מלחמת יום הכיפורים: הרמטכ"ל בהתייעצות בפיקוד הצפון
באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון, צילום: דו"צ

"נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים מדמשק למוסקווה": "ידיעת הזהב" ממלחמת יום כיפור

47 שנה למלחמה - ארכיון צה"ל חושף: הידיעה שהתקבלה באיחור; ההתכתבות הדרמטית בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן; לקט המודיעין שעוכב במשך יממה והופץ לבסוף בבוקר יום הכיפורים; דוח מודיעין שמעריך בסבירות נמוכה את כוונת סוריה ומצרים לפתוח במלחמה
כרמלה מנשה
24 בספטמבר 2020
16:00

"בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר אם כי לא סופית ומוחלטת" - כך כתב ראש אמ"ן האלוף אלי זעירא לוועדת החקירה הממלכתית "ועדת אגרנט" שהוקמה בחודש נובמבר 1973 לחקר נסיבות פריצתה של המלחמה.

לרגל יום השנה ה-47 לפרוץ מלחמת יום הכיפורים ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (חמישי) לפרסום תיק מוצגים מודיעיניים חשובים מהמלחמה. בין הפרטים שנחשפים - ההתכתבות הדרמטית בין הוועדה לראש אמ"ן אלי זעירא שחושפת את גודל המחדל ואת העיכוב מצד זעירא בהעברת "ידיעת הזהב" ולקט ידיעות מודיעיניות דרמטיות שהגיעו ערב יום הכיפורים, ושהצביעו על כוונה ברורה של הסורים והמצרים לצאת למלחמה.

בנוסף, המוצגים שאושרו לחשיפה שופכים אור בין היתר על עיכוב מסירת המודיעין שהתריע מעזיבת משפחות המומחים הרוסים את סוריה: "לא זכור לי שעיכבתי לפני חצות ושאישרתי בבוקר הוצאת לקט זה"; על הבטחתו של ראש אמ"ן לתת התרעה על פתיחה במלחמה: "החל מיוני 73' ידוע לדרג הצבאי והמדיני שמצב ההתרעה במצרים הורע באופן משמעותי" ועל חלוקת האחריות בין הדרג הצבאי והמדיני: "האחריות הזאת חלה לפחות באותה מידה, אם לא יותר, גם על הדרג המדיני, שהיה שותף פעיל להערכה המוטעית".

טנקים בגבול סוריה, 11.10.1973 (צילום: מנשה עזורי, לע"מ)

"ידיעת הזהב" המודיעינית מערב יום הכיפורים, 5.10.1973 בשעה 16:45, על "הסיבות לפינוי המומחים ומשפחות הדיפלומטים מסוריה לברה"מ"

אחת מנקודות העימות בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן נגעה לידיעה מודיעינית בעלת משקל רב, שהתקבלה בערב יום הכיפורים, 5.10.1973 בשעה 16:45: "נודע לנו שסוריה הרחיקה את המומחים הסובייטים ושהמטוסים החלו להעביר אותם מדמשק למוסקווה...המקורות הוסיפו כי הסורים נימקו את ההרחקה בכך שבכוונת מצרים וסוריה לערוך מלחמה נגד ישראל".

חלופת מכתבים בין ועדת אגרנט לראש אמ"ן בזמן המלחמה אלוף אלי זעירא

תיק המוצגים נפתח במכתב של יו"ר ועדת החקירה ונשיא בית המשפט העליון, השופט שמעון אגרנט, המודיע לראש אמ"ן זעירא מה מייחסת לו ועדת החקירה: "א. אי הפעלת .... ללא ידיעתם של ראש הממשלה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והאלוף ש. גונן (גורודיש) ב. אי גיוס מילואים ביחידה 848 ג. אי גילוי מלא של כל הידיעות החשובות הנוגעות לפינוי משפחות הרוסים מסוריה ומצרים ד. ידיעת ... על כוונת המצרים לפתוח בקרוב באש".

מכתב התשובה לוועדה של עוזר ראש אמ"ן, תא"ל אריה שלו, מגלה כי זעירא הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין הדרמטי בליל יום הכיפורים.

ראש אמ"ן משיב במכתב ארוך ומנומק, שעיקריו: "לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב", "לאור מכלול העובדות שהוצגו בפני הממשלה, הערכת הכוונות של הדרג הפוליטי העליון של מדינות אויבות היא לפחות גם באחריותה", "בעשרת הימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ניתנה לצה"ל ולממשלה התרעה רצינית ביותר, אם כי לא סופית ומוחלטת". ובפן האישי מוסיף האלוף זעירא "אכן, אני רואה עצמי שותף לאחריות לטעות בהערכת כוונות האויב, איני מתנער מאחריות זו ומטעויותיי שעמן אחיה כל חיי" לסיום מוסיף וקובע "שניתנה התרעה לממשלת ישראל ולצה"ל, אם כי התרעה לא מוחלטת".

"לא התחייבתי לתת התרעה מראש על ידיעת כוונותיו של האויב": ראש אמ"ן לשעבר אלי זעירא (צילום: רוני פרנקל)

לקט המודיעין שעוכב במשך יממה והופץ לבסוף בבוקר יום הכיפורים, בשעה 06:35, שעות בודדות לפני פרוץ המלחמה.

בעקבות קבלת הידיעה המודיעינית, גיבש אגף המודיעין 'לקט מודיעין מיידי - מדיני' שהוגדר כבהול. אלא שהעברתו לראש הממשלה, לשר הביטחון ולרמטכ"ל עוכבה עד למחרת, 6.10.1973 בשעה 6:35, שעות ספורות לפני פרוץ המלחמה, כ-10 שעות וחצי משעת קבלת הידיעה המודיעינית.

בהתכתבות עם ועדת החקירה טוען האלוף זעירא כי אינו זוכר אם הנחה לעכב את פרסום לקט המודיעין, אך במכתב תשובה קובע עוזרו לענייני מחקר, תא"ל אריה שלו, כי זעירא הוא שהנחה לעכב את לקט המודיעין: "לאחר שאל"מ גרא (עוזר רמ"ח מחקר) הקריא אותו מילה במילה לראש אמ"ן, ראש אמ"ן הורה לעכב הצבעוני ובינתיים לא להפיצו". במכתב נוסף לוועדת אגרנט השיב זעירא: "בדיעבד אני יכול לנסות לשחזר כנימוק אפשרי לעיכוב כזה את העובדה כי כאמור לא הערכנו את הידיעה כמוסיפה משהו על ההערכה הקיימת וייתכן שקיוויתי לקבל תוך זמן קצר ידיעות משמעותיות יותר".

דוח מודיעין מ-2.10.1973 (4 ימים לפני פרוץ המלחמה) שמעריך בסבירות נמוכה את כוונת סוריה ומצרים לפתוח במלחמה.

תיק המוצגים כולל "סקירת מודיעין מיוחדת - תוכנית סורית לכיבוש רמת הגולן - הערכה" של אגף המודיעין שסווגה כסודית ביותר והופצה ב-2.10.1973, 4 ימים לפני פרוץ המלחמה. הסקירה נפתחת בהתרעה הבאה: "בידינו ידיעה כי מסוף ספטמבר 1973 צפויה מתקפה רבתי סורית לכיבוש רמת הגולן.. המתקפה נראית לנו כמשקפת תוכנית-אב מבצעית סורית שהסורים אף התאמנו לפיה במשך השנה. אולם, ביצועה עתה ובטווח הקרוב אינו סביר להערכתנו".

האלוף אברהם אדן מרצה בפני רה"מ גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין וחברי הממשלה בגזרה הדרומית. 29.10.1973 (צילום: יצחק שגב, לע"מ)

הדוח המודיעיני סוקר בפירוט את הכנות הצבא הסורי ואולם, קובע כי "הם (הסורים) רחוקים מלהעריך כי ביכולתם לבצע לבדם בהצלחה מתקפה ברמת הגולן, בגלל חולשתם הבסיסית ובעיקר באוויר" וכי "אין סימן כי מצרים מוכנה בשלב זה לחדש הלחימה, דבר הנחשב כאמור בעיני הסורים תנאי להשגת הצלחה צבאית משמעותית מצידם".