חפש
Languages
תלמידות סמינר מחוץ לכנס נגד חרדיות באקדמיה
שירה הוד

החרדיות נוהרות לאקדמיה

כנסי ענק ומאמרי דעה נגד לימודי חרדיות באקדמיה מטלטלים את המגזר. אבל מאחורי הנאומים על ירידת הרמה הרוחנית מתחולל מאבק כלכלי על עתיד הסמינרים
עקיבא ווייס
15 בינואר 2017
20:40

בחודש שעבר התכנסו 20 אלף נשים חרדיות צעירות באולם ארנה בירושלים. הדוברים, בהם רבנים ומנהלי סמינרים לנשים, באו להסביר לנוכחות מדוע השכלה אקדמית תהרוס אותן. "הם לא רוצים לספק פרנסה לנשים שלנו", אמר הרב יצחק מרדכי רובין על המועצה להשכלה גבוהה. "הם רוצים לסדוק את החומות שלנו".

קשה לדמיין אלפי בני נוער ישראלים יושבים בדממה מוחלטת במשך ארבע שעות, ללא הפסקות. ואולי אין עוד מגזר בישראל שבו 11 אלף נשים צעירות יקומו בדממה לכבוד כל דובר ודובר, שעה ש-9,000 מחברותיהן לסמינרים צופות באולם אחר, בשידור במעגל סגור - ובדממה לא פחותה. אפילו מחיאות כפיים נאסרו.
"אני מאוד מבינה את טענת הרבנים נגד האקדמיה", מסבירה רבקה ל. חרדית בת 29 מבני ברק, שלומדת במכללה רגילה במסלול המותאם לחרדיות, כולל הפרדה מגדרית. "יש לי מרצה שלפעמים מספר בדיחות בסגנון שלנו כנשים חרדיות לא מתאים. זה גם לא צנוע שנשים חרדיות צוחקות מבדיחה של גבר זר. אני יכולה לומר בפירוש שזה מוריד את הרמה הרוחנית. לצערי, בגלל הדאגה לפרנסה פניתי בלית ברירה ללימודים במכללה".

זה נראה כמו מאבק על ערכים רוחניים, על השכלה ועל מודרניזציה, אבל מאחוריו מסתתר מאבק על כסף. הרבה כסף. שכר לימוד של אלפי תלמידות סמינרים שעלול לעבור לאקדמיה הכללית ויגזור כליה על מוסד הסמינרים. כ-18 אלף נשים צעירות לומדות היום בשנות ההכשרה המקצועית של הסמינרים החרדיים. הסמינרים הם עמותות רשומות בישראל. בראש כל סמינר עומד מנהל פדגוגי - שמקבל שכר ממשרד החינוך, ומנהל אדמיניסטרטיבי, שמקבל משכורת מהעמותה בראשה הוא עומד ובהתאם להישגיו. על שנות ההכשרה המקצועית, שמגיעות אחרי לימודים תיכוניים, התלמידות משלמות שכר לימוד המקביל לשכר הלימודי האוניברסיטאי - בין 1,000 ל-1,500 שקל בחודש. משרד החינוך מצדו מעביר אל הסמינרים כ-350 שקל בחודש עבור כל תלמידה. המשמעות של הנדידה אל האקדמיה ברורה: כל שקל שמשלמת חרדית כשכר לימוד למכללה מחוץ למגזר, הוא שקל שלא מגיע אל הסמינרים.

כמה מורות חרדיות צריך? 

רבקה וחברותיה לספסל הלימודים שייכות לדור החרדים והחרדיות המשכיל ביותר אי פעם. הנה הנתונים:

מה גרם לשינוי הזה?

הביקוש למקצועות מכניסים וללימודים שיפתחו אפשרויות תעסוקה חדשות מגיע הישר מרשימת הקניות השבועית. מהניסיון להתמודד עם יוקר המחיה, שפוגע במלוא עוצמתו גם במגזר החרדי - ראו כתבה קודמת בנושא. חלפו הימים בהם מורה חרדית יכלה לממן משפחה של 9 נפשות. מנתונים שהעביר משרד הרווחה והעבודה עולה כי שיעור הנשים החרדיות המועסקות כיום עומד על 73.4%. היעד הממשלתי להשתלבות נשים בעבודה היה 63% עד 2020. כדי לסבר את האוזן, שיעור החרדיות העובדות בשנת 2000 היה 48%. 

וכדי להביא פרנסה צריך, כמובן, מקצוע. בראשיתם, הסמינרים הכשירו את הבנות למקצוע אחד ויחיד - הוראה. מקצוע ההוראה נחשב למקצוע נשי, שמתאים לבת ישראל כשרה ומכין אותה, כביכול, לגידול ילדים, אך גם דואג שתישאר בתוך גבולות המגזר. עד היום יותר מ-50% מהנשים החרדיות עובדות בתחום החינוך, לפי נתוני משרד העבודה והרווחה.

למשך זמן מה, זה גם עבד. אבל לפני 20 שנה בערך הגיע תחום ההוראה החרדי לרוויה. גם הגידול הטבעי לא הדביק את הקצב של הסמינרים - שהעניקו לכל תלמידה, בכל מסלול לימודים, גם תעודת הוראה. במקביל, עם עליית יוקר המחיה, נוצר ביקוש גובר למקצועות מכניסים יותר. הסמינרים נענו לצורך והחלו ללמד מקצועות אחרים. היום אפשר ללמוד בהם, בין היתר, ראיית חשבון, אדריכלות והנדסת מחשבים.
חופש התעסוקה של האישה החרדית גדל, אך המעמד האקדמי של הסמינרים לא השתנה: הלימודים בהם אינם מזכים בתואר ראשון, רק בתעודת הכשרה מקצועית. התעודה שמקבלות בוגרות הסמינרים אינה שונה מתעודות גמר שמקבלים בוגרי מוסדות במגזר הכללי שעובדים תחת אישור המה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית). לימודי הנדסאות מזכים את הבוגרת בתעודה שאינה שונה מתעודת הנדסאי של בוגרת שנקר, למשל. אך תעודה כזו, ללא תואר ראשון, בדרך כלל מתקבלת רק במקומות עבודה בתוך המגזר. כמו כן, עד היום כל בוגרת סמינר מחויבת להוציא תעודת הוראה, בלי קשר למקצוע אותו היא לומדת, כך שנטל הלימודים בסמינר גדול מזה שבאקדמיה הכללית.

מה לומדות החרדיות?

החרדיות והחרדים שהולכים לאקדמיה יכולים לבחור בין מסלול כללי, רגיל, לבין מסלולים ייחודיים שמציעות להם חלק מהמכללות בישראל. במסלולים "הכשרים" מתקיימת הפרדה מגדרית. באקדמיה הכללית, החרדיות לומדות תחומים מכניסים שאינם קיימים בסמינרים, ממשפטים ועד מקצועות הרפואה וקלינאות תקשורת. רבות אומנם לומדות עדיין חינוך, אך הלומדות באקדמיה הכללית לא מוגבלות לעבודה רק בתוך המגזר החרדי. הנה גרף הממחיש את פערי השכר בין חרדיות עם תואר לבין חרדיות ללא תואר:

"עם תעודה מהסמינר תוכלי ללמד רק במערכת החינוך החרדי," אומרת מיכל צ'רנוביצקי, יו"ר התא החרדי במפלגת העבודה, "מחוץ למגזר צריך תואר ראשון כדי ללמד. גם במקצועות כמו הנדסת מחשבים מה שלומדים בסמינרים לא שווה הרבה, כי כשהנשים מסיימות ללמוד התעודה מספיקה רק לעבודה בתוך חברות שקיימות במגזר החרדי ומשלמות פחות מאשר במגזר הכללי. אבל למנהלי הסמינרים עדיף, כלכלית, להשאיר את המצב הקיים". כלומר, לשמור את שכר הלימוד של הנשים החרדיות אצלם ולא לתת לו לעבור לאקדמיה הכללית, גם במחיר של פגיעה עתידית ביכולת ההשתכרות של הבוגרות.
"עבור מנהלי הסמינרים הגדולים במגזר מדובר בעסק כלכלי לכל דבר ועניין", טוען אשר גולד, בעבר יועץ לשר החינוך שי פירון ומנכ״ל חברת גולד PR. "בזמן שהם מחנכים את התלמידות שלהם להסתפקות במועט ולחיי צמצום, הם ובני משפחותיהם חיים ברמת חיים גבוהה מאוד, המתאפשרת הודות לעסק המצליח שהקימו. הדבר גם השתקף תמיד בדיונים עמם. לא היה מדובר בשיח ערכי וכנה, אלא בשיח ציני של שליטה וכסף שנעטף בגסות בטיעונים ערכיים. לכן, מבחינתם, האקדמיה זה אסון. לא עניין ערכי, כי חלק מהמסלולים שהם מתנגדים אליהם הוקמו על ידי גדולי הרבנים במגזר. אלא כדי למנוע מעצמם אסון כלכלי".

הרב ישראל לוין, מנהל הסמינר הישן בירושלים - הגדול בישראל, שבו 3,000 תלמידות - מוחה בכל תוקף. "מי שאומר דבר כזה בחיים לא היה מנהל סמינר ולא ישב אף פעם בהנהלת חשבונות של סמינר. הלימודים אינם מסובסדים ולפיכך העלות - בין שמונת אלפים ל-14 אלף שקל, תלוי במסלול הלימודים, מושתת על התלמידות".

לאן הלכו 30 מיליון השקלים שעבר לסמינרים מהכספים הקואליציוניים של המפלגות החרדיות?

"תחלק את זה בין כל הסמינרים וזה יוצא ממש מעט מאוד. בלי הכסף הקואליציוני לא היינו בכלל מחזיקים מעמד, גם עכשיו אנחנו בקושי שורדים".

מה יקרה לך אם מחר כל התלמידות יעברו לאקדמיה? 

"תראה, אני מקבל משכורת בסמינר לפי תקן של משרד החינוך. גם אם אשאר עם תיכון וחינוך מיוחד בלבד ובלי לימודי מקצוע – השכר שלי לא אמור להיפגע. את הכינוס נגד האקדמיה לא יזמו בכלל מנהלי הסמינרים אלא הרבנים - ואנחנו הוזמנו לשם. אני מציע לכל אבא שחושד שמי שאחראי על החינוך של הילדים שלו מסוגל לעשות כאלו עוולות בשביל בצע כסף, שלא ישלח את הילדים שלו להתחנך אצל כאלה אנשים... המאבק באקדמיה הוא מאה אחוז רוחני".

את אשר גולד זה עדיין לא משכנע. "הם רואים את המגמה והם מבינים שאם היא תימשך העסק שלהם לא יתקיים. כמה מהם, במקביל לזעקות השבר שלהם עצמם נגד לימודים אקדמאים, מגששים בעצמם אחר אפשרות של פתיחת מסלולים אקדמאים בתוך המוסדות שלהם. הם מבינים שזה העתיד, ולכן יש להם שלוש אפשרויות: לנסות ולהיאבק כדי שהמצב הישן יימשך לאורך זמן, לחבור למגמות העתיד - או גם וגם במקביל".

כותרת לקראת הכנס, מתוך העיתון "יתד נאמן"

מכללות קדושות

המאבק בין הסמינרים לאקדמיה מעמיד את החרדיות בפני דילמה רצינית: איך ללמוד מקצוע מבוקש, לפרנס משפחה שלמה בכוחות עצמה - בלי לוותר על הסטנדרטים הרוחניים או המקצועיים שלה. "לחסום את הדרך מכל כיוון, מחד לדרוש מהאישה לפרנס כדי שבעלה יוכל להמשיך ללמוד, מאידך לדרוש מהאישה לא ללמוד אקדמיה, ובכך לחסום את יכולת ההשתכרות שלה - זה לא סביר." אומרת עו"ד רבקה שוורץ, שמלמדת במכללת קריית אונו ובבר אילן. "אנחנו בעידן בו אנחנו זקוקים לכלים כדי להתפרנס כראוי. עם זאת, כמי שבאה מתוך החברה החרדית, אני חושבת שהכלים האלה צריכים להיות בתוך מסגרת חרדית ואם היא תהיה בתוך הסמינר עצמו, אדרבה ואדרבה".

"כמובן שיש באקדמיה מכשולים ומי שהולך למגמה מעורבת ובלתי מבוקרת בהחלט מועד לפורענות". אומר הרב אברהם דב גרינבוים, רב מכללת גן יבנה. "המוטו שאנו מנסים ליישם הוא - להעניק פרנסה לכל משפחה בכבוד ובנחת ומבלי לוותר על קוצו של יוד בנושאי הלכה וחינוך חרדי".

מכללת גן יבנה היא שלוחה של המכללה האקדמית אשקלון, אשר הוקמה תחת פיקוח רבנים. למכללה יש קמפוס אחד לנשים ואחד לגברים. "הבנות מגיעות יותר מוכנות מהגברים החרדים, יש להן כבר בגרויות", אומר גרינבוים. "אך המקומות בהם לומדות הבנות כרגע - בכיתות נפרדות אבל במכללות מעורבות - לא מתאימים כלל ועיקר לבנות צעירות. הקמפוס בגן יבנה הוא אלטרנטיבה ראויה ונקייה למכללות הנפוצות".

כדי לענות על הביקוש, מפעילה המכללה מערך הסעות מכל רחבי הארץ וגם מערך מלגות מסועף. שכר הלימוד - 10,500 שקלים לשנת לימוד - מקביל לזה האוניברסיטאי.
גן יבנה ודומותיה הן פיילוט לפתרון עתידי: דרך האמצע, מקום בו רצון הרבנים יכול להתיישב עם דרישות השוק. בינתיים, החרדיות להתלבט בין יתרונות ההישארות במגזר ליתרונות התארים. במקביל, ימשיכו הסמינרים להיאבק על צינור החיים שלהם, שכר הלימוד.


ממשרד הרווחה והעבודה, האחראי על אישורי התעודות עבור הסמינרים, נמסר בתגובה: לאור מאפייני התעסוקה היחודיים של ציבור הנשים החרדיות, מעמיד המשרד לרשותן מגוון אפשרויות הכשרה שאיננה אקדמית (שעליה אין המשרד אמון), וכן מעטפת מלווה לקידום בשוק העבודה, וזאת הן במהלך הלימודים בסמינר והן לאחר מכן. זאת, במטרה לאפשר להן להשתלב בצורה מיטבית בשוק העבודה ולמצות את הפוטנציאל התעסוקתי שלהן. העליה הניכרת בשיעורי התעסוקה של ציבור זה, לצד השתלבותן של נשים חרדיות במגוון תפקידים במשק, מצביעות על איכותן התעסוקתית של הנשים, איכות אותה קידם ומקדם המשרד בשנים האחרונות.