ההפקרות של משרד החינוך דורשת ריסטארט

זה היה אמור לקרות ביום ראשון, ואז ביום שלישי ועכשיו אולי ביום חמישי. בשורה התחתונה - בתי הספר שוב נשארו סגורים. ההחלטות מתקבלות תמיד ברגע האחרון והן תמיד כאלה שמביאות גל של ביקורת. והדבר הכי מקומם? זה נמשך ככה כבר שנה ונראה שבמשרד החינוך לא הפיקו אפילו לקח אחד.

"פתאום אנחנו מחזיקים משפחות": השנה שהתהפכה על בני הנוער

שר החינוך גלנט התנצל על העיכוב והסביר כי זה בגלל החשיבות של השמירה על בריאות התלמידים. המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גרוטו אמר בכאן רשת ב כי הוא מכה על חטא בגלל שלא נעשה מספיק על מנת למצוא פתרונות לפתיחת מערכת החינוך לצד הקורונה. 

ישיבת הממשלה בחמישי האחרון, שדנה בהארכת הסגר, ממחישה יותר מכל מהו הדבר שהכי מעסיק את הפוליטיקאים. רמז - זה לא החינוך. הישיבה הזאת, שהקלטות בלעדיות ממנה נחשפו בכאן חדשות, תיזכר כאחד מרגעי השפל של ממשלת נתניהו-גנץ. במקום להתמקד בעמדת גורמי המקצוע בדיון ענייני – הזמן היקר הוקדש לעימותים מבישים בין ראש הממשלה לשר הביטחון. נראה שבממשלה איבדו את זה לגמרי. 

הקלטות ישיבת הממשלה שהפכה לקרב האשמות בין נתניהו לגנץ:

הסגר השלישי לא עשה את שלו והילדים וההורים על הקצה. בימים האחרונים נדהמו צוותי ההוראה וההורים לגלות את המתווה לפתיחת מערכת החינוך: למידה בחצאי כיתות, בחוץ בלבד, כשגם הפעם נשארים מאחור תלמידי כיתות ה'-י'. שתי מילים עולות שוב ושוב מאז הוצע המתווה החדש - "לא ישים". "המתווה הנוכחי נראה יותר פוליטי מחינוכי. הוא לא רואה את הילדים", אמרה מנהלת בית ספר. גם בצוות המומחים שמייעץ לממונה הקורונה פרופ' אש מבינים שחייבים לשחרר את מערכת החינוך.

לפני כשבועיים, אמר מנכ"ל משרד החינוך עמית אדרי בתוכנית "משחקי הכיס" בכאן 11 כי המשרד "ערוך לכל החלופות". וואלה? התקבלה החלטת ממשלה ללימודים בקבוצות קטנות, והתברר שזה לא נכון. הממשלה אמרה שוב שהיא רוצה להחזיר את החינוך בסוף הסגר השלישי, ממש כמו בסוף של השני, ולתת קדימות לילדים בכיתות א' וב' כי "אנחנו מבינים שההורים שלהם צריכים לחזור לעבודה", אבל לעשות את זה בקבוצות מצומצמות. לזה משרד החינוך לא ערוך.  

"חוסר הקדמה של משרד החינוך התפוצץ לו בפנים"

זה לא רק החלק הלימודי - אלא גם המנטלי. דוח של המועצה לשלום הילד, שהוגש לפני כשבוע לנשיא ריבלין, העלה כי הילדים בקריסה וסובלים מבדידות, מקשיים לימודיים ומחרדות. נרשמה אף עלייה של 40% במספר הילדים בסיכון אובדני מתחילת משבר קורונה. עוד עלה מהדוח כי כמעט 30% מהתלמידים לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק. 83% מבני הנוער דיווחו למועצה לשלום הילד כי הלמידה מרחוק גורמת להם להרגיש בודדים.

"הלמידה בזום לא עובדת", מספרת שיר בזק, תלמידה בבית ספר בירושלים. "הזום מתסכל את המורה ואת התלמידים. המורים מתקדמים בחומר ובסוף המצב הוא שאנחנו לא יודעים כלום", היא מוסיפה.

הנוער מפנה אצבע מאשימה כלפי הממשלה ומשרד החינוך. "חוסר הקדמה של משרד החינוך התפוצץ לו בפנים", הסביר עדי איקו, תלמיד תיכון שחי את מערכת החינוך רוב שנותיו. בני הנוער מרגישים שיש נתק בין המשרד לתלמידים. 

מה עשתה המערכת בתקופת הסגר הזאת? בסוף הסגר השני באו עשרות רשויות מקומיות למשרד החינוך ואמרו "אנחנו יודעות יותר טוב איך לעשות את זה". וזה לקח בין 24 ל-48 שעות עד שמשרד החינוך ירד מהעץ. וזה הלקח הגדול שצריך ללמוד מהקורונה - המבנה של מערכת החינוך ושל משרד החינוך לא עוזר לנו. המשרד צריך להיות רגולטור. הוא צריך להגיד "תקשיבו - פותחים עם מעט ילדים בכיתות - צאו לדרך" ושהרשויות יעזרו לו. בסוף הקורונה חייבים לעשות ריסטארט למערכת.