אילוסטרציה
צילום: גטי אימג'ס

למה גברים ישראלים נמנעים מקשירת צינור זרע?

בארצות הברית עורכים חצי מיליון הליכים כאלה בשנה ובהולנד רופא המשפחה מבצע את ההליך במרפאתו תמורת 250 אירו, אולם בישראל קשירת צינור הזרע (וסקטומי) כמעט ולא מתבצעת. הסיבה: סטיגמה, היעדר מודעות ותג מחיר יקר מדי
סדר יום
22 ביוני 2020
13:31

נניח שאחרי שהקמתם משפחה החלטתם כזוג שלא תרצו להביא עוד ילדים לעולם, מה האופציות שלכם? לרוב המוחלט של הזוגות הישראלים השאלה הזו מופנית לנשים בלבד – התקן תוך רחמי או הורמונלי, קשירת חצוצרות או נטילת גלולות – כל אלו אמצעי מניעה נשיים, אך למה הגברים תלויים לחלוטין בפרוצדורה רפואית לנשים?

יש פרוצדורה רפואית פשוטה יחסית ונטולת סיכונים, שאפילו נמצאת בסל התרופות – קשירת צינור זרע (וסקטומי), אולם למרות שהניתוח מופיע בסל, קופות חולים לא מכירות בו, ההמתנה לו היא ארוכה מאוד וגברים נדרשים לשלם עליו סכום של יותר מ-10,000 שקלים.

לכן לא מפתיע, שלעומת 2,500 הליכי קשירת חצוצרות שבוצעו בשנת 2017 בישראל, באותה שנה בוצעו רק 52 ניתוחי וסקטומי. כך עולה מנתונים שהציגה היום (שני) נוגה פרידמן, חוקרת מגדר מאוניברסיטת תל אביב, בריאיון לתוכנית "סדר יום" עם קרן נויבך בכאן רשת ב. בארצות הברית לעומת זאת, 23% מהזוגות הנשואים יבחרו בווסקטומי כאמצעי המניעה שלהם.

פרידמן הצביעה על המדינה כגורם שהימנעותו מהפניית משאבים ואמצעי הסברה בנושא, מנציחים את הטלת האחריות המוחלטת על נשים בכל הקשור למניעת היריון בקרב זוגות. דוגמה להתנהלות שונה בין ישראל למדינות אחרות בנושא ניתן ללמוד מישי כהן, אב לשניים שעבר את ההליך.

"גרתי בהולנד ושם בא לעולם בני הראשון. אחרי לידתו רופא המשפחה שלי שאל אותי אם אני רוצה לעבור את לקשור את צינור הזרע. אותה שאלה חזרה גם אחרי שנולד בני השני", סיפר כהן. אולם כשהחליט שהוא רוצה לעבור את ההליך כבר גר כהן בישראל, ואז רופא המשפחה בקופת החולים לא ידע לספק לו תשובות בנושא.

"כשפניתי למוקד של קופת החולים, נתקלתי בגיחוך וחוסר ידע. אחרי שביררו אמרו לי שהניתוח לא מכוסה על ידי הקופה", אמר. כהן יצר קשר עם מרפאה בהולנד, וגילה ששם עולה ההליך 250 אירו בלבד, ושהוא מבוצע על ידי רופא המשפחה בקליניקה שלו.

האורולוג ד"ר אוהד שושני, שמבצע את הניתוח, הסכים כי בארץ יש חוסר מודעות לנושא. "רוב הגברים שמגיעים אליי הם נשואים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם שכבר הביאו ילדים לעולם ורוצים להימנע ממצב של היריון נוסף", סיפר. "הם מבינים שאם חצי מיליון גברים עוברים בכל שנה את ההליך בארצות הברית, יש פה משהו".

מלבד חוסר המודעות, נושא נוסף שגורם לקשירת צינור הזרע להיות פחות מקובלת בישראל הינו הנושא הכלכלי – בעוד בהולנד שילם כהן 250 יורו על ההליך, בישראל משלמים עליו 12-11 אלף שקלים. "הביטוח המשלים מחזיר על שעת הייעוץ של הרופא אבל שאר התשלום – הוא על פרוצדורת הניתוח", סיפר כהן, והוסיף שבשל מצוקת הרפואה הציבורית, ישנה המתנה של שנה לניתוח.

השילוב של סטיגמה, הכסף והפחד מההחלטה וכן התורים הארוכים להמתנה – יוצר חוסר ידיעה על האפשרות הזאת. אולם בכל הקשור לסטיגמה, הפריך שושני חשש שכיח בקרב גברים בנושא: "וסקטומי לא פוגע באון הגברי ובתפקוד המיני ולא משפיע על השפיכה. להיפך, גברים דווקא מעידים על שיפור בחיי המין אחרי הניתוח – שנובע מהיעדר החשש מהיריון לא רצוי".

פרידמן הצביעה על חוסר הפיכותו של ההליך כאחד מהגורמים לחשש מווסקטומי בישראל, אך גם בנושא זה מסתבר שיש מקום להסברה נוספת. ד"ר שושני הסכים וסיפר שהוא מציג את ההליך לגברים כבלתי הפיך, אולם ישנו הליך להתרת צינור זרע וכן ניתן לשאוב נוזל זרע ישירות מהאשכים במקרה והגבר מתחרט לאחר שביצע את ההליך.

תגיות:
היריון