ארכיון
צילום: הדס פרוש, פלאש 90

יו"ר ההסתדרות הרפואית מעריך: "כרבע מיליון ישראלים נדבקו בקורונה"

מדובר בנתון הגבוה פי יותר מעשרה ממספר הנדבקים הרשמי • האיגוד למחלות זיהומיות למנכ"ל המשרד על העלייה בהידבקות: עלולים לאחר את הרכבת ולהגיע לנקודת האל חזור • מחקר בשערי צדק: כ-50% מהחולים שהחלימו המשיכו לסבול מקשיים נשימתיים
דקלה אהרן-שפרן
28 ביוני 2020
09:26
עודכן ב 13:45

יושב ראש ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, מעריך שכרבע מיליון בני אדם נדבקו בקורונה. מדובר בנתון הגבוה פי יותר מעשרה ממספר הנדבקים הרשמי. בריאיון שהעניק היום (ראשון) לרן בנימיני בתוכנית "בחצי היום" בכאן רשת ב, אמר הפרופ' חגי כי יש צורך בעוד 300 תקני רופאים ובהגדלת מספר הבדיקות היומיות ל-40 אלף. הערכתו של הפרופ' חגי מתבססת לדבריו על מחקרים לפיהם על כל חולה שאובחן - יש עשרה שלא אובחנו.

האזינו לריאיון עם פרופ' ציון חגי בכאן רשת ב

בתוך כך, מנהלת את המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, פרופ' גליה רהב, מעריכה כי בתרחיש האופטימי הקורונה תלווה אותנו לפחות עוד שנה. לדבריה "המצב כיום קריטי, מספר החולים עולה, יש לפעול במהירות ואין לנו זמן להמתין עד ששר הבריאות החדש ומנכ"לו ילמדו את התחום". בריאיון לכאן רשת ב התריעה פרופ' רהב כי אין די תקציב לבתי החולים, יש מחסור בציוד רפואי ואין לדעת מה תהיה ההשפעה של השילוב של קורונה ושפעת בחורף.

האזינו לריאיון עם פרופ' גליה רהב בכאן רשת ב

מוקדם יותר הבוקר קרא האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות למנכ"ל משרד הבריאות פרופסור חזי לוי לפעול במהירות כדי למנוע איבוד שליטה על התפשטות הקורונה. יו"ר האיגוד, פרופ מירי וינברגר, כתבה ללוי כי "בשבועיים האחרונים אנו עדים לעלייה דרמטית במספר הנדבקים היומי בקורונה. בימים האחרונים ישנה גם עלייה בגיל הנבדקים ובגיל המתאשפזים".

עוד הוסיפה וינברגר כי מחלקות הקורונה נפתחו מחדש בבתי חולים רבים אך הפעם הם בפעילות מלאה והמחלקות הפנימיות בתפוסה גבוהה. "בשלב זה עדיין לא הגענו למצב של אי ספיקה במערכת הבריאות אך תמונה זו נזילה משום שכל עלייה בקצב ההידבקות עלולה להביא לנקודת אל חזור ולאובדן שליטה", הזהירה.

וינברגר התריעה כי אם לא תהיה פעולה מידית ואפקטיבית כבר עכשיו, "אנו עלולים לאחר את הרכבת ואף לאבד שליטה", וכתבה כי האיגוד ממליץ לפעול לאלתר בכמה מישורים:

• שיפור מערך הבדיקות וקיצור זמן איתור המגעים, בין השאר ע"י הכשרת מובטלים חדשים כדי להגדיל משמעותית את מספר העוסקים בחקירות אפידמיולוגיות

• תגבור הצוותים הרפואיים המטפלים בחולי קורונה

• שיפור המיגון של צוותי הקורונה

•הצטיידות במלאי תרופות יעילות לטיפול בחולי קורונה. בנוסף, קראו באיגוד לגבש תוכנית רב שנתית להתמודדות עם מגיפות.

גם אחרי ההחלמה - חולים דיווחו על שיעול וקוצר נשימה

בתוך כך, ההשפעות ארוכות הטווח של הקורונה הולכות ומתבררות - תוצאות ראשונות למחקר שמוביל מכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק מעלות כי לפחות 50% מחולי קורונה שנבדקו ממשיכים לחוות חולשה כללית וקשיים נשימתיים שבועות עד חודשים לאחר שהחלימו.

רוב החולים לא חזרו למצב ולתפקוד שבהם היו לפני שחלו בקורונה. מבית החולים נמסר כי המחקר בדק עד כה כמה עשרות מטופלים שחלו בקורונה בדרגות שונות והחלימו. נבדקו חולים קלים, בינוניים וגם חולים שהיו במצב קשה.

מתוצאות המחקר עולה כי כ-50% מהמחלימים שנבדקו עד כה סובלים מתסמינים ללא קשר בהכרח לחומרת המחלה. במחקר נמצא כי גם לחולי קורונה קלים עלול להיווצר נזק ריאתי לטווח ארוך, ולעומתם חולים שהיו במצב קשה לא בהכרח מדווחים על קשיים או תחושה קשה. עוד אמרו בביה"ח כי בשבועות הקרובים ייבדקו עוד מאות חולים שכבר פנו להשתתף במחקר. כלל החולים שישתתפו ייבדקו שוב חצי שנה לאחר הבדיקה הראשונית על מנת להבין את ההשפעה ארוכת הטווח.

בין התסמינים שנמצאו: חולשה כללית אצל רוב הנבדקים, תלונות על שיעול וקוצר נשימה וחשד ליתר לחץ דם ריאתי.

משרד הבריאות לקופות החולים: האיצו את קצב הבדיקות

ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות הורה הבוקר לקופות החולים לנקוט צעדי זהירות והרחקה לאלתר ולהאיץ את קצב ביצוע הבדיקות, לנוכח העלייה בתחלואה בקורונה. במכתב ששלחה ד"ר ורד עזרא למנכ"לי קופות החולים ולמנהלים הרפואיים בקופות נכתב כי יש להקפיד על הפניה מהירה וביצוע מהיר של בדיקות קורונה וכן לוודא כי הרופאים והצוותים מנחים את הנבדקים להיות בבידוד מרגע ההחלטה על צורך בהפניה לבדיקה.

עזרא כתבה כי יש להקפיד על הנחיות המיגון והריחוק החברתי של העובדים ולקיים עבודה בקפסולות במידת האפשר וכי יש לפקח על כך שמטופלים ייכנסו למרפאות עם מסכות ולאחר חיטוי ידיים. עוד נכתב כי יש להגביל ככל שניתן כניסת מלווים למרפאות וכי מומלץ להעדיף טיפולים מרחוק. עזרא הוסיפה עוד כי יש לפעול להפרדה בין חשודים בנשאות לקורונה ובין חולים שפונים למרפאה מסיבות אחרות ובפרט להרחיקם ממטופלים בסיכון כמו קשישים.