-
צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

השרים אישרו: הסגר יוארך עד ליום ראשון בחצות

המגבלות על התעופה יוארכו עד ליום חמישי, מחר צפוי להתקיים דיון בנושא • מותר לצאת לחתונה של בן משפחה קרוב • אימונים של ספורטאים מקצועיים בליגה הבכירה יותרו • ביום חמישי ידונו על פתיחת מערכת החינוך והעסקים
גילי כהן, עמיחי שטיין וקטי דור
13 באוקטובר 2020
10:41
עודכן ב 23:03

קבינט הקורונה והממשלה אישרו הלילה (שלישי) את הארכת הסגר עד ליום ראשון בחצות. עוד נקבע כי ניתן יהיה לצאת לחתונה של בן משפחה קרוב, והאימונים של קבוצות בליגת העל בכדורגל, כדורסל, כדור-יד וכדורעף יותרו גם כן. ההגבלות על תעופה ויציאה לחו"ל הוארכו עד ליום חמישי, ומחר צפוי להתקיים דיון ייעודי בנושא. ביום חמישי יתכנס הקבינט לדון בפתיחת מערכת החינוך ועסקים. 

בזמן הדיון בקבינט, שעסק במתווה היציאה מהסגר, יצאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ מהדיון לשיחה טלפונית עקב מחלוקות, זאת כדי להגיע לסיכום בנושא. נתניהו נימק בדיון את הצורך בהארכת הסגר: אם לא נעשה את זה, אנחנו בבעיה, יהיו פרצו וההחלטות ירדו לטמיון. אם יוחלט בחמישי לפתוח את הגנים ביום ראשון, ייתכן שהסגר יקוצר בהתאם. 

על פי המתווה שהציג ממונה הקורונה, פרופסור רוני גמזו, יוטל סגר על מוקדי התחלואה בערים אדומות, ומערכת החינוך תיסגר באותן ערים. גמזו ציין כי נערכות פחות בדיקות ולכן יש קושי להבין את מגמת התחלואה. בתוך כך, השר אריה דרעי וחבר הכנסת משה גפני, ייפגשו בבני ברק עם ממונה הקורונה במגזר החרדי, רוני נומה, בניסיון לבחון את מתווה פתיחת תלמודי התורה בערים האדומות.

ברקע הקרב על פתיחת מערכת החינוך, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור חזי לוי, האשים: "עם משרד החינוך מתנהל שיח של חירשים". המחלוקת היא על תאריך וקצב הפתיחה. משרד החינוך פרסם היום את התפלגות מספר החולים במוסדות החינוך. מהנתונים עלה כי ב-94% מגני הילדים וב-53% מבתי הספר היסודיים לא נמצאו חולים כלל. בבתי הספר העל יסודיים - קרוב ל-45% מבתי הספר נמצאו עם אפס חולים.

בקבינט התנהל עימות גם על פתיחת השמיים. שרת התחבורה מירי רגב דרשה לפתוח את השמיים כבר מחר, גם השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה תמך בה. שר הבריאות אדלשטיין וגנץ התנגדו. "צריך לדחות את הדיון על פתיחת השמיים ליום חמישי, יש לאשר הכול כחבילה אחת, לא הקלה פה או שם", טענו. גם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר כי יש בעיה משפטית בנושא - "אי אפשר להחריג רק את הטיסות מהחרגת אלף המטרים".

"ההקלות בסגר יתאפשרו רק בשבוע הבא"

לפי המודלים שעליהם מסתמך משרד הבריאות, התרחיש המציאותי ביותר לפיו ניתן להגיע ליעד של 2,000 נדבקים ביום ומקדם הדבקה של 0.8 הוא באמצע שבוע הבא - בימים שלישי או רביעי. המודל של צוות מכון ויצמן, בראשות פרופסור ערן סגל, הוצג גם בקבינט הקורונה. המודל העלה שלושה תרחישים אפשריים. על פי התרחיש האופטימי ביותר - נגיע ליעד כבר ביום ראשון, אך הסיכויים לכך נמוכים. התרחיש הפסימי - הגעה ליעד רק בעוד שבועיים.

רה"מ ביקש לדחות את הדיון בקבינט

הדיון בקבינט היה מיועד להתקיים בשעה 15:00 בצוהריים, אך נתניהו רצה לדחות אותו ליום חמישי. גנץ הודיע בתגובה כי הוא מתנגד לדחייה: "הדיון באסטרטגיית היציאה אינו סובל דחייה נוספת. עסקים קטנים ממשיכים לקרוס, חייבים לדון בהחזרת הילדים למסגרות". שר האוצר ישראל כ"ץ תמך בעמדת שר הביטחון והתנגד לדחיית קבינט הקורונה. לדבריו, יש לפתוח מיידית את מקומות העבודה ללא קשר למצב התחלואה, ואת מסגרות החינוך לגיל הרך וכיתות א'-ב'. 

נתניהו, לצד גורמים במשרד הבריאות, היה סבור שיש לדחות את הדיון בקבינט כדי לקבל עוד נתונים לפני קבלת ההחלטה. עם זאת, מענה לכמה החלטות בסוגיות כמו מגבלת הקילומטרים, התקהלות וסגירת מקומות עבודה, היה חייב לעלות לדיון עוד היום בשל פקיעת תוקפן של התקנות בנושא.

רשימת הערים האדומות שבהן המליץ גמזו לקבינט להמשיך בסגר מחמיר הן מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, קריית מלאכי, אופקים, רמלה, נתיבות, אור יהודה, אשדוד ושכונות בירושלים. 

בד בבד, ועדת הקורונה התכנסה הבוקר לדון באסטרטגיית היציאה מהסגר. יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא-ביטון אמרה בפתח הדיון כי "החברה התרסקה וצריך לראות איך מתחילים לבנות שגרת חיים". שאשא-ביטון ציינה שהאסטרטגיה צריכה להיות של זהירות ולא של פחד, שתאפשר לייצר שגרת חיים ככל האפשר. "אנחנו שומעים יותר ויותר אנשים, מתוך מצוקות גדולות, מאיימים לשבור את הסגר. איבדנו את אמון הציבור ולכן כדי למנוע אנרכיה אנחנו צריכים לדבר איתו בהיגיון ובשקיפות אמיתית. לתת לרשויות המקומיות לנהל את המשבר", אמרה.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופסור איתמר גרוטו, אמר בדיון בוועדה: "ההצלחה של הסגר הביאה לכך שאנחנו במדדי תחלואה טובים. אנחנו עוד לא במספר שמאפשר להתחיל את השלב הראשון של הפתיחה, אבל אם זה יימשך בקצב הנוכחי, אין סיבה שלא נגיע ביום ראשון למדד שאיתו אנחנו רוצים להתחיל לפתוח".

פרופסור גרוטו ציין כי השלב הראשון יכלול חזרה מלאה למקומות עבודה ללא קהל, פתיחת מערכת חינוך לגילאי 0 עד 6, אישור איסוף עצמי ממסעדות, ביטול מגבלת אלף המטרים ופתיחת גנים לאומיים וחופי הים. "הסיבה העיקרית שירדה כמות הבדיקות זה כי ירדה כמות החולים וירדה כמות המגעים, אבל גם ירדה היענות הציבור והמוכנות להיבדק", אמר המשנה למנכ"ל. יו"ר ועדת הקורונה ציינה שההתייחסות של משרד הבריאות לאסטרטגיית היציאה מהסגר מתייחסת רק לנתוני התחלואה, אבל "כלל לא מתייחסת להתרסקות הכלכלית והחברתית שחווים פה אנשים".

יו"ר איגוד רופאי הציבור, פרופסור חגי לוין, אמר בוועדה כי "אי אפשר שהתוכנית לא תתייחס לצרכים של הציבור מעבר לסכנות המחלה עצמה, כי אין בריאות הציבור ללא הציבור. אנחנו חייבים באומץ לבחור בחלופות רעות. וכן, אנשים ימותו וגם ייחלו קשה. אנשים בישראל מתים, גם היום - מהשמנה, מעישון ומחוסר פעילות גופנית - יותר מאשר מקורונה".

לוין הוסיף: "הנחת היסוד שלנו היא שסגר גורם לנזק יותר מאשר לתועלת. איך אפשר להציג תוכנית ליציאה מסגר בלי להציג תוכנית להשקעה במערכת הבריאות, החינוך והרווחה של ישראל? צריך עקביות בהנחיות על פי היגיון מדעי ואפידימיולוגי".

חוקרים באונ' העברית: נצפית ירידה חדה בתחלואה, כדאי לפתוח את המשק בהדרגה

דוח של צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית והדסה הצביע על ירידה חדה בשיעור המאומתים לנגיף, וכן ירידה בשיעור החולים במצב קשה. עוד צויין בדוח כי ייקח יותר משבוע לביסוס מקדם הדבקה נמוך של 0.8 ומטה, הדרוש כדי להגיע לרמות תחלואה נשלטות. בתוך כך, הדגישו החוקרים כי ניתן לבצע התאמות מידיות להקלת הסגר, בהן לאפשר פתיחה של פעילות המשק ללא קבלת קהל ופתיחה חלקית של מערכת חינוך עבור הגיל הרך - רק אם ניתן להבטיח מימוש של קפסולות, הפרדת סגלים ובדיקות סגל הוראה. "כדי לשמר את הירידה הכללית בתחלואה, יש ליישם הפרדה גאוגרפית ומניעת מעבר של אנשים ממוקדי התפרצות למקומות עם תחלואה נמוכה", הוסיפו החוקרים בדוח שהציגו. 

השתתפו בהכנת הידיעה: ורד פלמן, זאב קם ומיכאל שמש, דקלה אהרן שפרן ונוב ראובני.