חיים באר

חיים באר: "ב-73' השבר היה עם ההנהגה, היום השבר בתוך העם"

הסופר עטור הפרסים סיפר בריאיון לכאן רשת ב על יום הכיפורים שבו לדבריו נשתל "זרע הפורענות, נוצר הסדק מול ההנהגה" והשווה את המצב דאז להיום: "יש הרגשה שכל איש לדרכו, לאוהלו, לגורלו"
כאן רשת ב
28 בספטמבר 2020
19:03

ערב יום הכיפורים התשפ"א, התראיין הסופר חיים באר לשלומי גולדברג בכאן רשת ב וסיפר על יום הכיפורים של 1973, שלדבריו היה "זרע הפורענות, הסדק הראשון באמון בהנהגה הפוליטית". הסופר עטור הפרסים השווה בין יום הכיפורים דאז לבין היום ואמר כי "היום השבר הוא בתוך העם עצמו, לא בין העם להנהגה שלו, שבר בין חלקי העם שמרגישים כעס, עוינות וטינה ביניהם".

האזינו לריאיון עם חיים באר

"באותו יום הכיפורים הייתי חולה ולא הלכתי לבית הכנסת. אישתי חזרה בצוהריים ואמרה לי 'זה מטורף לגמרי, מלא מכוניות צבאיות ברחוב, מה קורה?'. ידעתי שהייתה מתיחות. כשנשמעה הצפירה בשעה 14:00 הרגעתי אותה ואמרתי: זה יהיה כמו בששת הימים. אבל בערב, כשראיתי את דיין וגולדה עם הפנים האפורות בטלוויזיה, הבנתי שאנחנו בצרה גדולה", סיפר באר על יום הכיפורים ההוא.

באר, שימש באותם שנים עורך ספרותי בהוצאת עם עובד, הספיק מאז לכתוב יותר מתריסר ספרים ולזכות בפרסים רבים וביניהם פרסי ביאליק, אקו"ם, ראש הממשלה ועגנון. "אם אתה שואל אותי מתי נזרע זרע הפורענות, התחיל הסדק הראשון, מבחינתי הסדק היה במוצאי יום הכיפורים 1973", אמר בריאיון.

"עד אז, דורי והדור קודם בטחו ונתנו את אמונם בהנהגה פוליטית ומאז נוצר סדק. היום השבר הוא בתוך העם עצמו, לא בין העם להנהגה שלו, בין חלקי העם השונים שמרגישים כעס, עוינות וטינה. יש הרגשה שכל איש לדרכו, לאוהלו, לגורלו".

"ביום כיפור 1973 הייתי בין הצעירים, היום אני נמצא 'מעל הבקבוק'. זו תחושה אחרת. יש גם תחושה של האנונימיות של המוות. בהתחלה עוד פרסמו את השמות, והיום רק המספרים נערמים", אמר. באר סיים את הריאיון באיחול למציאת חיסון לנגיף קורונה וסיפר כי "אמרתי לנכדיי, אתם תספרו לנכדיכם על הימים האלה שהייתם בסגר וזה יהיה סוג של נוסטלגיה".