-

"כואב שלא נפל האסימון": בעקבות סיפורם של הקשישים – שמתו בבדידותם

לפני חודש נפטר יעקב אבני, ממקימי מושב משמרת, כשהוא לבד בביתו – בלי שאיש ידע. ימים רבים חלפו עד שמישהו מהשכנים הבחין שיעקב בן ה-70 איננו. כמו יעקב, היו עוד 77 אנשים שנפטרו מתחילת השנה
תומר ממיה
20 ביוני 2020
22:01

"אחד הדברים שמכאיבים לי הוא שלא נפל לי האסימון שהוא לא מתקשר. בסוף פספסתי את זה": לפני כחודש נפטר יעקב אבני, ממקימי מושב משמרת, לבד בביתו - בלי שאיש ידע. ימים רבים חלפו עד שמישהו מהשכנים הבחין שיעקב בן ה-70 איננו. במשך 30 שנה הגיע יעקב בכל בוקר לאותו הספסל ליד המכולת. לא היו לו בני משפחה או חברים קרובים, הוא היה יושב לבדו, קורא עיתון ומשם מתחיל את יומו. יום אחד, בחודש מאי, הפסיק להגיע. "היינו רגילים לראות אותו בכל יום, פתאום ראיתי שכמה ימים הוא לא פה. אמרתי לחבר'ה - תראו מה עם יעקב", סיפר בעל המכולת.

מה שחברי המושב לא ידעו, זה שכבר יותר משבוע יעקב איננו בחיים. הוא מת ככל הנראה מדום לב. מצאו אותו שוכב במיטתו כשמקל העבודה לצדו. כולם במושב הכירו אותו, את המסלול היומי שלו ובעיקר את השקיות שלקח עמו לכל מקום. "לפני כמה שנים הזמנו אותו לסדר פסח אצלנו בבית. הוא הגיע עם השקיות ובתוך עשר דקות הבנו ששם הוא בעצם מחזיק את כל הזכרונות – את כל מה שהיה לו בחיים – התמונות והזכרונות מהמשפחה".

הסיפור של יעקב מצטרף ל-77 מקרים נוספים מתחילת השנה, שבהם מתו קשישים עריריים, כשבחלק מהפעמים, הגופות נמצאו לאחר זמן רב במצב שיו"ר זק"א, יהודה משי זהב הגדיר "איבוד צלם אנוש". משי זהב הסביר כי עוד לפני שפרצה מגפת הקורונה, היו מטפלים המתנדבים בממוצע של ארבעה מקרים כאלה בשבוע. שר הרווחה החדש איציק שמולי הבטיח: "אנחנו דוחפים תוכנית אסטרטגית מאוד גדולה שנועדה להרחיב את המענים ולהמציא מענים חדשים". האם ניתן למנוע את המוות הבודד הבא?