-

"חיי היהודים כאן סודיים": תיעוד בלעדי – כך מקבלים בסודאן את נרמול היחסים עם ישראל

כשהכניסה עדיין אסורה עם דרכון ישראלי, זיו ג'ניסוב, עיתונאי עצמאי נושא דרכון זר, יצא לשם ותיעד את הרחובות – שלושה שבועות אחרי שנחתם ההסכם. ג'ניסוב ביקר בבית הקברות היהודי ובמפעל הנשק שעל פי פרסומים זרים, ישראל הפציצה לפני שמונה שנים, ושוחח עם מקומיים שיש להם שורשים יהודיים
רועי קייס
15 בנובמבר 2020
21:42
עודכן ב 22:57

"חיי יהודים בסודאן הם סודיים. אפילו השם שלי זה בעיה": כשהכניסה לסודאן עדיין אסורה עם דרכון ישראלי, זיו ג'ניסוב, עיתונאי עצמאי נושא דרכון זר, יצא לשם ותיעד באופן בלעדי עבור כאן חדשות את הרחובות – כשלושה שבועות אחרי שנחתם הסכם הנורמליזציה עם ישראל. ג'ניסוב ביקר בבית הקברות היהודי ובמפעל הנשק, שעל פי פרסומים זרים, ישראל הפציצה לפני שמונה שנים, ושוחח עם מקומיים שיש להם שורשים יהודיים. בנוסף, הוא שמע על הציפייה לתייר הישראלי.

את הסיור החל ג'ניסוב בבית הקברות בח'רטום. המצבות בו לא ראו שמש זמן רב. רק לפני כמה שבועות האתר ההיסטורי הזה בדרום בירת סודאן נראה כמו מזבלה אחרי שהוזנח במשך שנים. "לא הייתה שום יריבות דתית עד שהגיעו האחים המוסלמים", מספר המדריך המקומי ומבקש לדבר במקום הזה באנגלית. ההכרזה על נרמול היחסים עם ישראל השיבה את המראה הראוי למקום, שעובר בימים אלה, בתיאום עם הממשל, ניקיון יסודי.

"לא הצגתי את עצמי כישראלי, איש הקשר שהיה לי אמר לי אל תציג את עצמך כישראלי. לא חששתי וגם לא הרגשתי עוינות ישירה. הסתובבתי עם מצלמה. הם מאוד חשדניים בעניין הזה. הייתה תחושה לחוצה, אולי פרנויה, קצת לחץ וחוסר ודאות, ולכן העדפתי שלא להציג את עצמי בתור ישראלי ולהגיד שאני קנדי", הסביר ג'ניסוב.

"תעביר לישראלים שהם מוזמנים לסודאן עם הכסף והטכנולוגיה שלהם"

מוסטפא מוחמד דוד ישראל רחמים ומנסור איסחאק ישראל, בעלי השורשים הישראליים, סיפרו לעיתונאי: "בתור ילד ראיתי בכל מקום שישראל היא אוייבת ולא מדינה שיכולה להיות חברה שלנו. הילדות בסודאן הייתה קשה מאוד. כי אם מישהו שמע ישראל הוא היה מתעצבן". השניים ציינו כי עברו עינויים וסבלו מאפליה בגלל השמות שלהם. 

בשיאה, מנתה הקהילה היהודית בסודאן כאלף בני אדם. אך בדומה לקהילות אחרות באזור - היא נכחדה. הרוב נמלטו בעקבות היחס של השלטונות אחרי 48' ו-67' ורק בודדים שמרו על יהדותם ולא התאסלמו. "אבא שלי התבייש לדבר על היהדות, הוא ניסה להגן עלינו. לא היה חופש דת בסודאן", סיפר איסחאק. 

לא רק היהודים שהתאסלמו יוצאים כעת לאור. בסודאן של 2020, שמנסה לצאת מתדמיתה הקיצונית אסלאמיסטית בזמן הרודן עומאר אל-בשיר, כבר אפשר להגיד מילה טובה על ישראל. "מבחינתי ישראל היא לא האויב. בזכות הרשתות החברתיות, אנחנו מכירים יותר ויותר את ישראל. אני עוקב צמוד אחרי הדף של ישראל בערבית. כל הזמן שמעתי שהם אויבנו, אבל זה לא מה שראיתי. ראיתי שיש אנשים שמדברים דברים יפים מאוד. אנחנו חושבים שהנורמליזציה זה דבר נהדר, אנחנו מקווים שיהיו שגרירות ונציגויות, כל העם צריך לקבל את העניין".

בסודאן משתוקקים לראות תיירים אחרי תקופת אל-בשיר כדי לשפר את המצב הכלכלי. חוסר היציבות, השירותים הירודים, דיכוי החירויות והנשים לא עודדו תיירות. אבל כיום סוכני הנסיעות שם משדרים אופטימיות. "המהפכה עשתה הרבה פרסום טוב ורחב לסודאן , ולכן אנחנו מצפים ליותר תיירים" מסביר אחמד, סוכן תיירות מקומי. "יש לנו 20 כפרי תיירות עם חדרים ברמה של שלושה כוכבים. יש גם טיולים במדבר כרימה, כשנוסעים דרך אדמה ואכברה. יש שם הרבה מקומות לבקר בדרך – נורי והר ברקל".

העיתונאי הישראלי סיכם: אהבת ציון אמיתית אין כאן ואינטרסים הם שם המשחק. אבל ככה זה הסכמי שלום. מי יודע? אולי האהבה תגיע בהמשך וח'רטום עוד תפתיע אותנו לא פחות מדובאי. "תעביר לישראלים שהם מוזמנים לסודאן עם הכסף והטכנולוגיה שלהם", זה המסר שמתבקש ג'ניסוב להעביר.

תגיות:
סודאן