סיור הקבינט ברמת הגולן, ארכיון
צילום: קובי גדעון, לע"מ

20 שרים סביב השולחן - הקבינט הפך לפרס ניחומים פוליטי

בהינף הסכמים פוליטיים הגוף העליון לקבלת החלטות בסוגיות של מלחמה ושלום הופך להיות די מיותר. כדי לקבל בכל זאת החלטות, סביר שיוחלט על הקמת "מטבחון", ואולי זו המטרה - לבטל את פעילות הקבינט
גילי כהן | פרשנות
21 במאי 2020
14:52

אם לא די בממשלה הגדולה ביותר בתולדות ישראל – עכשיו גם הקבינט המדיני-ביטחוני שובר שיאים. 20 חברים חדשים יהיו בו, לא פחות ולא יותר. כמו בהרכבת הממשלה, גם כאן נראה כי ידו של בנימין נתניהו על העליונה. בכחול לבן יוכלו להתגאות שבאופן רשמי הקבינט הוא שוויוני: שמונה חברים ממפלגתם, שמונה חברים מגוש הימין. אבל באמצעות עוד טריק של נתניהו, לא פחות מתריסר חברים ומשקיפים מגוש הימין ישתתפו בדיוני הקבינט.

בליץ השכנועים שלו בסוף השבוע האחרון הביא אותו לחלק עוד כיסאות סביב שולחן הקבינט, כ"משקיפים" אמנם, לשרים צחי הנגבי, אלי כהן ורפי פרץ. בניסיון לרבע את המעגל עוד קצת, השרים שטייניץ ואלקין יתחלקו במושב החברות בקבינט כדי שיוכלו להשפיע בהינף יד על קבלת ההחלטות. הקבינט המדיני-ביטחוני, שאמור להיות הגורם המשפיע ביותר על ניסוח המדיניות האסטרטגית של מדינת ישראל, הופך להיות פרס ניחומים פוליטי. הנה, מופת להשכלה גבוהה - ולפוליטיקה קטנה.

האם מישהו חושב שניתן לקבל החלטות בנושאים החשובים שבהם עוסק הקבינט – ביטחון המדינה, יחסי החוץ של ישראל, תוכניות הפיתוח וההצטיידות של צה"ל, השב"כ, המוסד, הוועדה לאנרגיה אטומית ועוד ועוד – בדיון שבו לוקחים חלק לא פחות מ-20 שרים? שולחן חדר הדיונים של הקבינט במשרד ראש הממשלה יהיה צר מלהכיל את כל המשתתפים – ועוד לא התחלנו לדבר על נוכחות נציגי מערכת הביטחון, שצריכים לסקור בפני חברי הוועדה את הסוגיות החשובות.

בלי פרוטוקול ותחת מעטה עמימות - ההחלטות יתקבלו ב"מטבחון" המצומצם

אבל לא מדובר פה רק בשאלות על תרבות הדיון (אולי אפשר יהיה למנות לכך שר אחראי) או על מודל קבלת ההחלטות. פעילות הקבינט, מראש, לוקה בכמה כשלים מובנים: מי שמחליט על מה דנים ומתי הוא ראש הממשלה בלבד; בסיס הידע של השרים מוגבל ומסתמך, לרוב, על המידע שצה"ל מספק בלבד; בעלי רקע ביטחוני – ואוי, כמה כאלה יש בממשלה החדשה - נהנים מיתרון כפול (גם בעלי היכרות טובה יותר עם המערכת והנושאים על הפרק, וגם, אם ירצו לקבל עוד מידע, בעלי קשרים).


דוגמה לכך ראינו בצוק איתן, כששר החינוך בנט לא חסך ביקורת מהרמטכ"ל דאז בני גנץ, ומטיפול צה"ל במנהרות, ועל בסיס קשר אישי עם מח"ט גבעתי עופר וינטר, דחף בקבינט לפעילות התקפית יותר בנושא. מי היה מאמין שכמעט ארבע שנים אחרי, בנט וגנץ יעברו חפיפה לתפקיד שר הביטחון בסיוע של המזכיר הצבאי, עופר וינטר.

וכך, בהינף הסכמים פוליטיים, הגוף העליון לקבלת החלטות בסוגיות של מלחמה ושלום הופך להיות די מיותר. כדי לקבל בכל זאת החלטות, סביר שיוחלט על הקמת "מטבחון", מיני-קבינט, שבו יהיו חברים רק חלק משרי הקבינט. העמימות שמלווה את פעילות צה"ל בסוריה, תורחב גם על יתר תהליכי קבלת ההחלטות: ל"מטבחון" כזה אין פרוטוקול עבודה מסודר, נהלים, או צוות ייעודי במל"ל שאמור לסייע בגיבוש ההחלטות. ואולי זאת המטרה בכלל: לבטל את פעילות הקבינט הלכה למעשה, ולהשאיר את קבלת ההחלטות החשובות - אלו שקשורות בעיקר לפעילות מבצעית רגישה – בידי כמה שרים בלבד. יתר הסוגיות פשוט ייאלצו לחכות לקבינט, ועד שכל אחד מ-20 השרים יסיים לומר את דעתו.