אבהרם ב. יהושע, ארכיון
צילום: גטי אימג'ס

חתן פרס ישראל לספרות אברהם ב. יהושע הלך לעולמו בגיל 85

אחד מגדולי הסופרים בישראל - מחבר "המאהב", "השיבה מהודו", "מר מאני", "שלושה ימים וילד" ועוד יצירות רבות - היה גם מרצה, חוקר ופעיל פוליטי • נאבק בשנים האחרונות בסרטן, והותיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים • הנשיא הרצוג ספד: "יצירתו הבלתי נשכחת תמשיך ותלווה אותנו לדורות"
שני נחשוני ודורית אסרף מזרחי
14 ביוני 2022
08:58

הסופר והמחזאי אברהם ב. יהושע הלך היום (שלישי) לעולמו בגיל 85 בבית החולים איכילוב אחרי התמודדות ממושכת עם סרטן. יהושע היה מהיוצרים המוכרים והמוערכים ביותר בישראל, נחשב לאחד מגדולי הסופרים בתולדות המדינה, וזכה בפרסים רבים על יצירותיו - בראשם פרס ישראל לספרות, פרס א.מ.ת לספרות ופרס דן דוד. הלווייתו תיערך מחר ב-17:30 בבית העלמין בעין כרמל. "את המוות אני מקבל בהחלט בהשלמה ואפילו ברוח טובה, אין לי שום טרוניה", אמר בריאיון לכאן חדשות בספטמבר ספטמבר. "חיי היו טובים".

יהושע נולד בירושלים בשנת 1936, נצר לקהילה הספרדית הוותיקה בעיר. הוא בוגר הגימנסיה העברית רחביה, שירת בחטיבת הצנחנים ולחם במבצע קדש. עם תום שירותו הצבאי למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. בהמשך לימד בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. יהושע היה חבר סגל בכיר בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

צפו בריאיון עם א.ב. יהושע בחדשות השבת בכאן 11

בשנת 1957 פרסם בעיתון "למרחב" סיפור קצר בשם "המרד". כעבור שש שנים הוציא לאור קובץ סיפורים בשם "מות הזקן". בשנת 1977 יצא רומן ראשון פרי עטו בשם "המאהב", שזכה להצלחה גדולה. הוא תורגם ל-23 שפות ובהמשך עובד לסרט ישראלי בבימויה של מיכל בת-אדם וסרט איטלקי-בריטי שביים רוברטו פאנצה.

מאז פרסם רומנים וקבצי סיפורים רבים, בהם "שלושה ימים וילד", "השיבה מהודו" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" שעובדו גם הם לסרטי קולנוע ו"מר מאני" שעובד לסדרת טלוויזיה בערוץ הראשון. מלבד ספרי פרוזה, פרסם יהושע שלושה ספרי עיון בנושא ספרות וחיבור שכולל ארבע מסות בנושא הציונות. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד, פרינסטון ושיקגו.

בשנות ה-70 החל לפרסם מסות פוליטיות ופילוסופיות בכתב העת "עמדה". באותם ימים היה חבר מפלגת "העבודה" והרבה לבקר את מדיניות ישראל ביהודה, שומרון ועזה. באינתיפאדה הראשונה פרסם עם הסופרים יהודה עמיחי ועמוס עוז מכתב בעיתון "ניו יורק טיימס" שבו הפצירו ביהודי ארצות הברית להביע בקול את דעתם בעניין מדיניות ישראל בשטחים.

צפו בסרט "הפרק האחרון של א.ב. יהושע"

מאז המשיך יהושע להיות פעיל פוליטית. סמוך לבחירות של 2001 שמו הופיע במודעה שפרסמה קבוצת פעילי שלום בעיתון הארץ, בה שללו את שיבת הפליטים הפלסטינים למדינת ישראל, בטענה כי "פירוש הדבר הוא חיסולה של מדינת ישראל". כעבור חמש שנים, בסופה של מלחמת לבנון השנייה, קיים מסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז, בה קראו לממשלה להסכים להפסקת אש. בבחירות לכנסת ה-19 בשנת 2013 הוצב במקום ה-109 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת. הוא נמנה על חברי מועצת ארגון "בצלם" ותומכי יוזמת ז'נבה.

גם בערוב ימיו הרבה הסופר להתבטא בעניינים אקטואליים, והביע את תסכולו מהמצב הפוליטי בישראל. "אני עוד מעט עוזב את העולם, אבל מרגיש חרדה למדינה הזאת. חרדה למה שרצינו כל כך ברמה העמוקה", אמר בריאיון לחדשות השבת בכאן 11 בספטמבר.

האזינו לריאיון בכאן תרבות

"אנחנו הולכים לקראת מדינה דו-לאומית. אני מאשים גם את עצמי וגם את חבריי, לא מספיק לחמנו על העניין הזה. איך ננטרל את הסרטן - האפרטהייד, שהולך ומשתרש בתוך הגדה המערבית? יש כאן יישוב יהודי ויש מאה מטר ממנו יישוב פלסטיני. לזה יש תעודת זהות ולזה אין תעודת זהות. זה יכול ללכת לכל מקום שהוא רוצה וזה לא. מה, זה לא אפרטהייד?".

חודש קודם לכן אמר בריאיון לאסתי פרז בכאן רשת ב: "צריך להתחיל לחשוב מחשבה עכשווית ועל העתיד - גם אנחנו וגם הערבים. העתיד הוא מסובך ומחכות לנו שאלות קשות. האלימות בחברה הערבית מדאיגה אותי עד מוות. הפער החברתי והפער הכלכלי הוא שמדאיג אותי ולא הפער בין מוצאים שונים. צריך להכין את עצמנו ולשתף פעולה".

האזינו לריאיון בכאן רשת ב

בראיונותיו האחרונים יהושע דיבר רבות על התמודדותו עם סרטן ועל מחשבותיו על המוות. "אני חולה ונאבק במחלת הסרטן. אני מקווה שהמוות יהיה מהיר וקל. איך נאמר 'ורוח קודשך על תיקח ממני', כלומר, שהצלילות הדעת תישאר, זאת התקווה", אמר בריאיון לחדשות השבת.

בריאיון לכאן תרבות באוקטובר אמר הסופר שהוא כבר לא חושש מהמוות: "אנחנו צריכים לדעת להתכונן אליו, להבין אותו ולקבל אותו, כיוון שאנחנו צריכים לפנות מקום אחרינו. אני מייחל לו ברמה מסויימת".

"הילדים שסביבי כועסים עליי כשאני מדבר על המוות, כי הכאבים גדולים והכושר יורד. החיים היו טובים והיו מספקים. אני אומר – זהו, הגיעה שעתי ללכת", המשיך יהושע. "אני מרגיש הרבה פעמים שהגיעה השעה לפנות את הדרך לדור הצעיר, של הסופרים והמשוררים, שימצאו את דרכם כפי שהם רוצים".

האזינו לריאיון בכאן תרבות

יהושע היה נשוי יותר מ-50 שנה לאיקה, פסיכואנליטיקאית במקצועה, שנפטרה בשנת 2016 ממחלה. הוא השאיר אחריו שלושה ילדים ושבעה נכדים.

"יצירתו תלווה אותנו לדורות"

נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לא.ב. יהושע: "כמה עצוב וכמה סמלי שא.ב. יהושע, מגדולי סופרי ישראל בכל הדורות הלך לעולמו בשבוע הספר העברי. 'בולי' בפי מכריו ואוהביו, היה מגדולי סופריה ומספריה של מדינת ישראל; סופר ומחזאי עטור פרסים, שזיכה אותנו בפרס הגדול מכל – יצירתו הבלתי נשכחת שתמשיך ותלווה אותנו לדורות.

"רק בשנה האחרונה שוחחתי איתו כמה פעמים, כולל בחודש האחרון. ביקשתי לעודד אותו, לחזק אותו, לשקף לו עד כמה הוא חשוב לנשמת אומתנו. יצירותיו, ששאבו מאדמות מולדתנו ומאוצרות עמנו, שיקפו לנו אותנו כבתמונת מראה מדוייקת, חדה, אוהבת ולעתים גם כואבת. הוא העלה בנו פסיפס של רגשות עמוקים. ירושלים, חיפה, מדינת ישראל והעם היהודי היו מסת חייו".

שר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד כתב בפייסבוק: "איבדנו היום אדם נפלא וסופר מופלא. א.ב. יהושע היה קול ייחודי בין מזרח למערב, בין האינטימי ללאומי, בין אהבת אדם נדירה לצלילות מוחלטת לגבי החולשות האנושיות. הוא יחסר, כתיבתו תשאר עמנו".

השר תמר זנדברג ספדה: "להתראות א.ב. יהושע, סופר עברי דגול ופורץ דרך, שלקח על עצמו גם תפקיד מוסרי משמעותי להובלה לשלום ולצדק".

השר יועז הנדל צייץ: "עם הספר איבד את אחד מגדולי סופריו. א.ב. יהושע היה לא רק "מר מאני" ו"הממונה על משאבי אנוש" ועוד ועוד, אלא בעיקר קול מעניין, בעברית משובחת. אם הסכמת איתו או התנגדת לרעיונותיו. מקווה שבני דור המסכים, יזכו לקרוא את ספריו".