בשבח המלחמה

לא בכל יום נוחתת על המדפים יצירה כזאת

אילנה ברנשטיין ממליצה על "בשבח המלחמה" מאת עילי ראונר
אילנה ברנשטיין
24 ביוני 2020
11:27

בפרק הזמן שבין תחילת שנת הלימודים וחג החנוכה, בתקופה שבה מתנהלת מלחמה, תוקפת חבורת נערים, תלמידי תיכון תל אביביים, את המורה לספרות. זה הסיפור בכללותו, והוא מותח ולכן לא אתעכב על עלילתו, אף כי כבר עכשיו יש לציין שהרומן השני של עילי ראונר גדול יותר מהמסופר בו, כלומר מרצף האירועים. הרומן הזה הוא פרצופה של החברה בישראל על גווניה הפוליטיים. אם כי למעשה אין הבדלים בין הגוונים האלה. בכולם דבק הרוע. המורה, הנערים, המנהלת - כולם פועלים על רקע חברה אטביסטית שנסוגה אל הקמאי, אל הלא-מנוסח, הלא-מאורגן, הלא-רציונלי. תוקפנות, לוחמנות, אלימות – כל אלה הולכים ומתחזקים ככל שהופכים דפים.

המורה לספרות, המלמדת את שירת הגבורה שהיא בה בעת שירת האימה, היא זאת המנקזת בשיעוריה את חוליי החברה בישראל – את היותה חברה צמאת דם המנהלת רומן עם המוות העובר כאן ארוטיזציה. במקום לראות בה מצילה, רואים בה התלמידים את לילית, השדה הפתיינית, חסרת הילדים, ההורגת את ילדיהם של האחרים.

תקצר היריעה מלהרחיב באיכויותיו של הרומן המצוין הזה, על המחשבות שהוא מעורר, על  האסתטיקה שלו, על יחסי התוכן והצורה, ואין לי ספק שעוד יקראו בו ויהפכו בו במשך זמן רב. לא בכל יום נוחתת על המדפים יצירה כזאת.

לעמוד הבית של שבוע הספר