נתניהו וגנץ, ארכיון
צילום: אי-פי

הבשורה האמיתית בהסכם - הבחירות הולכות ומתרחקות

אחרי ששקע האבק מההצהרות החגיגיות מירושלים ומהבית הלבן נשמע היטב הזעם מרמאללה - לראשונה נחשף הבלוף שלהם והתברר שהרצון בשלום עם ישראל מצד מדינות ערב אינו קשור לפלסטינים • וגם: הבשורה שקשורה לביצה הפוליטית הקטנה שלנו
זאב קם, דעה
14 באוגוסט 2020
16:03

נרגעתם קצת ממשק כנפי ההיסטוריה שהורגש אמש היטב במשדרים המיוחדים של ערוצי התקשורת. זה לא שהסכם שלום עם מדינה ערבית אינו בשורה טובה, ואפילו מרגשת. אבל קשה היה שלא לחוש מהיכן מגיעה השמחה האמיתית של החוגגים – מרבית האנשים שישבו אמש באולפנים התנגדו מאז ומתמיד למהלך של החלת ריבונות ביהודה ושומרון, ואמש הם זכו לבשורה לה ציפו – לא תהיה החלת ריבונות בקרוב, ומי יודע אם מתישהו כן תהיה. אה, יש גם הסכם שלום על הדרך? סבבה, אבל בואו נתמקד בשמחה האמיתית – החבר'ה ביהודה ושומרון אכלו אותה. המסר הזה הורגש היטב אמש והוא צרם למרחוק.

ובכל זאת, לאחר ששקע האבק מעל ההצהרות החגיגיות מירושלים ומהבית הלבן, קשה היה שלא לשמוע היטב את הזעם שהגיע מכיוון רמאללה. הפלסטינים כועסים וזו כבר בשורה טובה. תשאלו על מה יש להם לכעוס, הרי לכאורה איום החלת הריבונות, ממנו כה חששו שם, ירד מהשולחן. היכן בקבוקי השמפניה שהיו אמורים לפתוח במוקטעה? הפלסטינים כועסים בגלל שאמש, לראשונה, נחשף הבלוף שלהם. במשך שנים הם תפסו את ישראל בגרון וחשבו שהם השער שלנו לעבר העולם הערבי. כדי להגיע להסכמי שלום עם מדינות ערב, ובעיקר כדי להנות מהפירות הכלכליים של שיתופי פעולה איתן, צריך קודם לשלם במזומן לפלסטינים ולתת להם מדינה. מי לא הסביר לנו בידענות אין קץ שבלי זה דבר לא ינוע מול הערבים? האירופים, ממשל אובמה, רבים מאנשי התקשורת, וכמובן השמאל הישראלי.

והנה אמש, בניגוד לכל סיפורי הסבתא שסיפרו לנו, התברר שהרצון בשלום ובשיתוף פעולה עם ישראל מצד מדינות ערב כלל אינו קשור לפלסטינים. הם פשוט לא רלוונטיים. אין שום סיבה, לא מלכתחילה ולא בדיעבד, להעניק מדינה לפייק עם הזה. ומשם נובעת הבהלה שחזינו בה אתמול בלשכת אבו מאזן. הבלוף שלהם נחשף.

אבל יש בשורה טובה נוספת שנובעת מההסכם עם איחוד האמירויות והיא קשורה לביצה הפוליטית הקטנה כאן אצלנו. הימין האידיאולוגי זועם כרגע, אפילו זועם מאוד. מי ששמע אמש את יוסי דגן ב"כאן הערב" ברשת ב לא האמין למשמע אוזניו. טון הדיבור, בחירת המילים, האיומים שנשמעו בכיוון נתניהו – אלו דברים שלא נשמעו בעבר, אפילו בימים של הקפאת בנייה ביהודה ושומרון או לאחר עקירת עמונה.

כשזו האווירה בבייס הפוליטי הימני, נתניהו לא יכול לפרוץ לעבר מערכת בחירות, גם אם הוא ממש רוצה. כשחלק נכבד מראשי היישובים ביהודה ושומרון מדברים במונחים של גט כריתות מנתניהו, וכשבמפלגת ימינה איילת שקד, נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ' חוגגים על הבטחת הבחירות המרכזית שהופרה, זה לא הזמן לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. נתניהו יודע את זה ולכן ינסה למצוא פתרון בגזרת כחול לבן והתקציב. גם אם מדובר על פתרון לכמה חודשים בלבד. תעברו ברחוב ותשאלו את האזרחים מה דעתם על כך שהסכם השלום עם איחוד האמירויות כנראה מונע לעת עתה בחירות חדשות. סביר להניח שהחלק השני של המשפט מעניין אותם הרבה יותר מחלקו הראשון.