בצילום: תחנת הכח בנהריים, זולטן קלוגר מאוסף הספרייה הלאומית

תמלול הפרק:

שלום, ילדים. תגידו, דרך איזה מכשיר אתם שומעים עכשיו את הקול שלי? דרך המחשב? הסמארטפון? או אולי דרך הרדיו באוטו? לא משנה מאיזה מכשיר אתם מאזינים, אתם בוודאי יודעים שהוא מופעל בכוח חשמל. גם האור שדולק אצלכם בבית מופעל באמצעות חשמל. ובעצם, מכשירים רבים שהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו - המזגן שמקרר, התנור שמחמם והטלוויזיה שדולקת כל הזמן - כל אלה מכשירים חשמליים. עד לפני כמאה שנה, בארץ שלנו לא היה חשמל בכלל. ואז הגיע לכאן פנחס רוטנברג. הוא היה איש רב פעלים, מנהיג וגם יזם. הכינוי שדבק בו היה "הזקן מנהריים". בעזרת עקשנות והתמדה, הוא הצליח לחשמל את ארץ ישראל ולהביא לנו את האור.

 

פנחס הקטן נולד לפני כמאה וחמישים בעיירה רוֹמְנֶי שבמזרח אירופה. כשגדל, הוריו שלחו אותו ללמוד בחיידר, כיתה קטנה שבה המורה הוא רב. כך היה מקובל בקהילה היהודית במזרח אירופה באותה תקופה. אלא שבגיל אחת עשרה, עבר פנחס לבית ספר שהעניק לו השכלה כללית, מעבר לחינוך הדתי שקיבל, והוא התגלה שם כעילוי בתחום ההנדסה.

 

בהנדסה אנחנו משתמשים בידע, בחישובים ובמדידות, כדי להמציא מכונות, אם אני רוצה למשל, אם אני רוצה מכשיר שיעזור לי לפתוח את הדלת של האולפן פה, מבלי שאני אצטרך לקום מהכיסא. לשם כך, אני אצטרך למדוד את המרחק מהכיסא עד הדלת

לתכנן מנגנון שיוכל לתפוס את הידית של הדלת,

לחשב את הכוח שאני אצטרך להפעיל באמצעות היד שלי.

אז אני מחשב, מודד... משרטט רישומים של צורות על נייר, ואז אני יכול ליצור את המכשיר החדש שהמצאתי.
הנה הוא! בואו נראה, נתפוס פה את הידית... הנה, חזק...

(*קנאק*) אוי, שברתי את הידית. אבל, אוי, זה ממשיך.

הוא לא עוצר המכשיר הזה.

(*בום*)

אוי, הפלתי את הדלת.

רגע!

מה קורה לבניין? כל הבניין זז! לברוח! לברוח!

 

פנחס הצעיר כנראה היה מוכשר מאוד ומשסיים את בית הספר הוא התקבל ללימודי הנדסה במכון נחשב מאוד בעיר סנקט פטרבורג שברוסיה. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות, וכך הפך פנחס רוטנברג למהנדס מוסמך.

 

זה אולי נראה לנו משהו רגיל, לימודים באוניברסיטה, מקום שלומדים בו מקצוע כלשהו או עורכים מחקרים חשובים. אבל באותם הימים לא רבים למדו באוניברסיטה והיה עוד דבר: פנחס היה יהודי. במזרח אירופה, אוניברסיטאות קיבלו רק מספר מצומצם של יהודים ללימודים. לפני כמאה שנים ויותר האנטישמיות הייתה רווחת באירופה ורבים שנאו יהודים בגלל ש...

 

  • אני יודע, אני יודע!
  • כן, בבקשה.
  • כי הם לא פינו את הכלים מהשולחן.
  • לא, לא בדיוק...
  • כי... כי הם לכלכו את הרצפה היהודים.
  • לא, גם זה לא-
  • הם בטח עשו כל מיני דברים רעים כאלה או משהו.
  • לא, לא. זה פשוט כי הם היו יהודים.

 

לעיתים הם התלבשו בצורה שונה ודיברו ביידיש, והמקומיים חשו אי נוחות סביב אותם אנשים שונים. יתרה מזאת, במשך מאות שנים הכנסייה האשימה את היהודים כי הם אחראיים למותו של ישוע הנוצרי. רבים חששו מהיהודים מבלי באמת לדעת למה.

 

לאחר שסיים פנחס את לימודיו הוא החל לעבוד במפעל שבנה נשק וייצר אוניות.

 

באותן השנים שלט ברוסיה קיסר, שנקרא ברוסית "צאר". הוא היה שליט כל יכול, ולא פעם היה רודה בנתיניו, כלומר, מתאכזר אליהם. רבים מתושבי רוסיה רצו חופש ושוויון זכויות, אבל כל מי שאפילו נחשד בכך שהוא מנסה לפעול נגד שלטונו של הצאר נלקח למעצר. מי שפעלו על מנת להפיל את הצאר מכיסאו נאלצו לפעול במחתרת. בחשאי. בסודיות.

 

פנחס רוטנברג הצטרף לכוחות המהפכנים שרצו להשיג לעצמם זכויות ולכבוש את השלטון מידי הצאר בכוח הזרוע. אבל עד מהרה חייו היו בסכנה והוא ברח לאיטליה.

  

  • חיי היו בסכנה אמיתית.

ועכשיו אני אוכל פיצה. אוי, פיצה... אוי, פיצה, זה טעים.

מה יהיה עם המהפכה ומתי יביאו לי את המנה של הספגטי?

(כוס נשברת)

אוי, פגעתי בכוס המים והיא נשפכה.

המים נוזלים פה, אוי...

הנה, נוזלים על הגלגל של האופניים שלי והמים מסובבים את הגלגל.

אוי, רק רגע אחד...

בפיצה הזאת חסר מלח! מלצר!!!

מלצר, מלח, מלצר, הו! יו-הו! מלח, מלח!

-------------------------

בשנים שבהן עבד פנחס באיטליה כמהנדס, הוא גילה את ההידרו-טכניקה. "הידרו" בלטינית - מים. "טכניקה" היא שיטה לביצוע עבודה מסוימת. ההידרו-טכניקה עוסקת באופן שבו אפשר לרתום כוח של מים לצורך ביצוע עבודות. למשל, מפל מים שזורם כל השנה יכול להניע גלגל שיניים גדול, וכך מים יכולים להפעיל מכונות. רוטנברג עבד כמהנדס בפיתוח מערכות השקיה, והיה מעורב בתכנון סכרים ובנייתם. סכר הוא מחסום שנועד לעצור, לאגור או להסיט זרימה של מים.

 

תוך כדי עבודתו, הבין רוטנברג שהוא למעשה מתבייש ביהדותו. הוא החל לשאול את עצמו שאלות על יהדותו והבין שאין לו במה להתבייש. רוטנברג שם לב שבמדינות רבות, ולא רק ברוסיה, קיימת אנטישמיות, שנאת יהודים. ואז הוא שמע מחבריו על מושג חדש – התנועה הציונית.

 

  • ציונית? לא תודה אני אוהב חסה, עגבנייה, מלפפון... צנונית זה... זה חריף.
  • לא, לא צנונית.... התנועה הציונית.
  • אה, אתם רוצים לנדוד ברחבי אירופה כמו צוענים? התנועה הצוענית?
  • פנחס - ציונית, ציונית!
  • ציאניד? זה רעל מאוד מסוכן.
  • ציונית, ציונית! – נו, בית לעם היהודי בארץ ישראל!
  • אה, הבנתי. העם היהודי הוא רוצה לגור בארץ ישראל.
  • נכון, סוף סוף!!!
  • בשביל שהוא יוכל לגדל שם צנונית!
  • אוי, פנחס, פנחס...

 

 

התנועה הצנונית... הציונית... רצתה להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל אבל אף אחד לא ידע מהי הדרך הנכונה. רבים החליטו לנסות כיוונים שונים.

 

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, הבין רוטנברג שהשתתפות העם היהודי במלחמה יכולה להיות הזדמנות חד פעמית לקבל בחזרה את ארצו. הוא פרסם חוברת קטנה שנקראה: "תחייתו הלאומית של העם היהודי", ובה הציע ליהודים להילחם לצד בריטניה נגד האימפריה העות'מאנית שחלשה, או שלטה אז על ארץ ישראל. אם היהודים יסייעו לסלק את העות'מאניים מהארץ, אז אולי יוכלו לקבל אותה כאות הוקרה על תרומתם לניצחון במלחמה. על החוברת חתם בשם הסמלי "פנחס בן עמי".

 

הרעיון הזה החל כרעיון קטן אך עם הזמן המשיך לבעור בו, ורוטנברג החליט להוציא אותו לפועל. לצד מנהיגים ציונים נוספים, זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור, הוא עזר להקים את ה"הגדודים העבריים", גדודים בהם שירתו חיילים יהודים. במלחמת העולם הראשונה קמו ארבעה גדודים שכאלה: הם השתתפו בקרבות, זכו בשבחים רבים וסייעו לבריטניה לנצח במלחמת העולם הראשונה.

 

לאחר המלחמה, חזר רוטנברג לרוסיה כדי להשתתף במהפכה הגדולה שהתחוללה שם. הוא הסתכסך עם מהפכנים אחרים ונכלא למשך שישה חודשים. בשנת 1919 הבין שמקומו לא ברוסיה. הוא עלה לארץ ישראל. הוא כתב כי בעתיד חולות ארץ ישראל סופם שיהפכו פורחים וכאן יצמח ישוב בין מיליוני נפש.

 

בתום המלחמה התכנסה ועידה שאליה נשלחו נציגים של מדינות רבות. גם התנועה הציונית לקחה חלק בוועידה, ואחד מנציגיה היה פנחס רוטנברג. בוועידה הוצע שארץ ישראל תהיה תחת שלטון זמני בריטי, שנקרא "מנדט". מדינות קיבלו בעבר מנדט, שליטה זמנית על אזור מסוים. המנדט הבריטי נועד לפתח את הארץ לטובת תושביה עד שיקומו מדינות לעמים הרבים שהתגוררו בשטח המנדט. רוטנברג ראה בכך הזדמנות להפוך את ארץ ישראל לחבל ארץ מפותח ומתקדם בעל תשתיות מודרניות. הוא הציע לבריטים להקים בארץ תחנות כוח - מפעלים לייצור חשמל. הוא חשב שהוא יצליח לרתום את זרימת הנהרות הגדולים בארץ ישראל כדי לייצר חשמל.

 

  • אנחנו נקים תחנת כוח הידרואלקטרית, לשם כך אנחנו זקוקים ל... לפרסומת:
  • הידרו זה מים

אלקטרו זה חשמל

עכשיו הכל ברור

צריכים מפעל

מפעל מים וחשמל מים וחשמל

הידרואלקטרית זה מים וחשמל

המים יזרמו

גלגלים יסתובבו

כח המים ייצר חשמל

נוכל לגדל צנונית ובצל

 

אוי, פנחס... פנחס...

 

כשרוטנברג הציע להקים תחנות כוח הידרואלקטריות בארץ ישראל, רבים האמינו שהתוכניות שלו לא תוכלנה לצאת אל הפועל. להקים סכרים, להטות נחלים וזרימת מים  בארץ ישראל... זה היה על גבול הבלתי אפשרי.

אבל רוטנברג היה נחוש. הוא הצליח לשכנע את הבריטים לתת לו אישור מיוחד לשימוש בלעדי במקורות המים לייצור חשמל. כעת היה עליו לגייס כסף כדי להגשים את חלום חייו.

 

  • תחנת חשמל בארץ ישראל

אתם מאמינים?

תהיה לכם מנורה בבית כמו באירופה ובאמריקה!

נוכל להאיר את הארץ!

אני מאוד... אממ, איך יובל קרא לי?

אני כחוש.

אה, לא, אני בחוש.

לא... אני גישוש.

לא. אני תומר שלוש!

לא, אני לא...

אני חלשלוש!

לא... מה, מה הוא אמר...

אה, אה! אני נחוש, נחוש! אני מאוד נחוש.

 -------------------

רוטנברג נסע ללונדון ונפגש עם יהודים עשירים, ביניהם הלורד מלצ'ט והלורד רידינג. הוא הציע להם להשקיע את כספם בהקמת חברה חדשה שתיקרא "חברת החשמל פלשתינה", כך נקראה ארץ ישראל באותה תקופה. הלורדים הקשיבו לרוטנברג, והשתכנעו שזו עשויה להיות השקעה כדאית. רוטנברג הצליח! החברה הוקמה. כעת היה על רוטנברג לנהל את החברה, ולבנות באמצעותה את תחנת הכוח הראשונה בארץ ישראל.

 

בשנת 1923, רצה רוטנברג להקים תחנת כוח הידרואלקטרית ליד מקורות נהר הירקון, לא הרחק מפתח תקווה, כך שתנצל את זרימת מי הנהר, אבל הוא לא הצליח להשיג את הקרקע הנחוצה לשם כך. הוא השיג קרקע אחרת בקרבת העיר תל אביב, שהייתה אז עדיין עיר קטנה. על הקרקע הזו הקים את תחנת הכח הראשונה בארץ ישראל שהייתה מונעת בעזרת מנועי דיזל, סוג של דלק. כך תיאר זאת הסופר שלמה שבא:

 

"מתחו את חוטי החשמל לאורך רחוב אלנבי ותלו את המנורות. אמרו להם לבני תל אביב שכל אחת תאיר כמו מאה נרות, ופקפקו... בא רוטנברג לטרנספורמטור שבפינת נחלת בנימין ואלנבי, לחץ על כפתור ושש מנורות האירו באור גדול לאורך רחוב אלנבי וברחוב נחלת בנימין. חשמל בתל אביב! והקהל הרב שנתאסף בחוץ הריע לרוטנברג... לקול תרועות הידד נשאו הפועלים והאנשים מן הקהל את רוטנברג על כפיים אל מכוניתו... וכך זכתה תל אביב, ראשונה בארץ, לחשמל..."

 

חברת החשמל הייתה לסמל של המפעל הציוני. לא רק באנו להתיישב כאן אלא הבאנו קדמה והפכנו את האזור למתקדם הרבה יותר מאשר רק לפני כמה עשרות שנים.

 

עם החשמל הוארו הרחובות והבתים, ומכשירי חשמל החלו להיכנס לשימוש. רוטנברג הפך לגיבור ושמו היה מוכר בכל היישוב היהודי. כשהורים רצו לעודד את הילדים לחסוך בחשמל הם היו אומרים "משה, תכבה את האור! מה אני, רוטנברג?"

 

עד מהרה הוקמו עוד שתי תחנות - בחיפה ובטבריה. כמו תחנת הכוח בתל אביב, גם הן פעלו על שריפת דלקים. לרוטנברג עדיין היה חלום - להקים תחנת כוח הידרו-אלקטרית בארץ ישראל.

 

  • אני חולם להקים תחנת כח הידרואלקטרית בארץ ישראל.

אבל איפה יש זרימה כמו באירופה?

פה אי אפשר לבנות על נהר אחד, צריך שניים.

אם רק היו שני נהרות שזורמים, אם רק...

רגע, מה זה? מה זה פה כל הרעש הזה?

סליחה, מה זה פה?

  • הירמוך.

אני לא נמוך, אני פנחס.

  • לא, פה נהר הירמוך נשפך אל נהר הירדן –

מקום המפגש של שני הנהרות נקרא נהריים.

 ------------------

בצפון הארץ גילה רוטנברג את "נהריים" - המקום שבו נהר הירמוך נשפך אל נהר הירדן. הפרש הגבהים בין הנהר הגבוה לנהר הנמוך התאים לשיטת ההפעלה של תחנת כוח הידרואלקטרית. בשנת 1927, החלו מאות פועלים להקים את תחנת הכוח בנהריים. הפועלים שהועסקו בתחנת הכוח היו לרוב צעירים מאוד, ורוטנברג שהיה כבן חמישים נראה להם... זקן. לכן, כינו אותו, בחיבה, "הזקן מנהריים".

 

הפרויקט הצריך הקמת אגם טבעי גדול הידוע בשם "אגם רוטנברג" ובניית סכרים ענקיים. המים שנאגרו נפלו מגובה של עשרים ושבעה מטרים דרך שלושה צינורות ענק וסובבו טורבינות, מנועים שיצרו חשמל.

 

לאחר חמש שנים ועל אף תקלות, הצפות, שיטפונות ובעיות רבות, החל סוף סוף חשמל לזרום.

 

בטקס הפתיחה דיבר רוטנברג על ההשיג הציוני וגם אמר על יחסי יהודים וערבים: "גורל שני העמים משולב עתה זה בזה... עבודה משותפת וידידותית של שני העמים... סופם לבוא".

 

רוטנברג לא רק הביא את החשמל לארץ ישראל, אלא גם הפך את החשמל לעברי - הוא התעקש למצוא מילים בעברית למונחים מעולם החשמל. כך הגיעו לעולמנו מילים כמו "סוללה", "מצבר", "וזרם". המילה חשמל מופיעה בספר יחזקאל בתנ"ך והיא קשורה לאש או למשהו נוצץ.

 

רוטנברג רכש לעצמו מקום של כבוד בהנהגת היישוב היהודי בארץ ישראל, ואפילו כיהן כנשיא הוועד הלאומי - המוסד שייצג את היהודים מול שלטונות המנדט הבריטי.

 

בשנות השלושים של המאה הקודמת, לאחר שהלורד רידינג הלך לעולמו, קרא רוטנברג על שמו את תחנת החשמל שהוקמה מצפון לתל אביב, תחנת הכח רידינג שנקראת כיום.... נקראת אממ... רידינג. אותו שם.

  

בערוב ימיו, היה רוטנברג מודאג מכך שהעם היהודי מפולג ומסוכסך. תנועות שונות, בעיקר זו של בן-גוריון וזאב ז'בוטינסקי התווכחו זו עם זו ואף נקלעו לאירועים אלימים. פנחס רוטנברג ניסה לפשר בין הצדדים, ואף ארגן מפגשים בין בן גוריון לז'בוטינסקי.

 

רוטנברג המשיך לקרוא לאחדות בעם, ואף כתב "בין שנרצה ובין שלא נרצה, אחים לצרה אנחנו - נבינה זה את זה ונהיה אחים לחיים, ליצירה, לפעולה ולבניין".

בהזדמנות אחרת, בשנת 1940 אמר כי הגיע הזמן שנתעורר ונזרוק לפח את כל המחלוקות הקטנות והבלתי חשובות ונתחיל לשתף פעולה בצורה הדוקה יותר.

 

בזכות עסקי החשמל רוטנברג הפך לאיש עשיר ובנה בית מפואר על ראש הכרמל. לרוטנברג לא הייתה משפחה משלו ובצוואתו הוא הוריש את הבית לטובת פעילות חברתית. כיום ניתן לבקר במקום ולראות את חדר העבודה שלו.

 

את ההון הגדול שצבר במהלך חייו הוריש לקרן שתפעל "למען חינוך הנער ברוח אחדות ואחווה - רוח ישראל". רוטנברג ביקש שלא לקרוא לרחובות או ליישובים על שמו, אך בשל תרומתו הרבה ישנם ארבעה רחובות בארץ הקרויים על שמו וגם תחנת הכח באשקלון נקראת על שמו בזכות התרומה שלו למפעל החשמל בארץ ישראל.

 

פנחס רוטנברג היה דמות מיוחדת. בעוד המדינה נחלקה לימין ושמאל, רוטנברג היה חבר של כולם. המונים בעם העריצו אותו, ואת דמותו המסתורית של האיש שהביא חשמל לארץ ישראל.

 

תחנת הכוח בנהריים עבדה כשש עשרה שנים. היא ננטשה במלחמת העצמאות, ולא חזרה לפעילות. מבנה התחנה נמצא היום בשטח ממלכת ירדן, קרוב מאוד לגבול עם ישראל. אפשר לצפות בתחנת הכוח בנהריים ולראות בה תזכורת למפעל חייו האדיר של פנחס רוטנברג - האיש שחישמל את ארץ ישראל. חברת החשמל שהקים פועלת עד היום, ומספקת לנו את החשמל שבו אנחנו משתמשים. ועכשיו… אוי! הסוללה שלי עומדת להיגמר.  רגע, שנייה, אני צריך להקים תחנת כוח… בואו נחפור, נטה את הנהר, נבנה סכר, נפיק חשמל... אה, בעצם יש פה שקע. זה היה ממש קל.
תודה לך, רוטנברג.

 

שיר:

הוא היה איש משוכלל

הוא לא פחד כלל מעמל

הוא לא רכב לו על גמל

ואוכל לא זלל.

 

הוא לא טס לו לחלל

אבל את הדרך הוא סלל

הזקן מנהריים

חשמל הביא אחת ושתיים

 

פזמון:
היי יו יה
אני שואל
היי יו יה
אתם עונים
היי ו יה
פנחס רוטנברג

היי ו יה
איש חשמלי

 

אם אהבתם את הפרק הזה, תוכלו להאזין גם לפרק על תומס אדיסון וניקולא טסלה, על שני הממציאים שחשמלו את העולם. וחשוב לזכור - חשמל יכול להיות מסוכן. אסור לגעת במכשירי חשמל אם אנחנו יחפים או רטובים. אסור לפתוח או להיכנס לארונות חשמל. ואם רואים כבל חשמל קרוע, צריך להגיד לאדם מבוגר שידווח לחברת החשמל.

 

מחקר וכתיבה עם עט חשמלית: מה זאת עט חשמלית - דגנית סנש

פיתוח תוכן וחפירת אגם רוטנברג: תומר שלוש

מחקר קריינות ומנהיג התנועה הצנונית – יובל מלחי

עריכת לשון ומהפכנית פרועה – דינה בר מנחם

עריכת סאונד, מיקס ואוהבת לשחות בירמוך - רחל רפאלי

הפקה והאנשים ששלחו לי חשבון חשמל – רני שחר ואיל שינדלר

 

אני יובל מלחי,

היסטוריה לילדים – ולילדות!

הורים וילדים יקרים,

פרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" ניתן למצוא באתר "כאן", ביישומון "כאן" וגם ביישומון "כאן ברכב".

נשמח אם תספרו לחברים ולמורים שלכם על ההסכת הזה.

אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", אז דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסטים של אפל.

ואם אתם רוצים לדבר איתנו, הצטרפו לקבוצת "היסטוריה לילדים" בטלגרם.

תודה 😊

 

 

 

https://www.tlvstreets.com/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1-%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92.html

 

 

מקורות

 

http://www.zionistarchives.org.il/datelist/Pages/Rutenberg.aspx

 

https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2181

 

https://www.iec.co.il/community/pages/visitorcenters.aspx

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4257322,00.html

 

http://www.naharayim.co.il/%d7%94%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%9c%d7%a0%d7%95/%d7%97%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%9d/

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-883770,00.html

 

https://www.iec.co.il/community/pages/carmelrutenberg.aspx

 

https://news.walla.co.il/item/3335377

 

https://www.93fm.co.il/radio/372669/

 

https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Page.aspx?nBookID=70165437&nTocEntryID=70394289&nPageID=70270632

 

http://www.tidhar.tourolib.org/tidhar/view/2/866

 

https://www.youtube.com/watch?v=H9w-I67pZyA&rel=0

 

https://www.mada.org.il/exhibitions/electricity/timeline

 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/earth_sci/%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A7%D7%AA-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C

 

https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/technology/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%A9%D7%A8%D7%94

 

https://www.tlvstreets.com/%D7%94%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C-%D7%A4%D7%A0%D7%97%D7%A1-%D7%A8%D7%95%D7%98%D7%A0%D7%91%D7%A8%D7%92.html