אהודי מכבי חיפה
צילום: מרקו, פלאש 90

איל ברקוביץ' הוא התשובה: כך מכבי חיפה תחזור לימי גדולתה

החולשה של מכבי חיפה היא חלק מחולשה כללית של הכדורגל הישראלי שהולך ומתדרדר. חיפה במהלך העשור האחרון הרבה פחות מרשימה – וזה מתחיל בבעלים. עם זאת, יש פתרון – מינוי מנהל מקצועי
יואב בורוביץ' | פרשנות
05 ביוני 2020
08:38

מכבי חיפה מצויה במשבר מקצועי של קרוב לעשר שנים. האליפות האחרונה בה זכתה הייתה ב־2011. גביע המדינה היחיד בו זכתה בעשור האחרון הונף ב־2016. מאז האליפות האחרונה, היו 13 חילופי מאמנים במועדון הירוק. ושום דבר לא עוזר.

מכבי חיפה ממשיכה להחזיק מחלקת נוער חזקה שמגדלת לא מעט כישרונות (גם אם פחות מהעבר). תקציבי הקבוצה בעשור האחרון היו הגבוהים בתולדות המועדון. כמות האוהדים במשחקים רק הולכת וגדלה – בעיקר בגלל המעבר לאצטדיון הטוב בארץ שמהווה בית למועדון (סמי עופר).

גם היציבות של מכבי חיפה בהנהלה – בראשות הבעלים הנצחי יעקב שחר – היא ללא אח ורע בכדורגל הישראלי. אז מדוע למרות כל הגורמים החיוביים הללו התוצאות על המגרש – וכמובן, גם היכולת – כל כך שליליות?

ראשית, יש לומר את המובן מאליו שלעולם לא נאמר: החולשה של מכבי חיפה היא חלק מחולשה כללית של הכדורגל הישראלי שהולך ומתדרדר. כמעט כל הקבוצות בכדורגל שלנו חלשות. אפילו אחרי שמכבי תל אביב זוכה באליפויות, היא לא מצליחה לרוב לעבור יריבות מתחתית הכדורגל האירופי כדי להעפיל לשלבי הבתים של ליגת האלופות או הליגה האירופית.

נבחרת ישראל אף היא תמיד כושלת ומביכה. ולכן, אי אפשר לנתק את חולשתה המתמשכת של מכבי חיפה מחולשה כללית של הכדורגל שלנו. ולמרות זאת, חיפה במהלך העשור האחרון הרבה פחות מרשימה ממכבי תל אביב, הפועל באר שבע (שזכתה בשלוש אליפויות רצופות) ופעמים רבות היא גם פחות טובה מקבוצות נוספות, כולן בעלי תקציבים נמוכים ממנה.

מי האיש שיתעקש על חזון? ברור שזה לא יכול להיות שחר. הוא לא איש כדורגל וכבר שנים רבות אנחנו רואים שאין התעקשות על חזון

מכבי חיפה, עם כל המשאבים, תמיכת הקהל ואתוס המועדון שיש לה – מוכרחה להיות הרבה־הרבה יותר טובה – בלי קשר לרמת הכדורגל הישראלי. אז מדוע היא לא מצליחה להיות כזו? יעקב שחר מוכרח להיות הסיבה הראשונה במעלה. הוא האחראי. הוא ממנה מאמנים. הוא מחתים שחקנים. הוא מתווה דרך. והדרך הזו כושלת יותר מדי שנים.

מספיק ששחר היה סבלני יותר עם כמה ממאמניו – וגם היה תקיף יותר באופן שילוב הכישרונות הצעירים מבית – ודי בטוח שמכבי חיפה הייתה רושמת עשור אחרון הרבה פחות גרוע. יש לא מעט אוהדים שכבר די הרבה שנים קוראים ללכתו של שחר. אבל הוא נותר במערכת. חזק מתמיד. זו רק הקבוצה שחלשה.

איך בכל זאת אפשר לשפר את מכבי חיפה?

מוכרחים לחזור לעקרונות שבנו את מכבי חיפה הגדולה מאז אמצע שנות ה־80. שחקני בית, כדורגל התקפי, מאמנים מצוינים, ניהול טוב. זה הכל. וזה הרבה. בינתיים נראה שרק הניהול האדמיניסטרטיבי והפיננסי הם ברמה גבוהה.

מכבי חיפה, כפי שצוין מקודם, צריכה לגדל יותר כישרונות גדולים. והיא בעיקר חייבת לאפשר להם להתבטא בקבוצה הבוגרת כבר בגיל צעיר. נוסף על כך, היא מוכחה להתעקש על הכדורגל ההתקפי והשוטף שאפיין את הקבוצה בשנות ה־80, ה־90, ובעיקר במחצית הראשונה של שנות ה־2,000.

איל ברקוביץ' הוא גדול שחקני מכבי חיפה והכדורגל הישראלי. ברקוביץ' גם מאמין אדוק בכדורגל טכני והתקפי. לכן הוא צריך להיות האיש שמושל על המערכת כולה ודואג לכך שהחזון הזה ייושם

מי האיש שיתעקש על החזון הזה? ברור שזה לא יכול להיות שחר. הוא לא איש כדורגל וכבר שנים רבות אנחנו רואים שאין התעקשות על חזון כזה. ברור שזה גם לא יכול להיות מאמן כזה או אחר, כי מאמנים במכבי חיפה עובדים על תאריך תפוגה קצר ביותר.

החזון הזה – הראייה הזו – צריכים לבוא מלמעלה. למכבי חיפה כמעט אף פעם אין מנהל מקצועי שמתווה מדיניות. היו צמד זרים – קרלסן ואלאך – שעשו זאת לזמן קצר אך הם לא קיבלו את כל הסמכויות מהבעלים והם עזבו אחרי זמן קצר.

יעקב שחר צריך לחשוב בכיוון אחר, מקומי.

איל ברקוביץ' הוא גדול שחקני מכבי חיפה והכדורגל הישראלי. ברקוביץ' גם מאמין אדוק בכדורגל טכני והתקפי. לכן הוא צריך להיות האיש שמושל על המערכת כולה ודואג לכך שהחזון הזה ייושם בכל הגילים, הרמות והרבדים.

שחר צריך לתת לברקו חוזה לחמש שנים לכל הפחות – ואז פשוט לתת לו לעבוד, ולבצע את המהפכה הגדולה שהמועדון הירוק מייחל לו כל כך הרבה שנים. רק כשמכבי חיפה תשוב לכדורגל הגדול שאפיין אותה וגרם למאות אלפי ישראלים בכל רחבי הארץ להתאהב בה – היא תחזור לימי גדולתה.