תחקיר: האינטרסים, המילארדים וההזנחה של ים המלח נחש

מדינת כיל: למה ישראל הפקירה את ים המלח?

מי מקפיד לשמור על האינטרסים של הטייקונים, ולמה המדינה מוותרת פעם אחר פעם על המשאב הלאומי שלה?
אורן אהרוני
21 ביוני 2020
20:57
עודכן ב 20 ספטמבר 07:44

חברת כימיקלים לישראל (כיל) - או בשמה החדש ICL גרופ - שבבעלות משפחת עופר, עושה בים המלח ככל העולה על רוחה. אבל למה המדינה בחרה להזניח לאורך השנים את פלא העולם שבשטחה, והפקירה אותו בידי טייקונים? הזיכיון של מפעלי ים המלח יסתיים רק בעוד 10 שנים, ובינתיים - תושבי קיבוץ עין גדי הסמוך טוענים: "הם ישאבו את ים המלח עד הטיפה האחרונה".

מדינת כיל: איך המדינה מפקירה פלא עולם בידי טייקונים? התחקיר של אורן אהרוני

לפי ההיסטוריה, מדינת ישראל לא ממש יודעת לנהל את מה ששייך לציבור, ומי שפועל בשם אזרחי המדינה מול משפחת עופר וחברת כיל הם פקידי ממשלה. בפרק הראשון בסדרת הכתבות מדינת כיל, אורן אהרוני בדק את ההחלטות התמוהות שגורמות לכיל להרוויח, ולמדינת ישראל להפסיד את ים המלח - אחד המקומות היפים בעולם.

מה האינטרס של המדינה לוותר לחברת כיל בכל פעם מחדש? | פרק 1

הנהר הסודי שנחשף בכאן חדשות עובר בשטח הזיכיון של מפעלי ים המלח. רק בשנת 2030 תסתיים תקופת הזיכיון ומכרז חדש אמור לצאת לדרך - מכרז שיקבע איזה ים נשאיר לדורות הבאים. כשרוב המידע נמצא בידי כיל, יש לה יתרון של ממש על מתחרות אחרות ועל המדינה. הממשלה אמנם יכולה להתמודד עם היתרון הזה ויש בידיה אפילו כלים למנוע אותו, אבל בינתיים היא לא ממש פועלת בכיוון. נראה שהאינטרס הציבורי לא נמצא בראש סדר העדיפויות, לפחות נכון לעכשיו. 

למה המדינה גוררת רגליים - ואיך זה ישפיע על עתיד ים המלח? | פרק 2

אי שם סמוך לערד מסתתר לו נחל יפהפה, נחל חימר. מעליו פועל מכרה פוספטים השייך ל"רותם אמפרט", חברת בת של כיל. למרות העבר המפוקפק של החברה – מתברר שאין עליה פיקוח. מחודש ינואר ועד מאי אסור לבצע פיצוצים במכרה הפוספטים, בעיקר בגלל עונת קינון הנשרים, אבל בפועל תועד במקום לפחות פיצוץ אחד. והנשרים? נכחדו משם. 

החלטות מוזרות, פיקוח לוקה ודלת מסתובבת של פקידים | פרק 3