ראשי הרשימה המשותפת איימן עודה, אחמד טיבי, מטאנס ש
צילום: דוברות המשותפת

הרשימה המתפרקת: ברחוב הערבי יש משב רוח של פוליטיקה חדשה

המשבר ברשימה המשותפת לא נובע רק ממהלכיו הפרטיים של מנסור עבאס. המגעים של ח"כ מהתנועה האסלאמית עם נתניהו מייצגים פוליטיקה פרגמטית וריאלית המנסה להפריד בין הלאומי לאזרחי, ורצון במגזר הערבי להפסיק לשלם מחיר על בדלנות המפלגות שאמורות לייצג אותו
ריאד עלי, דעה
30 בנובמבר 2020
11:59

ככל שריח הבחירות מתחזק, כך מתחדדת ברחוב הערבי השאלה אם חייה של הרשימה המשותפת הגיעו אל קצם בטרם עת.

יש כאלה המייחסים את המשבר ברשימה המשותפת להתנהלותו העצמאית של ח"כ מנסור עבאס מהתנועה האסלאמית, המנסה בדרך של "סחר חליפין" פוליטי לתת לבנימין נתניהו - סדין אדום בעיני שאר חברי הרשימה - כרית ביטחון בעניין המשך כהונתו כראש ממשלה. זאת בתמורה לאי אילו הישגים אזרחיים המעניינים את הציבור הערבי - תוכניות מתאר, מיגור הפשיעה, השקעה בתשתיות ובחינוך ועוד.

ייתכן שמה שח"כ עבאס מנסה לעשות הוא לפתור חלק מהבעיות בחברה שלו, גם במחיר של סחר חליפין עם שנוא נפשו של מרבית המגזר - מר בנימין נתניהו

להבנתי, אפשר שזה הקש שישבור את המשותפת. עם זאת, אין ספק שתנודות טקטוניות, טקטיות ואידיאולוגיות, כמו הוויכוח סביב ההצבעה על חוק ההמרה, הן אלה המסכנות את המשך דרכה של השותפות הזו, שהגיחה אל העולם הפוליטי בישראל בקול תרועה, עם הבטחה לפוליטיקה אחרת שתוביל שינוי לטובה במציאות חייו של האזרח הערבי בישראל.

בשבועיים האחרונים אני עסוק בהכנת סדרת כתבות סביב החברה הערבית בתקופת הקורונה. במהלך הצילומים ביקרתי אצל משפחה באום אל פחם, ששלושה מבניה - בני דודים - נרצחו בהפרש של חודשים. עדיין איש מהרוצחים לא נעצר. הייתי בעכו אצל משפחה ברוכת ילדים וקשת יום. אחת הבנות, נאורינה שמה, תלמידה מצטיינת עם חלום להיות רופאה. לנאורינה אין מחשב בבית, ומחודש מארס היא לומדת בזום באמצעות הטלפון הנייד שלה.

הייתי גם בשפרעם אצל התעשיין סאמר נח'לה, העומד מאחורי המותג "קפה נח'לה". סאמר רוצה להתפתח ולגדול. הוא כבר התחיל למכור בשוק הבין לאומי ובאתר אמאזון. תעשיין שאזור התעשייה בשפרעם קטן מדי אל מול החלומות הגדולים שלו. הוא החליט לעבור לאזור תעשייה סמוך, אצל היהודים. משמעות הדבר שהארנונה שנח'לה משלם היום לעיריית שפרעם תשולם לגורם אחר, וחלק מפועליו בעיר הולדתו יפוטרו. 

לנח'לה, למשפחה באום אל פחם ולזו מעכו נמאס לחכות ליום שבו תצליח הרשימה המשותפת להתחבר אידיאולוגית ונפשית למפלגות הציוניות בישראל. הם רוצים, כאן ועכשיו, פתרונות למצוקות היום יום שלהם. הם לא הזכירו במאומה את העניין הלאומי או את הסוגייה הפלסטינית. הם רואים איך המפה הגיאופוליטית במזרח התיכון משנה צורה, בעוד הם - המיעוט הפלסטיני בישראל - עדיין יושבים ביציע וצופים במשחק, ממורמרים, כעוסים וממתינים בייאוש לפתרון הסכסוך שאמור לפתור את הבעיות שלהם.

אפשר שנוכח המצוקות הקיומיות שלהם הם הגיעו לתובנה שאם משה, היהודי, לא רוצה ולא מעוניין להגיע אל ההר - אז אולי הגיעה העת שההר, הערבי, הוא זה שצריך לקום ולהגיע אל משה. 

אם בבחריין, איחוד האמירויות וערב הסעודית מוכנים לשאת, מדוע ערביי ישראל צריכים להישאר בחצר האחורית של המשחק הפוליטי?

זה כנראה מה שח"כ מנסור עבאס מנסה לעשות: לפתור חלק מהבעיות האקוטיות בחברה שלו, גם במחיר של סחר חליפין עם שנוא נפשה של מרבית החברה הערבית - מר בנימין נתניהו. ייתכן שח"כ עבאס הוא טירון פוליטי הנופל, כמו רבים לפניו, במלכודת הדבש שנתניהו טווה להרבה פוליטיקאים כמוהו, חדורי מוטיבציה ושאיפות. אפשר שראש הממשלה זיהה בעבאס סוג של "ערבי ישראלי מאתגר", והוא, כעניין של אופי, לא סובל פוליטיקאים מאתגרים, ולכן החליט לעשות לו מה שעשה להרבה פוליטיקאים שאתגרו אותו בעבר: לחבק אותו חיבוק דוב. בהחלט ייתכן, אבל כאיש התנועה האסלאמית ח"כ עבאס מודע כנראה לפסק ההלכה היהודי: "פיקוח נפש דוחה שבת". ועל כן אולי הגיע למסקנה כי המצוקות של הרחוב הערבי דוחות, ולו לזמן קצוב, את המחלוקות האידאולוגיות עם ישראל הציונית.

המהלך של עבאס מייצר משב רוח חדש בפוליטיקה של הרחוב הערבי. פוליטיקה פרגמטית וריאלית המנסה להפריד בין העניין הלאומי לעניין האזרחי. נוכח הסכמי השלום עם מדינות ערביות ואסלאמיות, רבים ברחוב הערבי ישראלי תוהים מדוע הם עדיין נדרשים להתנות את השתלבותם בישראל בהקמה או אי הקמתה של מדינת פלסטין.

אם בבחריין, איחוד האמירויות ואפילו בערש האסלאם, ערב הסעודית, מוכנים, בשם האינטרס הלאומי, לשאת ולתת עם ישראל מדוע הם, בשם הלויאליות לעם הפלסטיני, צריכים להישאר בחצר האחורית של המשחק הפוליטי - ולא רק באשמתם - ולהמשיך לשלם את מחיר הבדלנות של המפלגות הערביות בכנסת. מחיר שעולה להם בדם יקיריהם, בהיעדר תוכניות מתאר, תשתיות מוזנחות, בחינוך בינוני ומטה, ובזמן יקר שניתן להשקיע אותו בשרטוט עתיד ורוד יותר לדורות הבאים. 

ג'לאל בנא, עיתונאי מעכו, הדגיש במהלך הצילומים כי הדבק היחיד שמחזיק את הרשימה המשותפת הוא אחוז החסימה הגבוה שליברמן חתום עליו. ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל שותף ביוזמת קרן אברהם, טוען כי הרשימה המשותפת מיצתה את חייה וכיום שולטים בה מוקדי כוח מסורתיים בחברה הערבית, שאם לא יתעשתו הם יאבדו את הכוח שלהם למפלגה חדשה עם תפיסת עולם פרגמטית יותר.

כולנו יודעים למי ניתנה הנבואה, אבל הקולות העולים מהרחוב הערבי בישראל לא משאירים מקום לספק. ערבים ישראלים רבים רוצים אזרחות יותר מעורבת בקבלת ההחלטות בישראל. המתנגדים מכנים מגמה זו בלעג - "ישראליזציה". אולם ייתכן שבעידן הנוכחי, מה שנחשב בעבר לקללה איומה, הוא בעצם ברכה.