מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מרגישים שמילים "עומדות לנו על קצה הלשון"?
אנחנו לא מצליחים להיזכר במשהו שאנחנו בטוח יודעים.
אל תקראו לזה "בלאקאאוט". כי זה לא.
וזה לאו דווקא קורה במצבי לחץ או עייפות.
ולמה שני חברים עשויים לריב מפני שכל אחד זוכר פרטים שונים לגמרי מאותו אירוע שהיו בו יחד?
התופעה הזו, שנקראת באנגלית טוט (TOT), עשויה לבטא דווקא תהליך תקין ובריא שקורה לנו במוח: הטרמה.
הזיכרונות במוח שלנו הם לא באמת כמו זיכרונות של מחשב, ושליפת המידע אינה זהה לשליפת ספר ממדף בספרייה.
דברים שאנחנו זוכרים מקושרים אצלנו במוח באופנים והקשרים שונים שלא לכולם אנחנו מודעים.
קישור אסוציאיטיבי או שברי זיכרונות מופיעים בתודעה שלנו כשאנחנו עומדים לבצע משימה או לדבר על משהו. זה מה שקורה בתהליך ההטרמה שמתבצע כל הזמן במוח שלנו.
זה יכול להסביר את מה שאנחנו קוראים לו "טעות פרוידיאנית":
אז אם קראת לאשתך "אמא" – זה לא בהכרח אומר שאתה חייב לפתור את תסביך אדיפוס הקיצוני שלך.
המוח שלנו תמיד מבצע קישורים ואסוציאציות לפרטים שהוא מצליח לזכור.
רק שלפעמים הקישור או ההיזכרות המוקדמת יוצרים חסימה למה שאנחנו באמת רוצים להגיד.
איך משחררים את החסימה?
איתי הרמן מספר על אחד המקרים שחווה טוט בגמר התכנית "המרדף" עם עידו רוזנבלום.
וזה קרה דווקא כשהוא נשאל על ג'וני דפ, כוכב הסרט "המספרים של אדוארד", סרט שהוא חשב וקרא עליו יום לפני הקלטת התכנית.
הוא הצליח להשתמש בטכניקה פשוטה כדי לשחרר את החסימה שגם אתם יכולים להשתמש בה.

טיפ
כשאתם חווים טוט נסו להרגע,
נסו לאבחן מהו הדבר שחוסם לכם את הגישה לפרט המידע שאתם מנסים לזכור.
אמרו אותו בקול רם. זה עשוי לשחרר לכם את החסימה.

תרגיל
שחזרו טעות מביכה שקרתה לכם לאחרונה, התבלבלות או ניסיון כושל להזכר במשהו שאתם בטוח יודעים: שם של מישהו שלמד איתכם או דווקא שם של קרוב משפחה שאתם אוהבים (אפילו אח, בת או בן שלכם! ) והתבלבלתם.
סביר שתגלו שפשוט היה פרט מידע שנחשפתם אליו באופן אקראי זמן קצר לפני כן, וההטרמה יצרה את הבלבול.

קרדיטים: מאיה פלמון, רום אטיק וירדן מרציאנו