לאה ושמחה גולדין
מרים אלסטר, פלאש 90

"אם נשתוק – נגזור עליו מוות": הגעגוע והזעם של משפחות השבויים והנעדרים

משפחות א-סייד, מנגיסטו, גולדין ושאול עייפות, כואבות ומיואשות משנים של הבטחות סרק. "מלכתחילה אמרנו לרה"מ שאנחנו משפחה אחרת, שלא נדרוש שחרור מחבלים", אמר שמחה גולדין, אבל הפרדיגמה שביקשו להציג התנפצה בין מזוודת כסף לבדיקות הקורונה שהועברו לחמאס
יובל אגסי
16 במאי 2020
01:20

המציאות הביטחונית של מדינת ישראל מעולם לא הייתה קלה. מלחמות, הסתננויות, פיגועים וירי רקטות הן רק חלק מהאלימות שאזרחי המדינה נאלצים לסבול באופן יום יומי. במציאות זאת תופס נושא השבויים והנעדרים מקום כואב במיוחד - חיילים, אזרחים ומשפחות, שעל חייהם ושלמותם הודבק תג מחיר בלתי נסבל. בימים בהם אזרחי ישראל יוצאים מסגר ומבקרים את משפחתם לראשונה זה שבועות, חזר צוות "השבוע" בכאן 11 אל משפחות גולדין ומנגיסטו שבניהם מוחזקים על ידי חמאס ברצועת עזה. 

סגן הדר גולדין נפל בקרב "יום שישי השחור" ברפיח, שעתיים לאחר שהושגה הפסקת אש במבצע צוק איתן. מאז מוחזקת גופתו על ידי חמאס. "אחרי שהדר נפל התייצבנו אצל ראש הממשלה ואמרנו לו: 'עומדת מולך משפחה אחרת, בוא נשנה את המצב'", אמר פרופ' שמחה גולדין. משפחת גולדין התנגדה מהרגע הראשון לשחרור מחבלים תמורת החזרת בנם, אולם הממשלה מסרבת לקבל את הפרדיגמה שלהם.

"ההחלטה הייתה, וראש הממשלה אמר את זה בקולו: 'כול עסקה שקשורה בעזה, כל שיקום, כל שדרוג, תנאי מקדים לה – החזרת החיילים". אך למרות הבטחות אלה, נאלצה משפחת גולדין לשמוע על מזוודות כסף, חומרי בנייה וסיוע הומניטרי שנכנסים לעזה, כשגופת בנם עדיין מוחזקת שם.

מלבד גופותיהם של גולדין ואורון שאול, שני אזרחים מוחזקים בעזה - אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. מצבם של השניים, שסבלו מבעיות נפשיות עוד טרם נפלו בשבי, אינו ידוע, והכאב של משפחותיהם גדול. "אברה הוא ילד חסר ישע שלא הלך לפגוע באיש", אמר אילן, אחיו של אברה מנגיסטו. 

אולם העוולה ההומניטרית שבהחזקת שני אזרחים חפים מפשע ולוקים בבריאותם על ידי ארגון טרור, לא הייתה עילה מספקת למדינת ישראל למנוע מהעזתים סיוע במשבר הקורונה. "איך יכול להיות שחייל צה"ל עושה בדיקת קורונה לעזה לפני שהחזירו את הדר ואורון?", שאלה לאה גולדין. 

הדיווחים האחרונים על מגעים בין ישראל לחמאס לגבי שחרור הארבעה עוררה רק מעט תקוה בקרב המשפחות. "הפעם נשמע שהמתאם חושב שזה חלון הזדמנות שאסור לפספס", אמר מנגיסטו. אולם פרופ' גולדין אינו אופטימי: "תמיד כשזה יצא לתקשורת, זה היה אחרי שזה נכשל".

"החיים אחרי שהדר יחזור יהיו אותו דבר", סיכם שמחה גולדין. "פשוט עם ההרגשה שמילאתי את החובה שלי כלפי הבן שלי והבאתי אותו משדה הקרב לקבורה".