תל אביב
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

אובדן שליטה? "לא סביר שנגיע לתרחיש קיצוני"

ראש ביה"ס לבריאות הציבור בבן גוריון: "היה צריך לפתוח את הרכבת קודם" • במהלך דיון ועדת החוץ והביטחון בהצעת החוק להסמכת שב"כ, אמרה נציגת משרד הבריאות: "זה כלי שעוזר מאוד" • עובדים בבתי אבות ובמוסדות גריאטריים בהם התגלה קורונה - ממשיכים לעבוד כרגיל כי אין מי שיחליף אותם
יערה שפירא ומוטי גילת
29 ביוני 2020
10:12
עודכן ב 12:57

ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, פרופסור נדב דוידוביץ', יצא היום (שני) נגד המסרים המפחידים שיצאו בימים האחרונים מצד גורמים במשראד הבריאות ובמל"ל. בריאיון לבחצי היום בכאן רשת ב הוא אמר: "אני לא מקבל את ההנחה שאנחנו באובדן שליטה. טוב שנפתח המשק, אבל אנחנו הולכים להיות עם הקורונה הרבה זמן, ולמעט אם יקרה תרחיש קיצוני שלא חושב שנגיע אליו, לא מאמין שיסגרו את המשק". 

"לדעתי את הרכבת היה צריך לפתוח מוקדם יותר", הבהיר דוידוביץ'. "מצד שני אירועים כמו בר מצוות וחתונות, כשיש ריקודים וכולי, לדעתי צריך להגביל. הופעות, כשיש מרווחים בין היושבים בקהל, זה דבר הגיוני לקיים. גם בים, כל עוד נזהרים כמו שצריך, אין סיבה לא ללכת". 

על האפשרות שהציבור ייקרא פעם נוספת להימנע מביקור הסבים והסבתות אמר דוידוביץ' כי "להשאיר אנשים בבדידות זה לא טוב, אבל אם יש אנשים בסיכון כדאי בהחלט לשמור עליהם. הייתי נותן יותר שיקול דעת".

נציגת משרד הבריאות על האיכונים: כלי שעוזר מאוד

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דנה היום (שני) בהצעת החוק להסמכת שב"כ לסייע במאבק בנגיף קורונה באמצעות אמצעים טכנולוגיים. במהלך הדיון אמרה נציגת משרד הבריאות כי בזכות הכלי של שב"כ אותרו כ-4,500 נדבקים בקורונה מאמצע מארס עד סוף מאי: "אנחנו רוצים להשתמש בו בהקדם".

נציגת המשרד הוסיפה בדיון על השימוש בכלי שב"כ: "זה שיעור הצלחה גבוה וזה כלי שעוזר מאוד. נבקש לאשר את הצעת החוק כפי שהוגשה, בתיקונים מסוימים, אבל לא כהצעת הוועדה".

אתמול פורסם בכאן רשת ב כי יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ צביקה האוזר אינו מתכוון לאשר את החוק לאיכון סלולרי של השב"כ, על אף הלחץ הכבד שהממשלה מפעילה לאשר אותו בחקיקת בזק. האוזר החליט שראוי שהוועדה תדון במשך כמה שבועות בחוק ולכן בכוונתו לאשר השבוע חוק זמני.

החוק המצומצם יקבע הסדר איכון סלולרי לשבועיים עד שלושה, שבמהלכם יוכל משרד הבריאות לעשות שימוש באיכון הטלפוני רק במוקדי תחלואה בולטים ומרכזיים. בתקופה זו תקיים הוועדה דיוני עומק בחוק האיכון ורק אחר כך תאפשר את אישורו בכנסת.

עובדים סיעודיים במוסדות שבהם התגלה קורונה - ממשיכים לעבוד כרגיל

עובדים סיעודיים בבתי אבות ובמוסדות גריאטריים שהתגלה בהם נגיף קורונה ונשלחו לבידוד - ממשיכים בעבודתם משום שאין מי שיחליפם. כך נודע היום לפרשן כאן חדשות מוטי גילת.

מנהל תוכנית "מגן אבות ואמהות", הפרופסור נמרוד מימון, מאשר את הדבר ואומר כי מדובר במסירות גדולה של העובדים. מנהלים בבתי אבות אומרים כי חסרים אלפי עובדים סיעודיים, וכאשר הנגיף מתגלה הם אינם יכולים לנטוש את הקשישים תשושי הנפש והסיעודיים, משום שלא יהיה מי שירחץ אותם ויאכילם.

פרופסור מימון אמר בוועדת הקורונה בכנסת רוב ההדבקות בבתי האבות הן העברה של מטפלים למטופלים, ולא בני משפחה, וככל שישנן יותר בדיקות וזיהוי מוקדם גודל ההתפרצות קטן יותר. "הכוונה שלנו, אחרי שתחקרנו את כל האירועים, היא לעשות כמה שיותר בדיקות ולדגום כמה שיותר מטפלים. אנחנו עושים 3,000 דגימות ביום", אמר מימון "חייבים להגדיל את כוח האדם כדי לשמור על הקפסולות בבתי האבות".

החל הסקר הסורולוגי לאיתור נוגדני קורונה בדם

סקר הבדיקות הסרולוגיות יצא היום לדרך בכל רחבי הארץ, כשבמסגרתו אמורות קופות החולים לדגום כ-70 אלף ישראלים ולבחון את היקף התפשטות נגיף קורונה בארץ. במסגרת הסקר, מטופל שיגיע לרופא במרפאה נדגמת לצורך בדיקת דם, יקבל הצעה מהרופא לתת-מבחנה נוספת לטובת הבדיקות הסרולוגות.

אם יהיה מעוניין בכך, תילקח מהנבדק מבחנה שתועבר למעבדה של הקופה, שם היא תיבדק במכונה מיוחדת. במקביל, המטופל ימלא גם שאלון שיועבר למשרד הבריאות, שבו יישאל בין השאר האם סבל מתחילת חודש פברואר מאחד מהתסמינים הבאים: חום של יותר מ-38 מעלות, שיעול, כאב גרון, קוצר נשימה או שינוי בחוש הטעם וריח. הנבדק יישאל גם אם היה בקרבת חולה קורונה מאומת ואם היה בבידוד.

בניגוד לבדיקת מטוש, שנבדקת בשיטת PCR ויכולה לומר אם אדם נשיא של הנגיף ברגע נתון - בדיקה סרולוגית מאפשר להבחין בנוכחות נוגדנים לנגיף בגוף, ולכן יכולה להעיד אם הנבדק נחשף בעבר לנגיף. סקר סרולוגי מדגמי ומצומצם שנערך בישראל העלה כי שיעור החשיפה של הנגיף עומד על 2-3% מהאוכלוסייה, פי עשרה ויותר ממספר הנשאים המאומתים.

ביום חמישי האחרון הזהיר הסטטיסטיקן הלאומי ומנהל הלמ"ס פרופסור דני פפרמן כי הוא מוטרד מאופן ביצוע הסקר - דגימה מתוך הבאים ממילא לקופות החולים ללא קשר לסקר לצורך בדיקות דם. "ביצוע הסקר במתווה כזה יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות, מאחר שהבאים לצורך בדיקות דם אינם מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית", אמר. 

"למשל סביר שלפחות חלק מאותם אזרחים המגיעים לצורך בדיקות דם סובלים מבעיה רפואית כלשהי, ואולי דווקא בשל כך הם נזהרו יותר מהידבקות במחלה", הסביר פפרמן. "מעבר לכך, ביצוע הסקר במתכונת המוצעת לא יאפשר הערכות מדעיות לגבי שיעורי טעות אפשריים מעצם העובדה שמדובר במדגם בלבד".

לדברי פפרמן הוא פנה לגורמים במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה אחרים והתריע על ביצוע הסקר במתכונת המוצעת, אך לא זכה לתגובה. "על פי חוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות, וחובה על משרדי הממשלה להתייעץ עמי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים", הוסיף.

"הסקר המוצע על ידי משרד הבריאות מכונה 'מדגם נוחות', ואין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה זו מאחר והנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם", המשיך פפרמן. "אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות. דגימה נכונה היא לבחור מדגם הסתברותי שבו לכל פרט באוכלוסייה יש הסתברות חיובית להיכלל במדגם. סקר כזה יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או מתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה, וככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית. לדעתי זו שותפים טובי הסטטיסטיקאים בארץ ובעולם, וגם מומחים מתחום הבריאות. כך מבוצע הסקר בבני ברק, וכך הוא מבוצע גם בארצות אחרות בעולם כמו איטליה ואנגליה. אני דורש ממקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לקיים דיון מעמיק באופן שבו יש לבצע את הסקר, ולפעול במקצועיות ולא בנוחות".