רועי פרייליך
צילום: סמדר ליאני

שאלון לשבת עם רועי פרייליך

ההרכב הכי טוב שהוא שמע לאחרונה, השיר הכי טוב שלו שאתם לא מכירים ועם איזה שיר הוא היה מסכם את החיים? רועי פריילך מתארח בשאלון לשבת שלנו
מערכת כאן
26 ביוני 2020
07:00

"שאלון לשבת" - סדרת שאלות למוזיקאים ישראליים על המוזיקה עליה הם גדלו, על השירים שהם שומעים, על חלומות שלהם בחיים וגם אחריהם. קבלו את רועי פרייליך.

מהו האלבום הראשון שהתאהבת בו?
האלבום הראשון שהתאהבתי בו אי פעם היה הראשון של גזוז, עם הצילום שלהם באוטובוס. הייתי אז בן חמש ודרשתי שיקנו לי אותו בעקבות הספיישל איתם שנטחן בזמנו ברשות השידור. "תשע בכיכר" הוא אחד השירים הישראלים האהובים עלי עד היום.

מהו האלבום, או השיר, היותר טובים ששמעת לאחרונה?
Video Age - Days To Remember
שיר Lo-FI נהדר של צמד מניו אורלינס שמצאתי במהלך חפירות אינטנסיביות בספוטיפיי בעיצומו של סגר הקורונה. הוא מכיל את כל האלמנטים שעושים לי את זה בפאזה המוזיקלית שעוברת עלי – לחן פופי פשוט ומושלם, גרוב אייטיזי, סינטים סליזיים וידיעה ברורה שהשיר הזה הולך להישאר איתי הרבה זמן.

מהו - אם יש כזה - השיר הכי יפה שלך, שאיש לא מכיר?
"אם מישהו צריך להתקשר זו את". אני מהמר שיש בכל זאת כמה שכן מכירים אותו אבל זה אחד השירים הראשונים שכתבתי לאלבום הראשון של נערות ריינס תחת השפעה כבדה של ג'ונתן ריצ'מן שהיה החבר המוזיקלי הכי טוב שלי בימים ההם. יצא לי לנגן אותו בהופעת האיחוד של נערות ריינס בבארבי אחרי המון שנים שהוזנח ויש מצב שהוא נכנס מעתה והלאה לסטליסט הקבוע.

יש לך שיר אותו היית עושה אחרת? או לחילופין שיר שאתה מתחרט על פרסומו?
השאלה היא - איזה שיר לא הייתי עושה אחרת? אני לא יכול להקשיב לשירים שלי בלי לשמוע את הפגמים. אבל יש רק שיר אחד שהייתי גונז לחלוטין, זה השיר שסוגר את האלבום האחרון והוא נקרא "הצלחה". הוא קיבל תגובות קשות מאנשים שאני סומך על טעמם עוד בימיו הראשונים כסקיצה, אבל אני התעקשתי ולכן מגיע לי. 

אתה זוכר את הרגע בו הבנת שתקדיש את חייך למוזיקה? שזה הייעוד שלך?
אני לא יודע בקשר ל"ייעוד", אבל בכל פעם שאני שואל את עצמי לאיזה עיסוק הייתי מקדיש את עיקר הזמן והאנרגיה אם הייתי מפוצץ בכסף, התשובה תמיד זהה – מוזיקה.

יש רגע הפוך? האם אי פעם הרגשת שאתה צריך לפרוש ולוותר על החלום?
ברור, מלא פעמים. המשבר הכי גדול היה כשעברתי לראשונה לתל אביב בשנות ה-20 שלי, קוקטייל של בדידות, חוסר ביטחון עצמי וחוסר בשלות גרם לי לחשוב ש- I'm not worthy להיות בביזנס הזה. אז חתכתי לטובת לימודי קולנוע, הפסקתי לכתוב שירים והתחלתי לכתוב תסריטים ולצאת לסיורי לוקיישנים. אני חושב שבסופו של דבר מצאתי את הדרך חזרה למקום הנכון.

לו כל אוסף המוזיקה שלך היה מושמד והיה ניתן להציל ממנו רק אלבום אחד - איזה אלבום היית מציל ולמה?
שאלה בלתי אפשרית, בעיקר בעידן שאנו חיים בו, אבל אם לא ירשו לי להכין מיקסטייפ, אני מניח שאקח משהו של לו ריד, אולי אפילו את טרנספורמר. אני יכול להאזין לקול שלו לנצח בלי קשר למה הוא שר.

לאיזה סרט היית רוצה לכתוב מוזיקה?
למספריים של אדוארד או למצב רוח לאהבה. בשני המקרים הייתי כותב בדיוק את אותה המוזיקה שנכתבה להם.

ברגעים קשים – מהו השיר שתמיד ישפר את מצב רוחך?
Come On Eileen של Dexys Midnight Runners. זה השיר הכי משמח אבר.

לו לא היית מוזיקאי, מה היית?
הייתי רוצה לחשוב שבמאי קולנוע. היכולת לספר סיפורים היא אחת המתנות היפות שבנאדם יכול לקבל.

מה הוא השיר שהיית רוצה שיושמע בהלוויה שלך?
The whole of the moon. השיר הזה נמצא בטופ טן שלי מאז שאני זוכר את עצמי מדרג טופ-טנים. זה אחד מהשירים הנדירים בהם הטקסט והלחן עומדים ומרגשים בפני עצמם והשילוב ביניהם יוצר התרוממות רוח מפלצתית. המשפט
I saw the crescent / You saw the whole of the moon" מרגיש לי כמו ראוי לסכם את העניינים.