היסטוריה לילדים  – הארי הודיני

 

שלום, ילדים. היום אספר לכם על קוסם שביצע מעשי קוסמות וגם תרגילי היחלצות שחלקם היו מסוכנים מאוד. שמו הארי הודיני. הארי היה קוסם שהתאמן הרבה מאוד על הקסמים שלו והשתמש בכל מיני טריקים. חשוב לזכור שהקסמים הללו מסוכנים מאוד ושאסור בשום פנים ואופן אפילו לנסות לעשות את הקסמים הללו מבלי להתייעץ עם אבא או אמא.

תודה.

ברוכים הבאים למופע הקוסמות שלי! אני הקוסם יובל מלחי והיום אבצע קסם מיוחד במינו. למדתי אותו מהקוסם הכי מפורסם בעולם. לא, לא הארי פוטר. אני מדבר על קוסם אמיתי ולא דמות בדיונית, כזה שהיה מופיע בפני אנשים. לקוסם הכי מפורסם בעולם קראו הארי הודיני, ולפני שאני אמשיך בקסם, אני חייב לספר לכם את הסיפור שלו. הנה מתחילים.

הרב מאיר וייס ואשתו ססיליה חיו בעיר בודפשט באמצע המאה-19 המסתיימת בשנת 1900. היו להם שישה בנים ובת אחת. בדומה למשפחות יהודיות רבות באירופה של התקופה, גם משפחת וויס חוותה קשיים כלכליים ואפליה מצד האוכלוסייה המקומית בשל היותם יהודים. בשנת 1878 היגרה משפחת וייס לארצות הברית עם תקווה גדולה להתחיל בה חיים חדשים. הם התיישבו בעיירה אֶפֶּלטון (Appleton) שבוויסקונסין, שם הפך הרב וייס לראש הקהילה היהודית.

אריך וייס - אחד מילדי המשפחה – היה בן ארבע כשעברה המשפחה לוויסקונסין. הוא אהב לשחק עם אחיו הגדולים, ונהנה להתחרות עמם בכל מיני משחקים. כדי להרשים אותם, אריך הקטן ביצע תרגילי גוף שלמד מהקרקס הנודד שהגיע לעיירה. כך הפך בגיל צעיר ללוליין מוכשר שמסוגל לבצע תרגילי גמישות מיוחדים ואף לקפוץ ממכשיר הטרפז בקפיצות נועזות. כשהופיע בפני חברים, הוא קרא לעצמו "נסיך האוויר".

לרוע המזל, פוטר הרב וייס מעבודתו כרב קהילת אפלטון, המשפחה עברה לעיר מילווקי אך גם שם לא שפר, או, השתפר מזלה. משפחת וייס עברה מדירה עלובה אחת לאחרת, נעזרה בתרומות מהקהילה היהודית ואריך הצעיר הפסיק את לימודיו והחל לעבוד כמצחצח נעליים ומוכר עיתונים.

כשנשאל פעם על אותה תקופה ענה: "הקשיים והרעב היו מנת חלקינו ולכן עדיף שאספר כמה שפחות על אותם זמנים".[1]

בחיפוש אחר פרנסה, נסע הרב וייס לניו-יורק. בנו, אריך או אריק בן השלוש עשרה, התלווה אליו. הם לנו בבתי מחסה שונים, וניסו את מזלם בעבודות שונות. מטרתם הייתה לחסוך כסף כדי לשכור דירה שתספיק למשפחה הגדולה כאשר תצטרף אליהם בניו יורק.

 (מבטא ניו-יורקי) - "בואו לראות קוף מנגן בכינור! כלב קופץ בחבל! פיל רוקד! לוליינים! הצגות מצחיקות! מרים משקולות! אמן האופניים! קוסם מיוחד! אישה שהולכת על חבל בעיניים עצומות! בואו עוד היום! כרטיסים זולים – בואו".

  • "סליחה? מה זה ההופעות האלה?"
  • "קוראים לזה וודוויל, הופעות משעשעות, לא רק לעשירים".
  • "מי מופיע בהן?"
  • "מי רוצה, שחקנים, בדרנים, מוסיקאים, אקרובטים, חיות, ליצנים!"
  • "רגע, אמרת 'אקרובטים'?"
  • "כן! למה?"
  • "לא... לא משנה".

 

ניו יורק של סוף המאה ה-19 התבלטה בתור העיר הגדולה של ארצות הברית, המרכז הכלכלי של המדינה וגם - מרכזה התרבותי. בין בתי העסק הרבים שפעלו בעיר היו גם מוסדות תרבות. רחוב ברודווי - הרחוב הראשי של ניו יורק - היה ידוע בתור הרחוב של מופעי תיאטרון מרשימים וגם של מופעים נוספים - מופעי שוליים. כך נחשף אריך וייס למופעי הבידור שנקראו "וודוויל", - vaudeville  -  שהיו אז בשיאם בניו יורק.

במקור המילה וודוויל היא מהשפה הצרפתית. היא תיארה מופעי שירה על במה ועד מהרה הפכה לשם נרדף למופעי במה ששילבו שירה, לוליינות, קסמים ועוד.

אריך וייס החל לחלום שיום אחד יופיע במופע שכזה. הוא היה ספורטיבי מאוד, ומדי יום רץ כשישה עשר קילומטרים. בזמנו הפנוי למד לבצע כל מיני פעלולים שהיו חלק ממופעי וודוויל.

בתור לוליין הוא היה מוכשר, אבל הוא רצה לעשות משהו אחר, מיוחד. הוא מצא השראה בספריו של הקוסם הצרפתי ז'אן יוג'ין רובר-הודין (Jean Eugène Robert-Houdin). הקוסם הודין כתב ספרי ההדרכה למי שרוצים להפוך להיות קוסמים כמוהו.

היה בזה משהו שקסם לאריך הצעיר. במעבר למקצוע חדש - קוסם – החליט אריך וייס שהוא זקוק לשם חדש, לשם במה. בעקבות הקוסם הודן, הוא שינה את שם משפחתו להודיני, ושם החיבה שדבק בו באמריקה - הארי (דומה לאריך) – היה לשמו הפרטי. כך הפך אריך וייס לקוסם הארי הודיני. בתחילה הארי הופיע בכל מיני הופעות רחוב, קרקסים למיניהם ואיך לומר, הוא לא היה הקלף הכי גבוה בחבילה. במשך שמונה שנים הארי ניסה וניסה להופיע על הבמה אך ללא הצלחה מיוחדת. בזמנו החופשי למד הארי על מנעולים ואזיקים, כיצד הם בנויים, כיצד ניתן לפתוח אותם וכיצד ניתן להכין מפתחות לאזיקים.

זמן קצר לאחר שפצח בקריירת הקוסמות, הכיר הודיני את הרקדנית ביאטריס או "בס" רונר, בת למהגרים מגרמניה. לאחר שלושה שבועות של היכרות, הם החליטו להינשא. השניים היו לזוג לא רק בחייהם הפרטיים, אלא גם על הבמה. הם קראו לעצמם ה"הודינים" והעלו מופע קוסמות משותף בערים שונות ברחבי ארצות הברית.

באחד הימים הודיני נכנס לתחנת משטרה מקומית והראה לשוטרים כיצד הוא משתחרר מאזיקים. הידיעה הגיעה לעיתון, הודיני הוזמן להיות הקוסם שפותח מופע מול קהל, תוך זמן קצר הוא הפך לקוסם בעל שם. הוא עשה דברים שאיש חוץ ממנו לא עשה.

קוסמות הוא מקצוע בו אמן מהתל בצופה. אני בעצמי עברתי קורס בקוסמות לפני כמה שנים והקסם הראשון שלמדנו היה להעלים מטפחת. הקוסם שם על האגודל שלו, אגודל חלול בצבע עור מפלסטיק. הקהל לא יודע את זה. מבחינתו לקוסם אין כלום ביד. הקוסם מנופף במטפחת, מקפל את האגודל ובתוך כף היד מוריד את האגודל מפלסטיק. אז הוא מראה שהוא דוחף את המטפחת לכף היד בעוד הוא באמת דוחף את המטפחת לאגודל מפלסטיק ואז מלביש את האגודל בחזרה על האגודל שלו. כשהוא פותח את כף היד, אין זכר למטפחת – היא פשוט נעלמה. הקהל בהלם.

קסם טוב הוא קסם שבו אתם שואלים את עצמכם, איך הקוסם עשה את זה? קסם הוא תרגיל שמאתגר את הדמיון שלנו. הקוסם מראה לנו עד כמה בלתי אפשרי לעשות משהו, ואז מצליח לעשות אותו.

כשהמופע של ה"הודינים" עלה במסגרת מופעי ה"וודוויל", מצא הודיני השראה מקוסמים אחרים. באחד המופעים הוא ראה צמד קוסמים שאוזקים את עצמם באזיקי ידיים בתוך קופסא גדולה עם כלי נגינה. כשנסגרה הקופסה החלה מוזיקה להתנגן מתוכה. אך כשהקופסה שוב נפתחה, צמד הקוסמים ישבו בתוכה כאילו הם עדיין אזוקים. הקהל צעק בהתלהבות וכל אחד שאל את חברו – "איך הם עשו את זה?" - הודיני הבין מיד שהקוסמים השתחררו מהאזיקים, ניגנו בכלי הנגינה מתוך הקופסה, ואז החזירו לעצמם את האזיקים. הוא התחיל לחשוב: "בעצם, החלק הכי מרשים הוא ההשתחררות מהאזיקים. את זה הקהל בוודאי ירצה לראות, לא?" הוא לא שיער עד כמה הוא צדק.

במופע הבא, עלה הודיני על הבמה, נאזק באזיקים, ומיד החל לנסות ולהשתחרר מהם. הקהל צפה בו מתפתל ונאבק בשרשראות ברזל ובמנעולי פלדה. לפתע, הכל צנח מידיו בבת אחת. הקהל הריע! זו הייתה פריצת הדרך שהיה זקוק לה. תוך זמן קצר, מופע הקוסמות של ה"הודינים" הפך להיות מופע ראשי, והודיני הפך לכוכב בינלאומי. הוא כונה 'הודיני מלך האזיקים'. המופע שלו נדד ברחבי ארצות הברית וכולם רצו לראות את המופע שלו.

בשנת 1900 הפליגו הודיני ובס לאירופה. כשהגיעו ללונדון גילו כי אף לא מופע אחד רצה לארח את הודיני. השניים היו שבורי לב. לאחר כמה שבועות הצליח הודיני להשיג מבחן במה. ההתלהבות הייתה גדולה ועד מהרה זכה הודיני למופע משלו. במהלך המופע הוא נחלץ מאזיקים שונים, ביצע קסמים בעזרת קלפים וכמובן, את קסם הארגז הנעול. במהלך המופע הודיני נקשר בחבלים, והוכנס לתוך שק שנקשר גם הוא. בס אשתו הייתה סוגרת את התיבה ונעמדת עליה. שקט השתרר בקהל. או אז הייתה בס מרימה וילון שכיסה את הארגז ואותה. כעבור כמה שניות נשמעות שלוש מחיאות כפיים והווילון נפל. עתה עמד הודיני על התיבה. הוא ירד, פתח את התיבה ולתדהמת הקהל עתה בס הייתה בפנים קשורה מאחורי גבה בתוך שק קשור. רוצים לדעת איך הם עשו את הקסם הזה? תיכף אגלה לכם.

הקהל הלונדון התלהב עד כדי כך שהודיני ביצע את המופע שלו בתיאטרון בלונדון במשך חודשיים רצופים. לאחר מכן המשיכו הארי ובס לערים נוספות רבות. בברלין, הודיני ביקר במטה המשטרה החדש. השוטרים בדקו אותו מכף רגל ועד ראש, כפתו אותו באזיקים ושמו מחסום על פיו. הם הניחו את הודיני על הרצפה וכיסו אותו בסדין. לאחר כמה דקות, הודיני הרים את הסדין, חופשי לגמרי. השוטרים טענו כי אין להם הסבר כיצד הודיני פותח את המנעולים מבלי לפגוע בהם. הודיני הפך לסנסציה עולמית.

בכל עיירה שאליה הגיע, ביקש הודיני מהמשטרה המקומית לכלוא אותו בתא המעצר. ביום המחרת, דיווחו העיתונים "הודיני הצליח להיחלץ!" תרגילי ההשתחררות של הודיני עשו רושם כביר על הקהל, משום שהם נראו בלתי אפשריים. הוא תיאר באריכות את המנעולים והשרשראות שינסו למנוע ממנו להשתחרר, הוא הציג אותם לראווה, ולאחר שנאזק ונקשר - היה ניגש לקופסת עץ גדולה. הקהל היה במתח...

רגע, מה קורה איתו?

אין סימנים לתזוזה.

אוי ואבוי, אולי משהו קרה לו?

איזה מתח! הודיני, הוא כלוא בפנים כבר המון זמן!

ואז...

המכסה עלה והודיני יצא מהקופסא כמנצח, משוחרר מאזיקיו.

 

הודיני היה אומן. הוא למד את כל סוגי האזיקים, ובחגורתו החביא מפתחות שונים. החגורה שלו נעה על ציר והייתה מסתובב בנגיעה. כשהיה מגיע לעיירה חדשה, מישהו תמיד דאג להביא אליו את האזיקים המקומיים וכך ידע הודיני איזה מפתח להחביא בחגורתו, או איך לפתוח את האזיקים הללו. כמובן, כל מי שצפה במופע שלו לא ידע דבר אודות מפתח, ורבים ראו בו כבעל יכולות על אנושיות. הסוד שלו היה להתכונן היטב.

אתם בטח רוצים לדעת כיצד הודיני ובס ביצעו את קסם התיבה. הודיני היה אומן של קשרים ומנעולים, והוא התאמן במשך שנים רבות. הוא ידע לקשור חבל כך שיראה קשור היטב אך למעשה משיכה אחת והחבל היה נפתח קלות. בקסם קפץ הודיני החוצה דרך דלת צדדית בתיבה ובס השתחלה פנימה. אז הודיני הוריד את הווילון ובזמן שהקהל מחא כפיים בהתלהבות, בס קשרה את עצמה, נכנסה לתוך השק ומשכה חבל מבפנים שהידק את הקשר מבחוץ. השניים התאמנו על הקסם הזה שוב ושוב עד ידעו לבצע אותו בכמה שניות בודדות.

חמש שנים לאחר שהחלו את מסע ההופעות שלהם באירופה, חזרו הודיני ובס לארצות הברית. כעת הוא היה מפורסם ועשיר. הוא קנה בית חדש והזמין את אימו ואחיו לגור עמו בבית החדש. פחות מעשרים שנים לאחר שעבר לניו יורק עם אביו, חסר כל, היה הודיני לאחד הבדרנים המפורסמים ביותר בעולם.

הודיני היה מבוקש מאוד ומכיוון שלא יכול היה להיות בכל המקומות בבת אחת, הוא שכפל את המופע שלו. אחיו תאודור הפך לקוסם הרדין, הוצמדה לו עוזרת וגם הוא החל להופיע מול אולמות מלאים. באחד הימים הוא סיפר להודיני על תרגיל חדש שעשה מול קהל והודיני התלהב.

באותם ימים נהגו לקשור אנשים שהיו עשויים לפגוע בעצמם, בכותונת שהיו מלבישים מקדימה וקושרים מאחור, כך שהמטופל לא יכול היה להסירה או להזיז את ידיו, כונתה גם "כותונת משוגעים". המונים באו לראות את הודיני במופע חוצות בטיימס סקוור שבמרכז העיר ניו יורק. הוא הולבש ב"כתונת המשוגעים", רגליו נקשרו, ואז הועלה לגובה של עשרים מטרים באוויר באמצעות מנוף, כשהוא תלוי במהופך. הודיני הצליב את ידיו, לקח שאיפה גדולה ומשך את בד כותנת המשוגעים כך שלמעשה היה לו הרבה מקום להזיז את ידיו בתוך הכותונת. אם הודיני לא הצליח להשתחרר, במקרים נדירים היה פורק את כתפו, מנתק את עצם הזרוע מעצם השכם ולאחר מכן מחזירה למקום. תוך כמה דקות, הוא הצליח להשתחרר מהכותונת, והקהל לא חדל מלהריע לו.

הודיני הרגיש שההיחלצות עצמה אינה מרגשת את הקהל כבעבר. הוא רצה להוסיף למופע אתגר יוצא דופן. משהו שיגרום לקהל להתרגש, להתלהב, לפחד ולעצור את נשימתם. הודיני החל להתאמן על תרגילי היחלצות מתחת למים. אל מול אלפי איש, הודיני היה קופץ לנהר כשידיו ורגליו אזוקות. הודיני צלל למים ונעלם. אנשים שעמדו על גדת הנהר אכן עצרו את נשימתם כפי שהודיני קיווה וכפי שהוא עשה. תוך זמן קצר יצא מן המים, והוא מנופף באזיקים שמהם הצליח להשתחרר.

אל הבמה באולם המופעים הוא הביא מיכל מים גדול, ולעתים, כדים גדולים בהם אחסנו בעבר חלב. רגע לפני שנכנס למיכל, היה הודיני מבקש מהצופים לקחת נשימה עמוקה ולהחזיק את האוויר. הודיני נכנס אל המיכל ומים נשפכו החוצה. היה לכולם ברור שהמיכל מלא לגמרי במים. ידיו של הודיני הושמו באזיקים והוא נכנס למים, המכסה נסגר וננעל בעזרת מנעולים רבים. איך יוצאים מדבר שכזה?  קוסמים הם גם שחקנים טובים, ויכול להיות שהודיני מתח את הקהל בכך שאולי הראה, כאילו הוא חושש להיכנס למיכל, למרות שהוא ידע מראש שהוא יצליח להשתחרר. הקהל חשש יחד איתו ועצר את נשימתו. להיות כלוא בלי אוויר במיכל קטן שכזה. הצופים בקהל היו במתח. האם הוא יצליח להיחלץ? האם – נטבע? תוך זמן קצר, הצופים נאלצו לשאוף אוויר. הם החלו לדאוג להודיני. כמה זמן כבר אפשר להיות מתחת למים? זה היה נראה להם תרגיל נועז. או אז, הורם וילון, כדי להסתיר את הכד מעיני הצופים, זה כבר היה יותר מדי. מה אם לא יצליח להיחלץ? כעבור דקה, דקה וחצי, שתי דקות - חלק מהצופים כבר התחילו לקרוא לעוזרי הבמה ללכת ולשבור את מיכל המים, כי אולי משהו השתבש. תצילו את הודיני! כעבור כמה דקות הווילון הופל. ומאחוריו עמד הודיני על הבמה, רטוב כולו. מיכל המים שממנו הצליח להיחלץ – עדיין נעול במנעולים. הקהל הנלהב זיכה אותו במחיאות כפיים סוערות. הודיני נראה להם כקוסם אדיר, לא היה אף קוסם בעולם שהיה יכול להשתוות לו.

אלא שקסמים הם אשליה. המיכל לא היה מיכל רגיל, אלא מיכל שנבנה במיוחד להופעה. המים שיצאו בתחילה, השאירו מרווח בו הודיני היה יכול לנשום, המכסה לא באמת ננעל, זה רק נראה ככה. הווילון הסתיר את הודיני כדי לאפשר לו לפתוח בקלות את האזיקים המיוחדים, להרים את מכסה הכד ולצאת. אבל זה לא משנה. הודיני היה קוסם.

בשנת 1918 הודיני העלים פיל. הוא הכניס פיל יחד עם מאמנו לארון גדול, ירה ירייה מחרישת אוזניים ולאחריה פתח את הארון. הפיל ומאמנו נעלמו. כיצד הוא עשה את הטריק הזה? קיימות כל מיני השערות ויש קסמים דומים כיום, אבל אז זה נראה כמו קסם אמיתי.

הודיני לא שכח את יהדותו לאורך כל ימי חייו. גם שהיה במסע הופעות סביב העולם תמיד הקפיד למצוא בית כנסת ולומר קדיש לזכר אביו, הרב וייס. בזמן מלחמת העולם הראשונה תרם וגייס כספים לארגונים יהודיים ולארגוני צדקה אחרים.

להודיני היה תחביב מסוכן. הוא הציע לצעירים לתת לו אגרוף בבטן כדי שיראו עד כמה הוא חזק. אלא שפעם אחת לאחר מופע, הגיע צעיר נלהב מדי. הודיני לא הספיק להכין את שרירי הבטן שלו, והאגרוף גרם לו לכאב רב. יתכן והוא גרם לו לחבלה ויתכן כי הודיני לא היה מודע לדלקת חריפה שהייתה לו בתוספתן. רופא המליץ לו לנוח, אבל הודיני המשיך להופיע. יומיים לאחר מכן התעלף על הבמה ולאחר המופע נלקח לבית החולים. הרופאים לא הצליחו להציל את חייו והוא נפטר בגיל חמישים ושתיים. הוא נקבר בבית הקברות היהודי 'המכפלה' בקווינס, ניו יורק.

חפציו האישיים של הודיני וגם פריטים ממופעי הקוסמות שלו מוצגים בכמה מוזיאונים ברחבי העולם והשם הודיני הפך לשם נרדף לכל מי שמצליח להימלט ממצבים בלתי אפשריים.

ועתה אמלט את עצמי מהפרק הזה. בעוד כמה שניות כבר לא תשמעו אותי יותר. שלוש.. שתיים. אחת... פוף!

הנה, נעלמתי. אתם לא שומעים אותי יותר.

רגע, למה... למה אתם צוחקים?

מה- מה אתם שומעים אותי?

מה... שמעתם עכשיו שדיברתי אליכם?

אז... אז הקסם לא עבד

אוף... טוב, אני הולך לעבוד על קסם אחר.

וזכרו – אל תנסו את התרגילים האלה, בבית.

אם אתם רוצים לדעת את הסודות הגדולים של הקוסמים, אתם יכולים להיכנס ליוטיוב ולכתוב "הקוסם במסכה" או "הקסם הגדול של הקוסמים" ותמצאו שם המון סרטונים שמסבירים איך באמת עובדים הקסמים.

מחקר כתיבה ולוליין טרפזים: תומרי נשנוש
עריכה, קריינות וקסמים בשידור: יובליני מלחי
עריכת לשון והוצאת כובע מתוך ארנב: דינה בר מנחמי
מיקס, אפקטים ומהפנטת מקצועית: רחל רפאליני
הפקה ובעלים של קרקס נודד: רני שחריני ואיל שינדרין

אני יובל מלחי,

          היסטוריה לילדים.

נתראה בפרק הבא.

 

 

מקורות:

https://ladailymirror.com/2015/06/01/harry-houdini-an-interview-by-marcet-haldeman-julius-october-1925/
https://www.biography.com/performer/harry-houdini
https://www.britannica.com/biography/Harry-Houdini
https://www.youtube.com/watch?v=iUMVVHcRxiY
https://www.britannica.com/art/conjuring
https://www.britannica.com/biography/Jean-Eugene-Robert-Houdin 
https://www.haaretz.co.il/gallery/1.1397921
https://www.pbs.org/wgbh/americanexperience/features/houdini-timeline/?PHPSESSID=f45ba702674262685e677ce215130367
https://gizmodo.com/the-secrets-behind-harry-houdini-s-ten-greatest-illusio-1654107326
https://www.wildabouthoudini.com/2017/03/houdini-in-1901.html
https://www.biography.com/performer/harry-houdini
https://en.wikipedia.org/wiki/Harry_Houdini

[1] The Life and Afterlife of Harry Houdini,Joe Posnanski, simon and schuster, 2019, page 31