-

המערב הפרוע של הים: פנינת הטבע שהפכה לאתר קידוח

מאות מטרים מתחת למי הים התיכון, בשטח ששייך למדינת ישראל נמצאת פנינת טבע: אלמוגים נדירים וצורות חיים מיוחדות שהתגלו רק בשנים האחרונות. איך יכול שדווקא שם אישרו לחפש נפט? איך התנהלו הדיונים במועצת הנפט ומדוע דווקא ברגעי ההחלטה לא היו נציגי סביבה, כפי שדורש החוק?
יפעת גליק
06 ביולי 2020
17:07
עודכן ב 11 יולי 08:01

לפני כשבועיים פגשתי בחוף שבגבול בת ים-יפו את נועה יאיון, מנהלת המחלקה המשפטית ומדיניות האקלים בחברה להגנת הטבע. הזמנתי את נועה כדי שנוכל לדבר על סיפור מעצבן, מחטף. "בסופו של דבר הים, האלמוגים, הגז והנפט לא של הממשלה או של חברות הגז, אלא שלנו - הציבור הישראלי. זה מכעיס, לא ככה צריך לנצל משאב ציבורי", אמרה יאיון.

המקום נקרא "הפרעת פלמחים". הוא קרוי כך כי יש שם הפרעה גיאולוגית, כניסה פנימה לתוך הים. "התגלו שם בתי גידול נדירים ויפים שלא מצאו באזור הזה", סיפרה יאיון. "יש שם אלמוגים נדירים, שאחד מהם הוא כנראה מין חדש במדע", היא הוסיפה.

"הפרעת פלמחים" נמצאת מאות מטרים אל תוך עומק הים ועשרות קילומטרים מהחוף שלנו. רק רובוטים ימיים יכולים לצלול פנימה ולצלם. האלמוגים היפים, בני מאות ואלפי שנים. תולעים מרקדות על האדמה, בועיות קטנות נובעות מהקרקע. האזור התגלה רק בעשור האחרון והגילויים בו עדיין נמשכים. עמדנו שם, נועה ואני, קו ראשון לחוף כדי להבין איך שם, דווקא שם, מכל המקומות, אישרו לחפש נפט.

צפו בכתבה המלאה

נועה היא אמנם חובבת טבע אבל ביומיום היא עובד ייעוץ משפטי. מאז שהגיעה לחברה להגנת הטבע היא גם מטיילת איתם וגם עובדת בשבילם בייעוץ המשפטי. לדבריה, צדק סביבתי חייב להיעשות בעיקר בסיפור הזה. הכל מתחיל במועצת הנפט שאמורה לעזור למשרד האנרגיה לקבל החלטות שיש להן משמעות רחבה, סביבתית למשל.

הפרוטוקלוים של דיוני מועצת הנפט לא מתפרסמים - אז איך אפשר להתחקות ככה אחרי האופן שבו מתקבלות החלטות של מיליארדים?

"תפקידה של מועצת הנפט הוא לייעץ לממונה על ענייני הנפט, כמעט בכל מה שנוגע לגז ולנפט בישראל", אמרה יאיון. המועצה שמורכבת מנציגים ממשרדים שונים, מייעצת למשל למי להעניק רישיון לחיפוש נפט ואיפה.

"בשנת 2012 הצלחנו להוביל לראשונה חקיקה של נציגים סביבתיים" סיפרה יאיון. יאיון הסבירה שמי שמקבל החלטות ביחס לכמה גז יפיקו בישראל זו דמות אחת שנקראת הממונה על הנפט בישראל. "הוא מקבל ייעוץ מאותה ועדה, ואין לו עוד מנגנונים", אמרה.

פרוטוקולים של דיוני המועצה אינם מתפרסמים. "מתפרסמת רשימה של נושאים שהיו על סדר היום", אמרה יאיון והסבירה שאי אפשר למצוא שם את הדיון שהתקיים. באינטרנט מצאתי מסקנות והמלצות של הוועדה, לא מה קרה ומי אמר מה. אז איך אפשר להתחקות ככה אחרי האופן שבו מתקבלות החלטות של מיליארדים? הדוברת של משרד האנרגיה הפנתה אותי לאתר של המשרד, שבו מצאנו רק "שורות תחתונות".

האזינו להסכת "הזמן הירוק"

מכאן הסיפור מתחיל להסתבך. "לפני שנה אנחנו מקבלים טלפון - 'יכול להיות שאישרו קידוחי גז באזור הכי רגיש במים הכלכליים? לא ידענו, ביררנו", סיפרה יאיון. "לקח לנו יום וחצי-יומיים לברר שזה אכן המצב ושניתן רישיון לקידוח גז ונפט בהפרעת פלמחים", היא הוסיפה.

יצאתי לבדוק איך יכול להיות שדווקא שם אישרו לחפש נפט? מה היה בדיונים של מועצת הנפט? מדוע נעדרו מהם נציגי סביבה, כפי שדורש החוק? והאם ניתן לעצור את המהלך הזה?

את האלמוגים הנדירים האלה וצורות החיים הייחודיות אין בשום מקום אחר בים התיכון. דווקא כאן, מכל הים הענק, אישרו לבצע חיפושים של נפט. אם המקום הזה כל כך ייחודי, ונחשב תגלית של ממש - איך יכול להיות שהוא לא הוכרז שמורת טבע? זה בגלל שהוא נמצא בתוך אזור שמכונה המים הכלכליים של ישראל. וכל מה שקורה שם זה בתחום האפור.

ההסדרה של המים תקועה כבר עשור. בפעם האחרונה החוק נבלם, זה היה אחרי שעבר בקריאה ראשונה, כי הממשלה התפזרה. בינתיים, הים שלנו הולך לטייקונים ולתאגידים

אם פנינת הטבע הזאת הייתה קרובה יותר לחוף, היו חוקים שמגנים עליה. אבל זה מה שקורה כשדברים נשארים במחשכים. הקידוחים האלו אושרו במועצת הנפט, בלי נציגי המשרד להגנת הסביבה, ובדיון שנותר חסוי. בגלל שאין חוק, אי אפשר גם לקבל הכרה כשמורת טבע. בתכל'ס, כבר עשור תוקעים את ההסדרה של המים הכלכליים האלה.

משרד המשפטים מנסה לקדם כבר 20 שנה חוק שיקדם את זה, בינתיים ללא הצלחה. זה משאיר אותנו במצב שבו שטח ימי אדיר נמצא במצב משפטי לא ברור. לא ברור מה הזכויות ומה החובות. בפעם האחרונה החוק, שנקרא אזורים ימיים, נבלם. זה היה אחרי שעבר בקריאה ראשונה. למה? כי הממשלה התפזרה. כמו שקורה לנו לא מעט בשנה וחצי האחרונות. בינתיים, הים שלנו הולך לטייקונים ולתאגידים.

תגיות:
נפט
,
בת ים