עטלף פירות מהמחקר
צילום: האוניברסיטה העברית

פריצת דרך בחקר תנועת חיות בר: עטלפי פירות מנווטים על ידי זיכרון מרחבי

חוקרים באוניברסיטה העברית ניתחו את מסלולי התנועה של עטלפי פירות בעמק החולה בעזרת מערכת מעקב ייחודית. נמצא שהם נעים במסלולים מכווני מטרה, והם בעלי יכולת מרשימה לבצע קיצורי דרך. זאת הפעם הראשונה שהוכח שקיימת מפה קוגניטיבית באוכלוסייה של חיות בר
מיכל וסרמן
09 ביולי 2020
22:48

חוקרים ישראלים גילו כי עטלפי־פירות מסתייעים בזיכרון מרחבי כדי לנווט בסביבתם הטבעית - זו הפעם הראשונה שבה הוכח כי לחיות־בר "מפה קוגניטיבית". צוות המחקר, בראשות הפרופסור רן נתן מהאוניברסיטה העברית, ניתח  את מסלולי התעופה של עטלפי-פירות בעמק החולה באמצעות מערכת  מעקב יחודית. המחקר הישראלי יפורסם מחר (שישי) בעמוד השער של כתב־העת "סאיינס", אחד משלושת כתבי העת המדעיים החשובים בעולם. 

ניתוח המסלולים ומיפוי של כל עצי הפרי בעמק החולה חשף כי העטלפים כמעט ולא מבצעים חיפוש מזון אקראי, אלא מחפשים מזון במסלולים מוכווני מטרה, הכוללים קיצורי דרך תכופים. המשמעות היא שהעטלפים רוכשים זיכרון מרחבי, וניחנו ביכולת לחשב את מיקומם בכל רגע ביחס למטרה אליה הם מעוניינים להגיע. שילוב זה מאפשר להם להגיע לכל מקום במרחב המחיה הגדול שלהם במהירות וביעילות, ללא צורך לחפש מזון מחדש בכל לילה.

המחקר בוצע באמצעות שימוש במערכת "אטלס" אותה פיתחו פרופסור רן נתן ופרופסור סיון טולדו מאוניברסיטת תל אביב. מטרת המערכת היא לאסוף מידע על תנועה של חיות בר. פרופ' נתן הסביר: "עד לפיתוח המערכת, חוקרי אקולוגיה של תנועה היו מוגבלים ביכולתם לעקוב אחר בעלי חיים קטנים יחסית בסביבתם הטבעית, וברמת דיוק גבוהה כמו זו הנדרשת כדי לבחון קיומה של מפה קוגניטיבית. מערכת אטלס מאפשרת איסוף נתונים בתפוקה גבוהה, בדיוק רב ובתדירות גבוהה (מיקום כל שנייה) מעשרות בעלי חיים במקביל, והנתונים נרשמים וזמינים לצפייה בזמן אמת".