נופר משה-פרדו

איך בחורה ציונית שמשפחתה גרה כאן מועמדת לגירוש בכל רגע?

ישראל מקבלת בזרועות פתוחות עולים עם זיקה ליהדות, מתוקף חוק השבות. אבל למה כשמדובר בעלייה מאתיופיה - ההגעה לארץ המובטחת הופכת לסיפור שונה לגמרי?
נופר משה-פרדו
09 ביוני 2020
11:02

שמעו סיפור, פנתה אליי לא מזמן בחורה צעירה, בעלת דרכון אירופאי, איטלקייה. היא בוגרת אוניברסיטה, עובדת כמתורגמנית, וסבתא שלה גרה בבאר יעקב. למעשה כל המשפחה שלה חיה כאן בישראל, ובכל שנה היא מגיעה לביקורים. נכון שהיא חיה באירופה, אבל היא לגמרי ציונית וממש ממש רוצה לעשות עלייה. בקיצור מבחינתה כאן זה בית, אבל נכון לעכשיו היא מועמדת לגירוש לאיטליה.

אלא מה? היא לא באמת איטלקיה, אני אתן לכם רמז, קוראים לה אבטם והיא אתיופית. יותר נכון, נולדה באתיופיה. אחרי שאבא שלה נפטר היא ואמא שלה עברו לאיטליה, בזמן שכל שאר המשפחה עברה לישראל. עברו כמה שנים והיא החליטה להתאחד עם משפחתה, ועם בן הזוג שלה, שהיא הכירה כאן בישראל. הרי אם אתה יהודי או צאצא של יהודי או אפילו יהודי אנוס מכל מקום אחר בעולם, כל מה שאתה צריך זה מכתב מרב הקהילה, ומדינת ישראל תקבל אותך, בזרועות פתוחות, מתוקף חוק השבות כמובן.

בסוכנות היהודית אמרו לה שהם לא מטפלים בעלייה מאתיופיה, ובמשרד הפנים ביקשו ממנה עוד ועוד מסמכים שיוכיחו שיש לה סבתא יהודייה, זאת שגרה פה, בבאר יעקב

אבל כשאבטם החלה בתהליכים היא גילתה שחוק השבות בכלל לא חל עליה. בסוכנות היהודית אמרו לה שהם בכלל לא מטפלים בעלייה מאתיופיה, ובמשרד הפנים ביקשו ממנה עוד ועוד מסמכים שיוכיחו שיש לה סבתא יהודייה, זאת שגרה פה, בבאר יעקב. ככה זה, כל העולים מאתיופיה ב-20 השנים האחרונות, לא עולים לישראל מתוקף חוק השבות, אלא מתוקף חוק הכניסה לישראל. זאת אומרת שמדינת ישראל לא מכירה בשורשיהם היהודיים, אלא מעלה אותם מסיבות אחרות, הומניטריות או איחוד משפחות. העלייה שלהם גם מותנית בגיור לחומרה.

חוק השבות לא עוסק במי יהודי או לא יהודי על פי ההלכה, אלא קובע שמי שזהותו ושורשיו יהודיים, יכול ומוזמן לעלות לארץ ישראל. כך קורה שאחוזים גבוהים מאוד מאלה שעולים מהמדינות השונות, מברית המועצות לשעבר, מארצות הברית ומצרפת הם לא בהכרח יהודים על פי הרבנות, אבל כן בעיני מדינת ישראל. כי כשהמדינה רוצה לצרף לשורותיה יהודיה, או כאלה שיש להם זיקה ליהדות, היא עושה את זה ביעילות ובמהירות, אבל בסיפור האתיופי, המוטיבציה של המדינה מעט שונה.

כרטיס כניסה לארץ המובטחת

ולכן סיפור עלייתם מתנהל לגמרי אחרת. גם בשנות ה-80' מדינת ישראל לא רצתה לעלות את יהודי אתיופיה, וזאת על אף ההכרה בהם כיהודים, על ידי הרב עובדיה יוסף. כך גם קרה כשארגונים יהודיים ביקשו לעלות את בני הפלשמורה, כי ההנחה שכל נוצרי אתיופי יכול להצטרף לבני הפלשמורה ולקבל כרטיס כניסה לארץ המובטחת. רק שהקהילה הזאת, של בני הפלשמורה, היא קהילה מובחנת ובעלת היסטוריה משותפת. לפי חלק מההערכות חבריה התבוללו, אולצו להתנצר לפני 150-100 שנים וכך התפצלו מהקהילה היהודית, האתיופית האורתודוקסית ביתא ישראל.

אז המדינה מפעילה את מלוא כובד הבירוקרטיה על בני הפלשמורה וכוללת גם טיעונים הלכתיים, כל זה כדי לצמצם את הגעתה ארצה, ולכן גם אבטם בבעיה גדולה, בעיה כל כך גדולה שמישהו ייעץ לה לוותר על ההוכחות ולהתחתן עם בן זוגה הישראלי. עכשיו כשיש לנו ממשלה, בשעה טובה, ושרת קליטה חדשה, אולי הבעיה הזאת סוף סוף תיפתר.