"שאלון לשבת" - סדרת שאלות למוזיקאים ישראליים על המוזיקה עליה הם גדלו, על השירים שהם שומעים, על חלומות שלהם בחיים וגם אחריהם. קבלו את גבע אלון.
מה הוא האלבום הראשון שהתאהבת בו?
Queen - Greatest Hits. כשהייתי בכתה ו' אחי הגדול קנה לי את הקסטה הזאת ליום הולדת. שמעתי הרבה מוזיקה עד אז, אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שמשהו תפס אותי ככה. אני חושב שהקשבתי לקסטה הזאת אלפי פעמים. עד אז לא הכרתי משהו דומה לזה, מהבחינה שזה גם היה קליט בטירוף ויכולתי לשיר כל תפקיד של כל נגן בלהקה, אבל באותו זמן מאתגר ומורכב ומלא עומק. הם פתחו לי את הראש.
מה הוא האלבום, או השיר, היותר טובים ששמעת לאחרונה?
באופן מוזר לא שמעתי הרבה מוזיקה בחודשי הקורונה. זאת הייתה תקופה של התנתקות והתבוננות פנימה בשבילי. הייתי במקום אחר.
מהו - אם יש כזה - השיר הכי יפה שלך, שאיש לא מכיר?
שאלה קשה. תמיד יש איזה שיר שכשאתה כותב אותו אתה בטוח שהגעת למקום אחר ושהוא משהו מיוחד. אבל אז הוא נופל בין הכיסאות ולא מקבל את המקום שחשבת שמגיע לו.
באלבום Get Closer יש שיר שנקרא Fade Away With you שתמיד הייתי ממש גאה בו.
יש לך שיר אותו היית עושה אחרת? או לחלופין שיר שאתה מתחרט על פרסומו?
רוב הזמן אני לא מתעסק בשאלה הזאת, כי אם הייתי נכנס לדברים האלה בטח הייתי מוצא מלא דברים שהייתי עושה אחרת. מה שיפה במוזיקה, שהיא מנציחה רגע בזמן שבו עשית את המקסימום שלך באותו הרגע, וכנראה שככה זה היה אמור לקרות.
אתה זוכר את הרגע בו הבנת שתקדיש את חייך למוזיקה, שזה הייעוד שלך?
כן. התחלתי ללמוד גיטרה בגיל 12 וזה תפס אותי כבר מהשיעור הראשון על הגיטרה הקלאסית שהייתה לי. אבל הרגע שבאמת משהו השתנה בי וידעתי שזה מה שאני אעשה תמיד, היה בהופעה של ניל יאנג בבריכת הסולטן בירושלים ב-1995, כשהוא מלווה בחברי להקת פרל ג'אם.
היה שם קסם באוויר והרגשתי שהסאונד שוטף ממני החוצה את כל מה שהיה בי עד אז ומכניס בי רוח חדשה. משם לא הייתה דרך חזרה.
יש רגע הפוך? האם אי פעם הרגשת שאתה צריך לפרוש ולוותר על החלום?
לאורך השנים היו לא מעט רגעים כאלה ואפילו החלטות של לוותר ולברוח מזה כמה שיותר רחוק. להיות מוזיקאי זה דבר תובעני מאד. יש תקופות ארוכות של המון מחסומים, חיצוניים או פנימיים, שאתה שואל את עצמך בשביל מה אני צריך את כל הכאב לב הזה.
אבל איכשהו כשהדברים נרגעים תמיד מצאתי את עצמי יושב איזה לילה בחדר, מסתכל על הגיטרה ורגע אחר כך, בלי ששמתי לב, היא כבר בידיים שלי ומנגנת מעצמה.
לו כל אוסף המוסיקה שלך היה מושמד והיה ניתן להציל ממנו רק אלבום אחד - איזה אלבום היית מציל ולמה?
שאלה כמעט בלתי אפשרית… יש מצב ש- Marquee Moon של Television הוא האלבום הזה בשבילי.
זה אלבום יחיד במינו מכל כך הרבה בחינות. הגיטרות, השירות, השירים, הפשטות, הכוונה והרגש. יש שם רגע שכל הדברים האלה הם במאה אחוז שלהם וזה אירוע מאד נדיר. אלבום שהשפיע עליי מאד ועד היום הוא סמן בשבילי של איכות חסרת פשרות ואני חוזר אליו כל הזמן.
לאיזה סרט היית רוצה לכתוב מוזיקה?
"בלתי נסלח" של קלינט איסטווד, אחד הסרטים האהובים עליי בכל הזמנים. האווירה שיש בסרט הזה ממגנטת. יש שם המון ״אוויר״ במונולוגים ובסצינות וזה מתחבר לי מאד עם המוזיקה שאני עושה.
ברגעים קשים – מה הוא השיר שתמיד ישפר את מצב רוחך?
The beach boys – catch a wave
מזכיר לי הרבה תקופות בחיים אבל בעיקר את השנתיים שהעברתי עם הפליינג בייבי בקליפורניה. הייתי בן 21 והיינו שומעים את זה באוטו שלנו כל הזמן כשנסענו מהופעה להופעה.
לו לא היית מוזיקאית, מה היית?
יש סיכוי גדול שהייתי מתעסק באוכל באיזושהי צורה. כמובן טבעוני.
מה הוא השיר שהיית רוצה שיושמע בהלוויה שלך?
חייב לבחור עכשיו?
