Thad Cockrell
צילום: Eric Ryan Anderson, יח"צ

ראיון עם ת'אד קוקרל

ראיון עם ת'אד קוקרל
מערכת כאן
21 ביולי 2020
10:00

את השיר Higher של ת'אד קוקרל אתם שומעים אצלנו לאחרונה כחלק מבחירות העורכים. תפסנו אותו לראיון קצר על השיר החדש ועל שיתוף הפעולה עם ברטני הווארד.

הדואט החדש שלך עם ברטיני הווארד פתח לך קהלים חדשים כמו מדינה קטנה בפינה של המזרח התיכון, כתבת את זה מראש עבורה?

האמת שלא הכרתי את בריטני בתקופה שכתבתי את Higher למעשה אם היית אומר לי שבריטני תשיר שיר שאני כותב לא הייתי מצליח לכתוב אותו מרוב לחץ. זו מתנה מדהימה ומשוגעת שהיא העניקה את קולה ונפשה לשיר הזה, באמת.

אז איך זה קרה?  

יש לנו חברה משותפת, המוזיקאית Becca Mancari (שבדיוק הוציאה אלבום מצוין) והיא השמיעה לבריטני כמה מהשירים שלי בלי לגלות לי. ערב אחד קיבלתי הודעה מבקה והיה כתוב שם "היי זו בריטני, גנבתי את הפלאפון של בקה כדי להגיד לך כמה אני אוהבת את המוזיקה שלך". עניתי לה שהרגשות הדדיים כמובן ועשרים דקות אחר כך שתיהן, בקה ובריטני דפקו על דלתי. לילה משוגע של מזקל ומרגריטות עד ארבע וחצי בבוקר. אחר כך שיתוף הפעולה שלנו נולד.

ועל מה נכתב השיר?

זה שיר תודה לתבוסה. תבוסה היא החלק הקשה בחיים אבל בלעדיו לא חיים באמת. קשה למצוא שירים אסירי תודה להפסדים, לכשלונות ולתבוסות אבל זה שיעור בהכרת תודה. לפעמים הכשלונות האלו הם לטובתנו והם יכולים להרים אותנו לגבהים חדשים אם רק נתמודד איתם. אני חושב שזה גם שיר על כך שאנחנו צריכים להרים אחד את השני לפעמים למשוך זה את זה ולדחוף זה את זה לנסות גם אם נכשל.

אתה זוכר את הרגע שהתאהבת במוזיקה? מה האלבום הראשון שהתאהבת בו?

גדלתי בכנסייה ואני די בטוח שההרמוניות ששמעתי שם השאירו חותם משמעותי. אבל הפעם הראשונה שאני ממש זוכר את עצמי מאזין למוזיקה ומתאהב הייתה כשנשלחתי לחדרי בילדות. בטח עשיתי משהו חסר אחריות ונענשתי. נשלחתי לחדר ופתחתי בסודיות את הרדיו על תחנה מקומית של מוזיקת קאנטרי בקנזס סיטי ושמעתי את צ'ארלי ריצ' שר Behind Closed Doors. אני רק עכשיו מבין כמה זה משעשע שגיליתי שיר שמרמז על עולם המבוגרים הסודי שמתנהל מאחורי הדלת בזמן ששלחו אותי לחדר עם דלת סגורה.

אפרופו מוזיקת קאנטרי, אמרת בתחילת הדרך שלך ש"אתה רוצה להחזיר את הלב למוזיקה הקאנטרי" אבל נשמע שקצת המשכת הלאה לעולמות מוזיקליים חדשים, ויתרת על החלום?

הייתי אובססיבי אז למוזיקת קאנטרי ישנה ולולא החלום הזה להחזיר את הלב לקאנטרי לא היו נולדים חלומות חדשים שלי אז היה תהליך. החלום החדש שלי הוא ליצור מוזיקה שגורמת לאנשים להרגיש פחות בודדים, שירגישו שמישהו רואה אותם, אולי זה יעזור לתת להם רגע דרך המוזיקה כדי להבין איך הם באמת מרגישים. זה מה שמוזיקה עושה עבורי לפחות.

באלבום הזה רציתי גם למצוא עולמות חדשים ביצירה שלי. לכן בחרתי לעבוד עם אנשים שלא נראים וחושבים כמוני, שלא חולקים איתי את אותן אמונות. בתקווה שאם כולנו נביא את עצמנו, את הסיפורים האנושיים והכנים שלנו לתוך השירים אז נצליח ליצור משהו יפה שראוי לחלוק אותו עם העולם. אחדות היא דבר יפהפה, לא פשוט אבל יפהפה שיכול להגיע רק מתוך גיוון.