-
צילום: יונתן זינדל, גרשון אלינסון, פלאש 90, אי-פי

בדרך להחלת ריבונות? המחלוקות בממשלה, התגובות בעולם והזעם הפלסטיני

תאריך היעד שהגדיר נתניהו להחלת הריבונות הגיע. הכתבת המדינית של כאן חדשות, גילי כהן, עונה על השאלות הבוערות בנוגע למהלך המדיני הדרמטי - שעדיין לא ברור אם בכלל יצא לפועל
גילי כהן
30 ביוני 2020
10:22

תאריך היעד להחלת הריבונות שהגדיר ראש הממשלה בנימין נתניהו, 1 ביולי, הגיע, ונראה שכולם –בישראל, ברשות הפלסטינית ובעולם – נותרו מבולבלים, כשממשלת ישראל עדיין לא חשפה את פרטי התוכנית, שבכוונתה להוציא בסופו של דבר אל הפועל. הכתבת המדינית גילי כהן, כאן כדי לעשות מעט סדר בדברים, ועונה על כמה מהשאלות הבוערות שכבר אפשר להשיב עליהן. 

החלת הריבונות: כל הדיווחים, הכתבות והפרשנויות של כאן חדשות

מה זה אומר לספח שטחים או להחיל עליהם ריבונות?

זה אומר שהחוק הישראלי יהיה תקף באותם אזורים. בעיקרון, כבר היום כמעט כל החוקים שנחקקים בכנסת (וגם כאלו שכבר קיימים), עוברים התאמה מסוימת דרך "צו אלוף", משום שצה"ל הוא הריבון בשטחים. כלומר, מי שבסוף חותם על "החוקים" בשטחים הוא אלוף פיקוד המרכז – כי הוא למעשה הסמכות למתרחש בשטח.

הבחירה במילים "סיפוח"/"החלת ריבונות" הפכה להיות פוליטית. המשמעות היא החלת החוק הישראלי על השטחים הללו. מה שכמובן מעלה עוד שלל שאלות, כמו: מה יקרה לפלסטיני המתגורר בשטחים אלו?

איזה וכמה מהשטחים רוצים לספח?

זוהי שאלת השאלות. לפי תוכנית טראמפ, כ-30% משטחי הגדה יסופחו לישראל – כולל בקעת הירדן, התנחלויות מבודדות וגושי ההתנחלות הגדולים. כבר כעת נראה שהמהלך הזה לא יצא אל הפועל. נתניהו דיבר בכמה פורומים סגורים על כך שהוא יביא להחלת החוק הישראלי על שטחים נרחבים ב"פעימות", כלומר, צעד-צעד. ההערכה הייתה – כפי שפרסמנו בכאן חדשות – שנתניהו יקדם סיפוח בגושי ההתיישבות הגדולים: בגוש עציון ובמעלה אדומים.

 בקעת הירדן - כבר לא על הפרק (צילום: יניב נדב, פלאש 90)

לכך, ככל שאני מבינה, יש גם הסכמה מצד גנץ. זה אומר שבקעת הירדן כרגע ירדה מהפרק (למרות שזו אולי הנקודה היחידה שכחול לבן והליכוד הסכימו עליה בקמפיין הבחירות). בשיחה עם ארגון נוצרי אוונגליסטי גדול נתניהו הזכיר דווקא את שילה ובית אל כשני יישובים שבהם יוחל החוק הישראלי. האם זה יקרה? נתניהו שומר את הקלפים קרוב קרוב לחזה.

לצה"ל, נגיד, אין ממש מושג מה הולך לכלול הסיפוח, לכן בנו בצבא ארבעה תרחישים שונים – מסיפוח "קל" לסיפוח נרחב. בקהילה הבין-לאומית כבר מבהירים שזה לא ממש ישנה מבחינתם את ההתנגדות הנחרצת למהלך. 

אילו השלכות יהיו להחלת ריבונות על מערכת החוקים בגדה?
ההשלכות יכולות להתבטא בכמה תחומים. מבחינה ביטחונית, עלולה להיות הסלמה, פיגועים, אובדן שליטה של הרשות על השטח הפלסטיני ועוד. מבחינה מדינית, הרשות אומרת בצורה די ברורה: ישראל תספח, אז ישראל תהיה אחראית לשטח באופן מלא – מניהול בתי ספר ועד לתשתית הביוב. זה אומנם נשמע כמו איום של "תחזיקו אותי", אבל עלול להיות משמעותי אם הרשות תתפרק.

עוד השלכה מבחינה מדינית היא כמובן התגובות בעולם. נתחיל מהקרוב: מדינות אירופה יטילו סנקציות על ישראל. זה לא יהיה, כנראה, משהו מגובש מצד כל האיחוד האירופי, כי לא יהיה קונצנזוס למהלך (בגלל הונגריה), אבל כל מדינה יכולה להחליט על הגבלותיה ופעולותיה – מעצירת השקעות, מסחר, הגבלות על ייצוא ביטחוני ועוד. ויש גם לא מעט פרויקטים עתירי ממון, בתחומי החינוך, המדעים ועוד, שעלולים להיעצר עקב כך.

בעולם הערבי, ירדן ומצרים יכולות להחליט שהן מורידות את דרג הייצוג שלהן בישראל, מחזירות את השגריר (זה יקרה בוודאות), או אפילו מנתקות יחסים. והשאלה המעניינת היא מה יקרה ליחסים ה"שושואיסטים" עם מדינות המפרץ. לא סתם איחוד האמירויות יצאה בקמפיין פומבי, שבו הסבירה לציבור בישראל מה יהיו החסרונות של המהלך.

מה צפוי לקרות בפועל לפי התכנון של נתניהו?

אני לא נתניהו – וגם בסביבתו הקרובה לא אומרים כרגע. תיתכן הצהרה והכרזה בנושא התהליך, אבל לא יהיה בשטח צעד קונקרטי של סיפוח של ממש, בתאריך שהוצהר עליו. 1 ביולי הוא רק תאריך היעד להתחלת המהלך, שכפי שנתניהו בעצמו אמר, ודיווחנו על כך בכאן חדשות – הוא מורכב, ותלוי בשיקולים נוספים.

למה מתכננים לעשות את זה דווקא עכשיו?

התאריך נקבע בהסכמים הקואוליציוניים. למה דווקא בעיתוי הזה? ככל הנראה בגלל תאריך הבחירות בארצות הברית בחודש נובמבר. להחלטה של סיפוח – בטח אם יהיה מדובר באזורים שנחשבים לרגישים עבור הציבור הנוצרי-אוונגליסטי – יכולה להיות השפעה גם על הבחירות בארצות הברית, וטראמפ יכול להשתמש בזה בקמפיין הבחירות שלו.

מהי עמדת הממשל האמריקני למהלך בשלב הזה?

מהשיחות שלי עם גורמים המעורבים במהלך – מכאן ומשם – נדמה שהאיש שהכי דוחף למהלך סיפוח הוא שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן. הוא נחשב לתומך נלהב של ההתנחלויות, ולדעתי יראה בזה את ההישג המשמעותי של כהונתו, אפילו יותר מהעברת השגרירות האמריקנית. ג'ארד קושנר, יועצו של טראמפ וחתנו, וכמובן גם אדריכל התוכנית, מעט יותר מסויג. הטענה היא שהוא זה שעצר את הסיפוח אי אז בינואר, עם הצגת התוכנית בבית הלבן. בסופו של דבר, יש שיראו בהחלטה האמריקנית להביא את מהלך הסיפוח, כך שיכלול קונצנזוס ישראלי כולל כחול לבן, ניסיון להאט את הקצב ולהזכיר שדיל המאה הוא יוזמת שלום ולא יוזמת סיפוח.

נתניהו עם קושנר, פרידמן וגרינבלט (צילום: פלאש 90)   

האם כל מהלך של החלת החוק הישראלי, גם מצומצם, חושף את ישראל לתביעות בהאג?

בקצרה – כן, אבל מה שמעניין יותר הוא הטיימינג, שכרגיל הוא הכול בחיים. שופטי בית הדין בהאג צריכים להכריע האם הם מקבלים את עמדת התובעת וחושבים גם כן שיש סמכות לבית הדין לדון בטענות על פשעי מלחמה שביצעה, לכאורה, ישראל. במילים אחרות, אם באמת תיפתח חקירה נגד ישראל ולא רק תביעות. ההחלטה הזו אמורה להתקבל בכל רגע – בדיוק כשישראל אמורה להתקדם במהלך הסיפוח.

האם יש כוונה לספח גם תושבים פלסטינים במסגרת התוכנית?

זה תלוי באזור שייבחר. נתניהו וגנץ חלוקים גם בזה. גנץ אומר – אם יהיו פלסטינים בשטח שיסופח הם צריכים לקבל זכויות, ובמינימום תעודת תושב. נתניהו מסרב לכך.

מה ישראל צריכה "לתת" כרגע, אם בכלל, בתמורה למהלך? 

הפרטים מצויים בתוכנית עצמה. פתיחת משא ומתן עם הפלסטינים (שכרגע לא מוכנים לדבר בכלל), הקפאת בנייה לארבע שנים כדי שיהיה ניתן לשכנע את הפלסטינים לשוב לשולחן המשא ומתן, ויש גם את הקטע הקטן הזה, שישראל אמורה לפצות את הפלסטינים על שטחי הסיפוח – בשטחים מצפון השומרון ומהנגב.