נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הוא לא המנהיג הראשון שאובחן כחיובי לקורונה. קדמו לו שורה של ראשי מדינות, בני-מלוכה, שרי בריאות ויועצים שנדבקו בנגיף. לפעמים, זה היה בגלל שהם ניצבו בחזית המאבק או לעיתים נדבקו בגלל חוסר אחריות, או פיחות בחשיבותו של הנגיף.
האמריקנים חיכו ל"הפתעת אוקטובר", ההידבקות של טראמפ סיפקה את הדרמה בקמפיין | פרשנות
השאלה המעניינת היא מה קורה אחרי שהמנהיג נדבק? האם המחלה גורמת לו להבין את חומרת הנגיף, או שדווקא תסמינים קלים מובילים אותו למסקנה שאין ממה להילחץ? טראמפ עוד מטופל בבית החולים, לא ברור מה חומרת מצבו ומתי יחלים, אבל כבר ראינו מספר תרחישים דומים.
ראש ממשלת בריטניה – בוריס ג'ונסון
ראש ממשלת בריטניה היה אחד המנהיגים הבודדים שהתנגדו למגבלות על הציבור בתחילת התפרצות הקורונה. בחודשים הראשונים הוא דיבר על חסינות העדר, שמירה על קבוצות סיכון ומבוגרים – אבל לא האמין שעוצר ותקנות לשמירת מרחק יעזרו.
בחודש מרץ, זמן קצר אחרי שסיפר איך הוא "לוחץ ידיים לכולם, אפילו בבתי-החולים" שבהם ביקר, אובחן ג'ונסון כחיובי לנגיף קורונה. זה קרה שבוע אחרי שהממשל שלו ויתר על תכנית "חסינות העדר", להתמודדות עם נגיף קורונה. תחילה, הוא פרסם סרטון מרגיע וסיפר שהוא רק סובל מקצת חום. אך הוא, כמו טראמפ, הועבר לבית-חולים בלונדון ל"בדיקות שגרתיות", אך בסופו של דבר בילה שם שבוע, שלושה לילות מתוכו, ביחידה לטיפול נמרץ. כששוחרר מבית החולים, הודה ראש הממשלה בן ה-56: "זה יכול היה ללכת לשני הכיוונים. הרופאים הצילו את חיי".
הוא שב לעבודה שבועיים אחרי ששוחרר מבית החולים, והוביל את מדיניות הסגר מהקשוחות ביבשת. וגם עכשיו, כשבממלכה עדים לעלייה מחודשת במספר הנדבקים הוא דוחף למגבלות הדוקות על תנועה, בעיקר באזורים אדומים. ועל אף ההתנגדות שנרשמת, גם בקרב מפלגתו, הוא טוען: "זו הדרך היחידה שאנחנו מכירים כרגע להתמודדות עם הנגיף". בריטניה היא המדינה האירופית שחטפה את המכה הקשה ביותר מנגיף קורונה – יותר מ-56 אלף מתים עד כה.
נשיא ברזיל - ז'איר בולסונארו
בולסונארו, בדומה לטראמפ – בילה זמן רב בזלזול בנגיף קורונה. בן ה-65, השווה בין הנגיף ל"שפעת קטנה", ובזמן שאנחנו ישבנו בסגר, הוא חגג עם תומכים בעצרות בחירות – לחץ ידיים ואפילו חיבק כמה (בלי מסכה, מיותר לציין). הוא התנגד נחרצות להחלטה לסגור חלק ממקומות העבודה ולמנוע התקהלויות, ירד על מושלים מקומיים שהחליטו לעשות זאת, ופיטר שני שרי בריאות בגלל שהתנגדו למדיניות שלו.
בחודש יולי, הוא נדבק בקורונה. אבל בניגוד לג'ונסון, זה לא שינה את דעתו לגבי המחלה. בולסונארו סבל מחום, אבל לא הפסיק להשמיע קריאות הרגעה. רגעים אחרי שהוא אובחן כנשא של הנגיף – הוא התייצב לענות על שאלות של עיתונאים, במסכה הפעם, וכדי "להראות שהוא בסדר", הוא הוריד את המסכה ולקח כמה צעדים אחורה. יום אחר כך, פרסם סרטון של עצמו לוקח היידרוקסי-כלורוקווין, אותה תרופה למלריה שהיעילות שלה נגד קורונה, נתונה בספק רב.
ההחלמה המהירה של בולסונארו מהנגיף, חיזקה אותו גם מבחינה פוליטית. ברזיל, המדינה הנגועה ביותר בדרום אמריקה – ועד עכשיו נרשמו שם יותר מ-145 אלף מתים מהידבקות בקורונה. אז דווקא לראות את הנשיא חולה ומבריא במהרה, חיזקה בקרב התומכים שלו את האמונה ש"כנראה והנגיף הזה לא כזה נורא".
נשיא בלארוס – אלכסנדר לוקשנקו
נשיא בלארוס, בן ה-66, מצא דרכים יצירתיות להרגיע את הציבור בנוגע להתפרצות של הקורונה. הוא לא האמין בסגרים, עוצר או שמירת מרחק, והציע לאזרחי בלארוס לשתות וודקה או ללכת לסאונה. הוא כינה לא פעם את האיום של הנגיף בתור "פסיכוטי", ולא ביטל אף לא אירוע אחד בעקבות התפרצות הנגיף.
וגם ההודעה על ההידבקות שלו, הייתה רגועה לחלוטין. נשיא בלארוס עדכן שהוא נדבק, אבל לא סובל מתסמינים. "ההפתעה הגדולה ביותר, היא לראות אדם שמצליח להתגבר על הקורונה ועומד על רגליו", אמר לאחר שהחלים. אבל דווקא במקרה הזה, המחלה שלו לא בדיוק עזרה לשכנע את אזרחי בלארוס שהטיפול שלו במשבר הוא הנכון. באותם ימים המחאה בבלארוס צברה תאוצה, לקראת הבחירות שהתקיימו שם ב-9 באוגוסט. והמדיניות "חסרת האחריות", לטענת המפגינים של לוקשנקו, הייתה עוד סיבה להבערת השטח ולפרוץ מחאות הענק נגדו.