נתניהו וגנץ
צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90

בג"ץ דן בעתירה נגד ממשלת החילופים של נתניהו-גנץ

סביב נושא הדיון מרחפת שאלה מהותית לא פחות: האם בג"ץ יכול לדון בחוק יסוד? בדיון: עורך הדין שרגא מהתנועה לאיכות השלטון כינה את ההסדר "מאפיוקרטיה" וטען כי מאחוריו עומד מניע פרסונלי. הנשיאה חיות ענתה: "זה טיעון משפטי? זה ניתוח פוליטי. צריך טיעון משפטי"
תמר אלמוג
27 באוקטובר 2020
08:57
עודכן ב 15:35

בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירה נגד ממשלת החילופים של ראש הממשלה המכהן בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, בטענה כי התיקון לחוק היסוד המאפשר זאת אינו חוקתי. העתירה מורכבת למעשה משלוש עתירות שאוחדו. את העתירה הראשונה הגישה "התנועה לאיכות השלטון", השנייה הוגשה מטעם מפלגת מרצ והשלישית מטעם אביגדור פלדמן, "משמר הדמוקרטיה" ו"עמותת חוזה חדש".

הדיון התקיים בהרכב של שלושה שופטים, בראשות נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. נוסף על כך, ההרכב כולל את השופטים חנן מלצר וניל הנדל. הדיון צפוי להתחיל מטענות העותרים וחידוד של העתירות, ואז המשיבים יגיבו לדבריהם.

נשיאת העליון חיות הקשתה על עורך הדין אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון ודרשה ממנו להסביר מדוע בית המשפט צריך להתערב. "טענת הסף אומרת שמעולם בית המשפט לא ביטל תיקון לחוק יסוד בטענה כי הוא בלתי חוקתי. הבאתם דוגמאות מהודו ומקולומביה, אבל יש שאלה גדולה אם ראוי לאמץ את הדוקטרינה בישראל בייחוד שהמצב הוא שאין חוקה שלמה. השאלה היא אם במצב כזה יש מקום לביקורת שיפוטית".

חיות הוסיפה: "אחרי שלוש מערכות בחירות הגיעו למסקנה שאולי הסדר משטרי חוקתי חדש, לצד ההסדר הקיים - לא מחליף לחלוטין את ההסדר, אלא לצדו - זה הפתרון. ונשאלת השאלה אם בנסיבות האלה יש לנו כאן תיקון שמצריך התערבות בחוק יסוד".

עורך הדין שרגא כינה את הממשלה "מאפיוקרטיה" וטען כי מאחורי ההסדר עומד מניע פרסונלי שנועד לאפשר לראש הממשלה "לחמוק מאימת הדין". שרגא הוסיף: "ממשלת רוטציה נורמלית קורית ללא שינויים בחוק יסוד כשיש שני מחנות שווים. יש מאזן אימה בין הגושים והוא ששומר עליהם ללכת יחד". הנשיאה חיות ענתה: "זה טיעון משפטי? זה ניתוח פוליטי. צריך טיעון משפטי".

להבדיל מהעתירות הקודמות, שנדונו ושודרו לפני כחצי שנה, כעת מדובר בעתירות נגד החוק שמעגן את השינוי ומאפשר ממשלת חילופים – בה מושבעים שני ראשי ממשלה האמורים להתחלף בתפקידיהם בזמן כהונת הממשלה. העתירות הקודמות היו נגד ההסכם הקואליציוני שטרם עוגן אז בחוק, וכן נגד העובדה שנאשם יכול לכהן כראש ממשלה, והן נדחו בהרכב מורחב.

הדיון הקודם בעתירות נגד ההסכם הקואליציוני: כך זה התנהל בחודש מאי

מעבר לנושא בו ידונו מחר בבג"ץ, עולה מהדיון עצמו שאלה לא פחות משמעותית, והיא עצם העיסוק של בג"ץ בחוק היסוד שבו מעוגן השינוי, וכיצד עיסוק זה ישפיע באופן עתידי. בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד להתערבות בג"ץ בסוגיה הזאת, בטענה שאין זה המקרה לייצר הכרעה תקדימית אם בג"ץ יכול לדון בחוקי יסוד.