לייצר אמצעי מיגון חיוניים בישראל ולתת את השליטה במערך הבדיקות לקופות החולים • יושב ראש הוועדה ח"כ שלח: "למרות הזמן להיערכות, המשבר נוהל באופן לא סדור"
דקלה אהרן־שפרן
14 במאי 2020
10:59
עודכן ב 11:41

מהדוח הסופי של הוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת לנושא קורונה והתפרסם היום (חמישי) עולים כשלים חמורים בניהול המשבר. בין היתר קובע הדוח כי גופי החירום הוחלשו והודרו מהטיפול במשבר. מחברי הדוח סבורים כי אף שנעשו מאמצים להצטייד במכונות הנשמה כשלה היוזמה והמערכת גם לא עמדה ביעד שנקבע להיקף בדיקות קורונה. יושב ראש הוועדה חבר הכנסת עפר שלח: "למרות הזמן להיערכות, המשבר נוהל באופן לא סדור".

הדוח מציין כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון שהובילו את התחום, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש, והמערכות הקיימות בשגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת "שראל", הוכחו כלא מספקות בעת חירום.

כך, בין השאר, למרות העיסוק הציבורי הנרחב והיעד שהוגדר – עד לתחילת חודש מאי נוספו למערכת רק 426 מכונות הנשמה. תמונה דומה עולה ביחס לרכיבי מיגון שונים. המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגיפה עולמית על רכש בחו"ל.

עוד קובע הדוח כי מצבת כוח האדם לטיפול במונשמים הייתה נמוכה ושקיים מחסור חמור במידע אמין ורלוונטי שיסייע לקבלת ההחלטות ולהסברה. בדוח צוין כי הפער המשמעותי ביותר להתמודדות עם תרחישי קיצון עלול להיות הפער בכוח אדם וכי במצבת הנוכחית – אי אפשר לטפל כראוי ב־5,000 מונשמים – גם אם יהיו מספיק מספיק מכונות הנשמה, חומרי הרדמה וחמצן. מחברי הדוח מציינים כי המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיים הוא 3,000 מונשמים בלבד.

באשר לבדיקות, נכתב בדוח כי לא חלה התקדמות של ממש בחודשי המשבר וכי בפועל הבדיקות לא חצו את סף ה־10 אלף ליום בחודש מאי. במקביל, לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין הבדיקה לקבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה.

לסיכום אמר חבר הכנסת שלח: "הוועדה משלימה היום את עבודתה, ומניחה המלצות ליישום מיידי. למרות זמן לא מועט להיערכות, משבר הקורונה נוהל באופן לא סדור, דבר שיש לו השלכות כלכליות וחברתיות קשות, שאיתן נתמודד עוד זמן רב. יישום ההמלצות שלנו והפקת הלקחים חיוניים, אם ברצוננו לצאת מן המשבר הנוכחי ולהיות מוכנים טוב יותר לעתיד".

איגוד רופאי בריאות הציבור הגיבו לדוח ואמרו כי הוא "חושף ליקויים משמעותיים בהיערכות ובניהול משבר הקורונה בישראל. הליקויים כללו קבלת החלטות ריכוזית, ללא עבודת מטה מספקת, ללא שילוב של אנשי מקצוע באפידמיולוגיה ובריאות הציבור, ללא תכנון וללא שקיפות". 

באיגוד הוסיפו כי הם "תומכים בהמלצת הוועדה להקמת רשות לאומית אזרחית לשעת משבר, שתעבוד לפי עקרונות בריאות הציבור - בתכנון, שותפויות, חיבור לשטח ולגופי השגרה, בשקיפות ועל בסיס מידע".

רשות לאומית, קווי ייצור מקומיים ושליטה של קופות החולים

הוועדה ממליצה, בין היתר, להקים ולמסד רשות לאומית לשעת משבר שתסתמך, ככל האפשר, על מערכות קיימות שפועלות בשגרה, ובראשן הרשויות המקומיות ומשטרת ישראל. הרשות תוקם מייד עם הכרזת שעת משבר על ידי הממשלה. כותבי הדוח מדגישים כי המידע, דרך הניתוח והמסקנות צריכים להיות שקופים לציבור, כדי להגביר את האמינות של ההחלטות שיתקבלו. 

עוד ממליצה הוועדה לקבוע קווי ייצור חיוניים במפעלים ישראליים לאמצעים חיוניים, כמו מכונות הנשמה וחומרי הרדמה, ולהקפיד על מלאי של אמצעי מיגון ובדיקה לטובת הצוות הרפואי. הדוח מדגיש כי בעת חירום תהליך הבדיקה צריך להיות מופקד בראש וראשונה בידי קופות החולים, ולקבוע דרכים שבהן יופעל מד"א כקבלן משנה עבור הקופות בביצוע בדיקות בשטח.

עוד עולה ממסקנות הדוח כי יש למסד תהליך של חקירה אפידמיולוגית באמצעים אנושיים וטכנולוגיים ולקבוע תקנות לשימוש באמצעי ניטור אלקטרוניים, תוך הימנעות מפגיעה גורפת ולא פרופורציונלית בזכויות הפרט. נוסף על כך מומלץ להשלים את מערך הבדיקות הסרולוגיות, ולבצע בדיקות סקר נרחבות.

בנוגע לאוכלוסיות בסיכון נכתב בדוח כי יש לממש את תוכנית "מגן אבות ואימהות" וכי עם התקרבותה של מגיפה אפשרית, יש ליצור בהקדם טבלת סיכונים המשלבת גיל, מחלות רקע ושאר גורמי סיכון, ולעצב מדיניות ספציפית להגנה על מי שנשקף לו סיכון מוגבר. עוד צוין כי יש לתת עדיפות ראשונה בטיפול באוכלוסיות הסיכון.

הוועדה אף מתחה ביקורת על הטיפול בקבוצות הסיכון של בעלי המוגבלות והאסירים, וציינה כי חלק מהאמצעים שננקטו כדי למנוע הידבקות המונית היו כרוכים בהגבלות שפגעו בזכויותיהם באופן משמעותי. כתוצאה מכך ממליצה הוועדה לחזק את מערכי בריאות הנפש ולעצב תוכניות פעולה ייחודיות להתמודדות עם השלכות המגיפה, במיוחד בקרב קשישים וצוותים רפואיים.