"דוחקים אותנו לפינה": המלחמה על טוהר הבחינות חשובה - אבל האם כל האמצעים כשרים?

כבר כמעט שנה שהסטודנטים בישראל נאלצים ללמוד מרחוק בגלל מגפת קורונה, יושבים רוב היום מול המסך בלי לצאת מהבית, וכמעט שאינם רואים את המרצים ואת חבריהם לספסל הלימודים. כעת, עם תחילתה של תקופת המבחנים הנוכחית, מתרבות הטענות מצד סטודנטים לתנאים לא הגיוניים, כשהם צריכים להיבחן תוך שהם נדרשים לתעד את עצמם בשתי מצלמות, לקוות שהאינטרנט בבית לא יקרוס, ולהמתין לעתים מול המחשב קרוב ל-40 דקות לפני המבחן. בנוסף, הסטודנטים נתקלים בנהלים לא שגרתיים גם לגבי הזמנים שבהם מותר להם לצאת לשירותים, ויחד עם כל אלו ישנו השימוש שבחרו לעשות כמה מוסדות אקדמיים בתוכנת המעקב של חברת "תומקס".

מערכת “Etest” של תומקס מופעלת בכמה מוסדות אקדמיים בישראל, ובהם האוניברסיטאות העברית, הפתוחה ובר-אילן ובמרכז האקדמי למשפט ולעסקים. סטודנטים נדרשים להתקין את התוכנה על המחשב שבו יכתבו את הבחינה, לתת לה הרשאה "לחסום" שימוש ביישומים אחרים במחשב בזמן הבחינה ולהקליט אותם לכל אורכה. בתחילת המבחן, כל סטודנט נדרש להליך זיהוי שכולל הצגת תעודה מזהה למצלמה, סריקת פניו ושליחת הקלטת קול של כמה שניות.

התוכנה מתריעה, באמצעות טכנולוגיה של בינה מלאכותית, על מקרים שעלולים להוות הפרה של תנאי המבחן (תזוזות חריגות, נוכחות של אנשים נוספים בחדר וכו'). ובודק שמוסמך לכך מטעם המוסד האקדמי בוחן אם אכן הייתה פגיעה במהלך התקין של המבחן.

ההקלטות של הסטודנטים ותיעוד פרטי הזיהוי נשמרים בשרתי החברה עד שלושה חודשים לאחר מועד הבחינה. במקרים שבהם יש חשד לרמאות במבחן – המחיקה של ההקלטות עלולה להתעכב אף יותר. הנבחנים הביעו דאגה מדליפה של פרטיהם וטענו שהתוכנה אוספת מידע אישי ופוגעת בפרטיות. אגודת הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה כבר עתרה לבית המשפט המחוזי בלוד בנושא, בדרישה לאסור את השימוש בתוכנה בבחינות.

באוניברסיטה הפתוחה הסבירו שמעצם היותה האוניברסיטה הגדולה ביותר, ובה עשרות אלפי סטודנטים, היא נדרשת להיערכות לוגיסטית ייחודית לקיום מבחנים "ברמה האקדמית הגבוהה ביותר עם הקפדה על טוהר הבחינות". עוד צוין שהשגחה מקוונת היא הפתרון המקובל במוסדות אקדמיים רבים בארץ ובעולם, והיא נערכת גם באניברסיטה הפתוחה, בחלק מהקורסים בהם נדרשת השגחה, תוך שמירה על כללי הגנת הפרטיות. עוד הוסיפו כי "בכפוף להנחיות משרד הבריאות, האוניברסיטה תקיים בחינות פרונטליות במספר מועדים, לטובת סטודנטים שיש להם בעיות תשתיות או מחשוב, או קושי בשל מוגבלויות/לקויות למידה".

"מי ייקח אחריות אם המידע ידלוף?"

"בסופו של דבר המידע עובר, ואני לא יודע לאיזה שרת הוא מגיע ולמי יש גישה אליו", אומר סטודנט בפקולטה למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. "עצם העובדה שהמידע מגיע לחברה חיצונית – זה מרגיש לא הכי נוח. ומי ייקח אחריות אם המידע ידלוף? האוניברסיטה יכולה להגיד 'חבר'ה אישרתם להשתמש בזה, מה אנחנו יכולים לעשות?'".

בשבוע שעבר הוציאה הרשות להגנת הפרטיות מסמך המלצות בנושא, וקראה לצמצם כמה שאפשר את השימוש בתוכנות מעקב במבחנים. הרשות קבעה שעל המוסדות האקדמיים להציע חלופה לסטודנטים שיסרבו להיבחן תוך שימוש בתוכנת מעקב, מבלי שייפגעו. לדברי הרשות, אם אין חלופות – מדובר בהפרת הסכם ובפגיעה בפרטיות. עוד ציינו במסמך שגם דחייה של מועד הבחינה הוא פתרון ראוי, אך הסטודנט טוען שעל אף שהאוניברסיטה אכן מציעה מועד נוסף, הוא עלול להתקיים בעוד חודשים ארוכים. "דוחקים אותנו לפינה, להיבחן בעוד חצי שנה זה לא פתרון", האשים.

מנגד, באוניברסיטה העברית מציינים ש-95% מהסטודנטים הסכימו להיבחן תוך שימוש בתוכנה, ולאלו שלא – הם מציעים את האפשרות להיבחן בקמפוס. עוד הוסיפו כי מתוך כ-2,400 בחינות שמתקיימות באוניברסיטה, 70 בלבד נעשות תוך שימוש בתומקס. באוניברסיטה הוסיפו כי הם אינם משתמשים ב"אופציית הניתור" שקיימת בתומקס והבהירו: "הלכנו כמה שניתן לקראת הסטודנטים".

פתרון נוסף שהציעו חלק מהמוסדות ל"סרבני התומקס" היה השאלת מחשבים של האוניברסיטה, שעליהם תותקן התוכנה – במקום על המחשב האישי של הסטודנטים. בכך ביקשו המוסדות לנטרל את החשש מפריצה למחשב ודליפת פרטים ממנו. עם זאת, הסטודנט עדיין מתועד על ידי התוכנה. חלוקת המחשבים הייתה חלק מהפשרות שהושגו באוניברסיטת בר-אילן, יחד עם התאמות והקלות לסטודנטים שהם הורים לילדים קטנים, ודחייה של שבועיים במועד להגשת מטלות.

אגודת הסטודנטים בבר-אילן שתכננה לעתור לבית המשפט גם כן, משכה את העתירה בעקבות ההסכמות. בהודעה משותפת של הנהלת האוניברסיטה והתאחדות הסטודנטים בבר אילן צוין שהצדדים הגיעו להסכם "מתוך הכרה משותפת בצורך להבטיח את טוהר הבחינות ואת היכולת של הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן להיבחן בתנאים נוחים והוגנים, תוך שמירת כל זכויותיהם". עד כה חולקו 600 מחשבים לסטודנטים בבר-אילן, לדברי האוניברסיטה חלקם נשלחו ישירות עד לבית הנבחנים. 

"חלק מהפשרה הייתה חלוקת מחשבים לסטודנטים שאמרו לא לתומקס", סיפר סטודנט בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן. "אבל היו אחרים שלא סירבו בזמנו לשימוש בתוכנה בגלל שהם פחדו, או שלא רצו לדחות את המבחנים. כל העניין של החדירה לפרטיות לא באמת נפתר ככה".

במרכז האקדמי למשפט ולעסקים הציעו לסטודנטים שלא מוכנים להיבחן עם תומקס להגיע לבחינה באולם במכללה, וגם שם להיבחן עם תוכנת המעקב. גם כאן הסטודנטים עדיין נאלצים להשתמש בתוכנה, הפעם בקמפוסים. נוסף על כך, לפי ההנחיות הקיימות היום, המוסדות להשכלה גבוהה יכולים לאפשר בחינה פרונטלית רק ל-5% מכלל הסטודנטים. סטודנטית במרכז האקדמי הוסיפה: "פשוט מכריחים אותנו להשתמש בתוכנה, על אף כל הפניות שלנו למכללה, יש אטימות מוחלטת. העברנו מכתבים, פניות, קיימנו שיחה עם הדיקן  – שום דבר לא עזר".

בהתאגדות הסטודנטים במרכז האקדמי, אחד מהגופים שמייצג את הלומדים במוסד, טוענים שיש עוד קבוצות שנפגעות מהמצב כמו סטודנטים שמשרתים בצה"ל או כאלה שעובדים בגופים ביטחוניים, ולכן לא מורשים להשתמש בתוכנה. "מרגיש שזה הופך למלחמת אגו של המכללה עם הסטודנטים – מי אומר את המילה האחרונה", אמרו בהתאגדות. "הם מסתמכים על כך שהרשות להגנת הפרטיות הוציאה מסמך המלצות ולא אסרה את השימוש בתוכנה".

במרכז האקדמי הסבירו שהבחירה בתומקס נעשתה לאחר בחינה ארוכה ומקיפה. "מצאנו כי היא משלבת בצורה הטובה ביותר בין נוחות וצרכי הסטודנטים – לבין הקפדה על טוהר הבחינות". עוד טוענים במרכז כי התוכנה מבצעת את הקפיצה הנדרשת למעבר לבחינות דיגיטליות ושהיא נבחרה על ידי מוסדות אקדמיים נוספים בישראל.

"לאחר הטמעת המערכת אכן התקבלו פניות בענייני הגנת הפרטיות מצד סטודנטים", אישרו במרכז. בשל הפניות, הם פנו לבדיקה בחברה חיצונית שבוחנת את מצב הגנת הפרטיות של מערכות טכנולוגיות. במרכז הוסיפו כי ככל הידוע להם, הם המוסד האקדמי היחיד שביצע בדיקה שכזו. "מהבדיקה עלה באופן חד משמעי כי המערכת איננה אוספת כל מידע או נתונים על הנבחנים, ואין לה כל גישה למידע אישי של הנבחן שמצוי על מכשירו. המערכת אינה פוגעת בשום אופן בפרטיות המשתמש".

במרכז הדגישו שהם מבינים את קשיי הסטודנטים בתקופה הזו וציינו שהם מאפשרים לסטודנטים שמסרבים להיבחן מרחוק להגיע אל המרכז האקדמי כדי לבצע את הבחינה שם.

יש סיבה לדאגה?

במסמך שגיבש מרכז המחקר של הכנסת לקראת דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת, שהתקיים השבוע, הוזכר פרסום של הרשות להגנת הפרטיות משנת 2017. אז קבעה הרשות שלחברה הפרה של חוק הגנת הפרטיות בשל ליקויי אבטחת מידע. בבדיקה שערכה הרשות, התגלה כי שרת מחשב בבעלות החברה היה חשוף לרשת ללא אמצעי אבטחה סבירים למניעת דליפת מידע, וללא נהלי אבטחת מידע תקפים.

נציגי החברה הסבירו שהליקוי תוקן והיקפו קטן – ושאינו קשור לתוכנת המעקב בבחינות שמשמשת את מוסדות הלימוד היום. אך לפי המסמך של מרכז המחקר של הכנסת, מנהל מחלקת אכיפה ברשות להגנת הפרטיות, עורך הדין אלי קלדרון, ציין שלא ניתן להגדיר את הליקוי "קטן" או "משני". עם זאת, הוא הדגיש שהליקוי שנמצא בחברה ותיקונו אינם יכולים להעיד על מצב אבטחת המידע בחברה כיום, לחיוב או לשלילה, או על תוכנת המעקב “Etest”.

בדיון בוועדת החינוך דרשה הוועדה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לא לעשות שימוש בתוכנות מעקב לצורך פיקוח על הנבחנים. אך קריאת הוועדה, כמו גם ההמלצות של הרשות להגנת הפרטיות, לא מחייבות את המוסדות להפסיק להשתמש בתוכנת הללו. "המוסדות מתבלבלים כשהם חושבים שהחופש האקדמי מאפשר להם לרמוס זכויות של סטודנטים", אמרה סגנית יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית יולי הלל בדיון בוועדת הכנסת. "אין אף חברת טכנולוגיה היום שיודעת להגיד בביטחון שאי אפשר לפרוץ אליה".

מתומקס נמסר שהחברה פועלת בשוק האקדמי כ-17 שנים ומספקת שירות ליותר מ-95% מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל. בחברה הדגישו שהם שומרים על פרטיות הסטודנטים ומחוייבים לחוק הגנת הפרטיות ותקנות הגנת הפרטיות במדינת ישראל. "החברה שומרת על המידע במספר שכבות אבטחה גם באמצעים טכנולוגים שונים וגם בארכיטקטורה לשמירה על המידע (Privacy by design)".

עוד הם טענו שהאלטרנטיבות הקיימות כיום פוגעות בפרטיות הנבחנים ואינן מספקות מענה לצרכים הטכנולוגים של המוסד ושל הנבחן. "אחת הבעיות המרכזיות בשימוש באלטרנטיבות", ציינו בחברה. "הנה העובדה שהנבחן חייב להיות מחובר לאינטרנט בזמן הבחינה וניתוקי רשת/כשלים מחשוביים מונעים ממנו להבחן. בעיה זו מאוד נפוצה באזורים שונים בארץ. הפתרון של חברת תומקס מאפשר לנבחנים להיבחן באופליין גם אם יש שיבושי אינטרנט ומבטיחה שהבחינה לא תיפסל".

"החברה נותנת מענה ומשמרת את האינטרסים של הצדדים בתקופה מאתגרת זו בה קיים חשש אמיתי לפגיעה בשנת הלימודים האקדמית ולאמינות התואר עליו הסטודנטים שוקדים. חשוב לציין שהאקדמיה מציעה אלטרנטיבה לסטודנטים שיכולים להבחן שלא על מחשבם האישי". עוד הוסיפו כי קיימת דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות לגבי פעילות החברה: "תומקס שומרת על ערוצי דיאלוג פתוחים עם אגודות הסטודנטים ותשמח להפיג כל חשש. חשוב לציין שהאקדמיה מציעה אלטרנטיבה לסטודנטים שיכולים להבחן שלא על מחשבם האישי". 

ומה עם פתרונות?

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, שלומי יחיאב, הצהיר בדיון בוועדת החינוך כי "אם הרוב הגדול של המוסדות בישראל מצאו פתרונות וקבוצה קטנה לא – זה מעלה נורה אדומה". ואכן מוסדות אקדמיים רבים מצאו פתרונות אחרים לתקופת הבחינות, חלק המירו את המבחנים בעבודות ובמבחני בית. בטכניון דורשים בחלק מהקורסים צילום של החדר שבו מקיים הסטודנט את הבחינה, כדי לוודא שאין במקום חומרי עזר, במקום השימוש בתוכנת מעקב. באוניברסיטת בן גוריון משתמשים בתוכנת “Safe Browser” שחוסמת את הגישה ליישומים אחרים בזמן הבחינה, אך לא מתעדת את הנבחנים.

עם זאת, גם בפתרונות המוצעים יש לא מעט בעיות. רוב הנבחנים בארץ נדרשים לערוך את המבחן תוך שימוש באפליקציית "זום", שמצלמת אותם ושומרת את המידע. ההבדל הוא שזום אינה דורשת הליך זיהוי הדומה לזה של תומקס – שכולל כאמור צילום ברור של הפנים, הקלטת קול של כמה שניות והצגת תעודה מזהה. גם השימוש בתוכנות שחוסמות את המחשב לצורך המבחן עלול להוביל לסכנה של דליפת פרטים אישיים.

מתוך הבעיות – מחכים למהפכה

לצד החששות מהשימוש בתוכנה כמו תומקס, הסטודנטים מתמודדים עם תנאים נוספים שמקשים על תקופת הבחינות. השבוע פורסם בכאן רשת ב שאלפי סטודנטים שגרים במעונות באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת תל אביב חווים שיבושים באינטרנט שעלולים להביא לפסילת הבחינה. סטודנטית במעונות בקמפוס הר הצופים באוניברסיטה העברית, סיפרה שנאלצה לעזוב את המעונות בתקופה זו, בשל החשש שמבחניה ייפסלו. היא הסבירה: "החלטתי שאין סיכוי שבגלל נפילה של האינטרנט אני אצטרך להסביר בלחץ למרצה בכל פעם מה קרה ואיפה הייתי ובסוף זה עוד יפגע לי בציון". באוניברסיטה הסבירו שהשקיעו רבות בתשתיות האינטרנט ושהתקלות לרוב לא בשליטתם.

מאוניברסיטת תל אביב נמסר: "האוניברסיטה קשובה לסטודנטים ועושה ככל יכולתה כדי להתחשב בקשיים שלהם בתקופה מאתגרת זו. יחד עם זאת האוניברסיטה מקפידה על טוהר הבחינות ועושה את ההתאמות הנדרשות כדי שמאמצי הסטודנטים יובאו לידי ביטוי".

ישנם גם סטודנטים שהם הורים לילדים קטנים, שלעיתים בזמן הבחינה לא מוצאים חדר שקט להיבחן בו. במקרה הזה חלק מהמוסדות הציעו פתרונות כמו מועד נוסף ובחינה בקמפוסים – שלעיתים יוצרים בעיות חדשות. טענה נוספת שעלתה בכמה מוסדות קשורה דווקא להפסקות השירותים – בחלק מהמקומות לא מתאפשרת יציאה לשירותים במבחנים שאורכם פחות משעתיים, באחרים הגבילו את ההפסקה לחמש דקות ובחלק הגדירו זמנים ברורים במבחן שבהם מותר לצאת להתפנות.

המאבק של המוסדות האקדמיים לשמירה על טוהר הבחינות הוא אמיתי והוא מאוד לא פשוט - במיוחד בתקופה שבה רוב הבחינות מתקיימות בבית. ככל שהפיקוח על הסטודנטים יורד, כך הקלות שבה ניתן לרמות עולה. ועדיין, השימוש בתוכנה כמו תומקס ונהלים נוספים של המוסדות מרגישים לרבים כמו פתרונות שנמצאים בקצה מאוד רחוק של הסקאלה. אולי דווקא עכשיו זו ההזדמנות של כלל המוסדות לבחון שוב דרכים חדשות לבדיקת ידע, למידה, מקוריות ויישום של החומר הנלמד – דברים שכל מוסד חינוכי בארץ ובעולם עוסק בהם מאז שהחלה הקורונה.

השתתף בהכנת הידיעה: כתב החינוך של כאן חדשות לירן כוג'הינוף