ב-1966 סטיבן דמיטרי ג'ורג'יו הפך לקט סטיבנס. הוא חשב שאף אחד לא יכנס לחנות תקליטים ויבקש את התקליט של דמיטרי ג'ורג'יו - "ידעתי שהבריטים אוהבים חתולים והנחתי שבטח גם באמריקה אז בחרתי בשם Cat Stevens". דמיטרי צדק ובאוקטובר 1966, אחרי שסינגל הבכורה שלו I Love My Dog יצא, כולם נכנסו לחנויות וביקשו תקליט של קט סטיבנס.

ההצלחה של סטיבנס הייתה מטאורית אבל לקראת סוף העשור הוא הבין את משמעות המשפט "היזהרו ממה שאתם מבקשים". להיות כוכב פופ, כך התברר לו, הייתה עבודה קשה ותובענית, במיוחד כשאתה לא מרוצה מהמוזיקה שאתה יוצר, או יותר נכון המוזיקה שמכריחים אותך ליצור. סטיבנס היה בקושי בן 18 כשהתפרסם ועד סוף העשור הוא הספיק להתבגר כמו כל בני דורו. העולם השתנה, הביטלס הפכו לכולם את הראש עם סרג'נט פפר, הנדריקס הגיח כאילו משום מקום, הפסיכדליה הייתה בשיאה וסיימון וגרפונקל הוציאו את Bookends שהראה לעולם שאפשר לעשות פולק-רוק קצת אחרת. אבל כל זה לא עניין את המפיק והמנהל של סטיבנס שכבל אותו בחוזה דרקוני. הוא לחץ עליו להמשיך ליצור מוזיקת פופ עמוסה בתזמורים ובשמאלץ.

לפני העבודה על האלבום השלישי שלו, הגוף של סטיבנס שיקף את מצוקות הנפש כשהוא קרס לחלוטין והתגלה שהוא סובל משחפת חמורה. במשך שנה נאבק סטיבנס להחלים ולשקם את גופו ואת חייו. בשנת ההחלמה שלו הוא נעלם מעין הציבור ושקע בהרהורים על משמעות החיים. סטיבנס סיפר שהוא לא ידע לשקף בשיחה את התחושות שלו אבל בשירים הכל יצא החוצה. והוא כתב כ-40 שירים חדשים בתקופה הזו. הוא הפך לצמחוני, קרא ללא הפסקה וחקר מטאפיזיקה, יוגה, מדיטציה וספרי דת. ולא, הוא עדיין לא גילה שם את האיסלאם. זה יקרה רק 6 שנים אחר כך, אבל זו הייתה תחילת המסע לשינוי זהות נוסף שבסופו הוא יהפוך מקט סטיבנס ליוסף איסלאם (באופן אירוני אח שלו שהתגייר וביקר בירושלים רכש עבורו עותק של הקוראן).

אחרי שהחלים ובזכות תקופת היעדרות הממושכת, המפיק והמנהל שלו הסכים לשחרר אותו מהחוזה. סטיבנס היה חופשי ליצור את המוזיקה שרצה ליצור באמת והשירים שכתב בתקופת ההחלמה והרהורי הנפש מצאו דרכם לשני אלבומים שראו אור באותה השנה, Mona Bone Jakon ו- Tea for the Tillerman. האחרון היה לאחד האלבומים הגדולים של שנת 1970, של העשור כולו ובכלל מדובר אלבום מופת שנמצא בכל רשימת אלבומים שמכבדת את עצמה.

תומר מולוידזון מציין 50 שנה ל- Tea for the Tillerman וחוזר אל המסע הארוך של קט סטיבנס.