א-שרקי והפוסט

"אם החוק יעבור - נחזור להיות דיקטטורה": ריאיון עם פעילת הרשת התוניסאית

אמנה א-שרקי ברחה לאירופה אחרי שהואשמה בביזוי הקוראן בתוניסיה. לדבריה, החוק שמעורר כעת מחאה במדינה ומיועד להגנה על כוחות הביטחון, עלול לדרדר את המדינה למצב שבו הייתה לפני האביב הערבי
רועי קייס
13 באוקטובר 2020
03:56

בימים האחרונים לא רק אצלנו מפגינים, אלא גם בתוניסיה - חלוצת האביב הערבי, זו שהחלה את הטלטלה. הפעם מוחים שם בעקבות חוק שאמור לעבור בפרלמנט שעוסק בהגנה על כוחות הביטחון פיזית ומורלית. החוק הזה הועלה בשנים האחרונות לדיון במסגרת ההתקפות של פעילי טרור נגד כוחות הביטחון. אבל בתוניסיה יש מי שסבור שבעת הזאת, שהיא די רגועה מבחינת פיגועי טרור, מדובר בעוד צעד להצר את חופש הביטוי של הציבור התוסס שם.

אמנה א-שרקי, פעילת רשת תוניסאית, העלתה לפני כמה חודשים פוסט לעמוד הפייסבוק שלה עם חיקוי של הקוראן ברוח התקופה – "סורת אל-קורונה" ובו היא מתחה ביקורת על אנשי הדת. "אין היום הבדל בין המלכים לעבדים", כתבה, "תלכו אחר המדע והתעלמו מהמסורות". בתוניסיה טענו שהיא ביזתה את האיסלאם ואת הספר הקדוש לו, ואחרים סברו שאין שום בעיה עם מה שעשתה. בית משפט גזר עליה חצי שנת מאסר בגין הסתה לשנאה בין הדתות, המינים והתושבים, כמו גם קנס של 650 יורו. אחרי גזר הדין, היא החליטה לברוח מהמדינה וחיה כיום באירופה.

מהמקום אליו ברחה, מביעה א-שרקי תרעומת על החוק החדש שמנסים להעביר כדי להגן על כוחות הביטחון בתוניסיה. "אם הם יפעלו על פי החוק הזה, תהיה להם זכות לאסור אותי על אמירה שכוחות הביטחון מושחתים", טענה בשיחה עם כאן חדשות. לדבריה, "הם כל הזמן מפרים את החוק ותוקפים את האזרחים, וזה בלי החוק הזה. אם החוק יעבור, המצב יהיה מסוכן, אנחנו נחזור להיות דיקטטורה".

עוד טענה א-שרקי כי המקרה הפרטי שלה מדגים היטב את המצב שבו נמצאת תוניסיה היום, מי שזכתה לשבחים על כך שהיא "מגדלור" מבחינת תהליכי דמוקרטיזציה לעומת מדינות אחרות באזור. "אפשר לומר שתוניסיה היא אחת המדינות הערביות המשוחררות, אבל היא לא מתקדמת", אמרה. "עכשיו זה לא באותה רמה כמו פעם, בבית המשפט, בסיפור שקרה לי, החוק לא מיושם".

כמו אחרים, א-שרקי הייתה שם באביב הערבי ב-2011, והייתה מבין המוני הצעירים שהביאו להפלת השליט הרודן, זין בן עבדין בן עלי. אלא שהיום, במבט לאחור, היא סבורה שהמצב בתוניסיה הוא יותר גרוע ממה שהיה בתקופת בן עלי. בדומה לאחרים בזרם הליברלי במדינה, היא מציינת את הגדלת ההשפעה של הזרם האיסלאמיסטי, תנועת "א-נהדה", ועוד גורמים שלא מאפשרים לתוניסיה לצעוד קדימה. כשזה המצב, לא נראה שהיא תחזור לשם.