הצעירה התוניסאית שנרצחה

רצח ואונס של צעירה החזיר את עונש המוות לסדר היום בתוניסיה

רחמה בת ה-29 נרצחה באכזריות, ומשפחתה דורשת להשית על הרוצח עונש מוות, אלא שהמדינה הפסיקה את עונש המוות עוד בשנות ה-90. נוכח הלחץ הציבורי, הנשיא הודיע: תומך בהחזרת עונש המוות. וגם: הקרב על תמלוגי אום כולתום במצרים ומחאת ענף האירועים במרוקו | ברשת של השכן
רועי קייס
03 באוקטובר 2020
09:25

תוניסיה: רצח מזעזע מחזיר את הדיון על עונש המוות במדינה

אונס ורצח של צעירה תוניסאית בת 29 הסעיר השבוע את המדינה הצפון אפריקנית. בעקבות המקרה ברשתות החברתיות דרשו להוציא להורג את הפושע למען יראו וייראו ולנוכח העלייה בפשעים של הרצח והאונס בחברה התוניסאית. "כולנו רחמה. יישמו את עונש המוות", קראו הגולשים תוך הזדהות עם הנרצחת.

אולם בעוד במדינות רבות בעולם הערבי עונש מוות הוא פרקטיקה נפוצה, בתוניסיה המצב שונה. מאז 1991 מחוייבת המדינה להחלטת או"ם שקראה לעצור את הנוהג. תוניסיה נחשבת למגדלור באזור מבחינת תהליכי דמוקרטיזציה והפעלה מחדש של עונש המוות לא עולה בקנה אחד עם אותה תדמית. אלא שנראה שלאור הפשעים האחרונים יש גיבוי לנושא אפילו מנשיא תוניסיה, קייס סעיד, שהביע תמיכה ברעיון לחדש את עונשי המוות. ייתכן כי רצח הצעירה יספק לתומכי עונש המוות את הצידוק המוסרי להחזרת העונש. 

מצרים: הקרב על תמלוגי אום כולתום

אחד הסכסוכים המתוקשרים בימים האחרונים במצרים נוגע למי שייכים הזכויות על שיריה של הזמרת הגדולה והאדירה אום כולתום. השבוע הנושא עלה לכותרות אחרי המועצה העליונה לתקשורת, מעין רשות השידור המצרית, הודיעה שרק לחברת "קול קהיר" יש זכויות על שיריה של הזמרת ואין להשמיע אותם מבלי אישור שלה.

מי שממש לא אהב את ההודעה הוא מוחסן ג'אבר, בעל חברת ההפקות המצרית "סטארס" שבמשך שנים טוען שהזכויות שייכות לו. בית משפט כלכלי בקהיר קבע ביוני שהזכויות שייכות לאותה חברה שמקבלת תמיכה מהמדינה, "קול קהיר", אלא שמוחסן ג'אבר מפיק העל טוען אחרת. "אף אחד לא יכול להשתמש בשירים שלה, אלא אם אני מאשר זאת", טען.

מרוקו: הציבור דורש - החזירו את החאפלות

מסתבר שבמרוקו מארגני החתונות והאירועים כועסים כמו אצלנו על המצב. במרוקו עדיין מנסים לבלום את התפשטות הנגיף ביום רביעי לבדו היו שם 2,500 נדבקים. על רקע המצב שאינו משתפר, יצאו עובדים בתחום החתונות והאירועים לרחוב להפגין בניסיון לומר לשלטונות – תפתחו את האירועים. 

ההפגנות אינן גדולות, אבל עצם העובדה שכן יוצאים על זה לרחובות מראה שלנו ולחברינו ממרוקו יש את אותן בעיות וגם שם ענפים שלמים בכלכלה קורסים בגלל המצב. אלא שלא בטוח שיש ברירה נוכח הקורונה ובייחוד שבמרוקו, חתונה זה אירוע המוני במיוחד שנמשך לרוב יותר מערב אחד.