השבוע נרשם פרק נוסף במשחק הכיסאות המוזיקליים במערכת הפוליטית. עוד שרים וחברי כנסת התפצלו או פרשו ממפלגותיהם וכוכבים חדשים-ישנים הצהירו על הקמת מפלגות חדשות. לקראת מערכת בחירות רביעית בשנתיים, כבר קשה לעקוב אחרי המעברים והתוצאה הבלתי נמנעת היא פגיעה באמון הציבור, וחשש מירידה תלולה באחוזי ההצבעה.
בחירות 2021 – כל העדכונים, הסקרים והפרשנויות
בכנסת ה-23, עוד לפני שהספיקו להשביע את חברי הכנסת, אורלי לוי-אבקסיס התפצלה לסיעת יחיד ונוטשת את העבודה-גשר-מרצ כדי להיכנס לקואליציה. מיד אחר כך כחול לבן מתפצלת לשלוש – בני גנץ נשאר עם חוסן לישראל, יאיר לפיד חבר למשה יעלון ומתל"ם של יעלון התפלגו צבי האוזר ויועז הנדל.
כחול לבן ודרך ארץ הלכו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לפיד ויעלון הלכו לאופוזיציה. לאחר מכן העבודה-מרצ התפצלו, איציק שמולי ועמיר פרץ הלכו לממשלה, מרב מיכאלי נותרת באופוזיציה. ואז מגיע מקומה של ימינה כשערב הקמת הממשלה, נתניהו משך את רפי פרץ לקואליציה. מגמת הפירוק חזרה כשריח הבחירות נישא באוויר עם הפיצולים בליכוד, ביש עתיד וכחול לבן שהתפרקה כמעט כליל.
הטרלול אליו נכנסה המערכת הפוליטית פוגע באמון הבוחרים אבל לא רק, גם מי שהיו הבטחה פוליטית וחיכו להם שנים שייכנסו – בורחים, ואלה שמתחממים על הקווים – מעדיפים להישאר כצופים מן הצד.