תל אביב יפו עם הטלת הסגר בערב ראש השנה, בשבוע שעבר
צילום: דני מרון, פלאש 90

הממשלה אישרה סגר מלא: הפגנות יוגבלו למרחק היציאה המותר מהבית, התפילות יהיו מצומצמות

המתווה המסתמן: סגר מלא עד מוצאי שמחת תורה, תפילות והפגנות עד 20 בני אדם ועד קילומטר מהבית, בתי הכנסת ייפתחו ביום הכיפורים • גורם שהשתתף בישיבה: הממשלה אימצה את ההצעה המחמירה • גורמים באוצר: סגירת המשק לעבודה חיונית בלבד תרסק את הכלכלה • גמזו: מה שמובא זה לא מה שאני המלצתי עליו. השר כ"ץ הצביע נגד ההצעה
כתבי כאן חדשות
23 בספטמבר 2020
20:05
עודכן ב 06:19

הממשלה אישרה לפנות בוקר (חמישי) להטיל סגר מלא החל מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחת תורה. לפי המתווה שעליו הוחלט בישיבת קבינט הקורונה קודם לכן, שוק העבודה יצומצם משמעותית פרט לעובדים חיוניים. כמו כן תפילות והפגנות יתקיימו בקפסולות של עד 20 בני אדם, במרחק של עד קילומטר מבתיהם. באשר לסוגיית קיום התפילות ביום הכיפורים, תפילות יתאפשרו בתוך בתי הכנסת תחת הגבלות. עוד נקבע כי באמצע הסגר תתקיים הערכת מצב במסגרתה יוחלט כיצד לפעול לאחר שמחת תורה. היום:  ההצעה תובא לאישור סופי במליאת הכנסת.

משרדי האוצר, ראש הממשלה, המל"ל וגורמים נוספים יקבעו מתווה לגבי המגזר הציבורי. כמו כן, הממשלה אישרה את האפשרות להכריז מצב חירום מיוחד בשל הקורונה, שכולל סעיף המגביל את ההפגנות למרחק היציאה המותר מהבית. בנוסח שאישרו השרים נכתב כי תינתן אפשרות להטלת קנס על מפגין שלא שומר על מרחק של שני מטרים.

עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה: "נדרש מאיתנו להטיל סגר מלא למשך שבועיים - מיום שישי הקרוב ועד מוצאי שמחת תורה. אחר כך נמשיך בשבועיים של סגר, אני מקווה עם פחות הגבלות".

ממונה הקורונה פרופסור רוני גמזו אמר לשרים: "ההמלצה שלי היא להגביל את המגזר הפרטי ל-50%, ולהגביל את בתי הכנסת. מה שמובא זה לא מה שאני המלצתי עליו. לקחנו בחשבון שבחגים הפגיעה כלכלית קטנה יותר וגם יש התקהלויות בסגר".

השר יובל שטייניץ ביקש שיורידו את מגבלת היציאה מהבית ל-200 מטרים. השרים פנינה תמנו שטה, אמיר אוחנה ורפי פרץ ביקשו להוריד את המגבלה ל-500 מטרים. השרים גילה גמליאל ואופיר אקוניס ביקשו להשאיר על 1000 מטרים.

השרים כ"ץ ופרץ הצביעו נגד הטלת סגר מלא. השרים שמולי, פרקש-הכהן ושי הצביעו נגד סגר מלא ונגד המגבלות על תפילה והפגנות. השר כ"ץ: ״ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ועסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות. חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו".

אמש פורסם בחדשות הערב בכאן 11 כי היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, שהתבקש לגבש מתווה למחאות ותפילות, אישר לממשלה למנוע הפגנות ותפילות - בתנאי שיוחלט על סגר מלא. נתניהו אמר בקבינט כי "אנחנו הולכים לסגר מלא בלאו הכי בגלל התחלואה, לכן עדיף עכשיו בחגים במחיר כלכלי נמוך ולא אחרי החגים במחיר כלכלי גבוה".

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר בישיבת הממשלה: מה שמוצע כאן עכשיו זה חסר תקדים. אין מדינה בעולם שהחליטה על צעדים מסוג זה. יש סיבה לסגר, אבל להחמיר יותר ממה שהיה במארס-אפריל, זה משמעויות של עשרות מיליארדים.

בתוך כך, במשרד האוצר עדיין דורשים שיותר למגזר הפרטי לפעול במתכונת של 30%, בדומה למתכונת שהייתה בימי הסגר הראשון בחודש מארס. גורמים באוצר אמרו הערב כי סגירת המשק לעבודה חיונית בלבד תרסק את הכלכלה ותבעו שמתכונת העבודה תופחת אך לא תיעצר במלואה. כעת מתקיימים דיונים בעניין זה במשרד האוצר עם אנשי משרד ראש הממשלה.

עמדת הגורמים המשפטיים שהשתתפו היום בדיונים בקבינט היא שאין מניעה להטיל סגר כולל שיכלול גם את ההפגנות. הבעיה מתעוררת כשרוצים לבטל הפגנות ולהשאיר תחומים אחרים פתוחים כמו למשל המסחר. הזכות להפגין מוזכרת במפורש בחוק הקורונה ולכן יש בעיה לבטל רק את ההפגנות.

שר הביטחון בני גנץ שוחח עם נתניהו ותמך בסגר מלא, "בהקדם", כדי לעצור את ההדבקות. גנת הבהיר כי הסגר צריך להיעשות במינימום פגיעה בפעילות עסקית חיונית. "עדיף עכשיו מאשר בעוד חודש כשגם הפגיעה תהיה גבוהה יותר וגם האתגר הרפואי יהיה גדול יותר", הוסיף.

מוקדם יותר הכריז חבר מועצת חכמי התורה של ש"ס, הרב דוד יוסף, על תמיכתו בסגירת בתי הכנסת ביום הכיפורים. מנגד, בקהילות חסידיות רבות ברחבי הארץ מתכוונים להכריז על מרד אם הממשלה תחליט לסגור את בתי הכנסת. 

בתוך כך, צה"ל הודיע כי הוא אוסר על חיילים בחופשה להתפלל בתוך בתי הכנסת. על חיילים נאסר גם להשתתף בהתקהלות של שני אנשים ומעלה בשטח סגור ופתוח, להיפגש עם בני משפחה שאינם המשפחה הגרעינית ולהיפגש עם חברים ושכנים.

במשטרה הבהירו: לא ניתן לאכוף הגבלות בהפגנות בלי חקיקה או תקנות

נציגי המשטרה הבהירו היום בדיונים עם שרי הממשלה כי לא ניתן לאכוף את ההגבלות בהפגנות בלי תקנות או חקיקה שתאפשר סמכויות אכיפה. זאת בין היתר אחרי כשלון מתווה הקפסולות להפגנות, שנקבע בלי להתחשב באי היכולת לאכוף אותו. 

המשטרה העלתה שתי אופציות שניתנות לאכיפה. האחת: הפגנה עם מספר משתתפים מוגבל, שייקבע בתקנת ממשלה, וייאפשר למשטרה להתארגן בהתאם - לרבות חסימת כלי רכב ואוטובוסים הבאים בצירי ההפגנה.

האופציה השנייה, שעליה הוחלט בקבינט הקורונה, היא שהפגנה תתקיים במרחק של עד קילומטר מהבית. אלא שאופציה זו דורשת חקיקה בכנסת, שכן חוק הקורונה שאושר במליאה אינו מאפשר להגביל יציאה של אדם להפגנה בכל מרחק, גם אם יש מגבלת יציאה מהבית לצרכים לא חיוניים.

בתוך כך, הערב פורסמו בחדשות הערב נתונים שלפיהם לכ-85% מהאנשים שמקבלים תשובה חיובית לקורונה לא נעשית חקירה אפידמיולוגית ביום הראשון לקבלת התשובה החיובית. לאחר שלושה ימים מיום קבלת התשובה החיובית עדיין לכ-65% לא נעשית חקירה אפידמיולוגית. נתון נוסף שפורסם: ממוצע המגעים לחקירה אפידמיולוגית עומד על 4.9 מגעים, מספר נמוך שלא נותן תמונה אמיתית. הנתונים האלה מראים כי בנקודת הזמן הזו מערך החקירות האפידמיולוגיות לא מתפקד.

בהכנת הידיעה השתתפו: גילי כהן, עמיחי שטיין, מיכאל שמש, רועי ינובסקי, צח שפיצן וקטי דור