ההיסטוריה של המטבח

 

שלום, ילדים.

 

השנה היא 1800. רק הרגע קמתי. (פיהוק) אני רוצה לאכול ארוחת בוקר (וואי, אני רעב). רגע , אני ארד לנהר להביא מים. אני כבר חוזר, כבר חוזר.

(פתיחת דלת)

(טריקת דלת)

אוקיי, חיכיתם לי? יופי, חזרתי.

אז בואו נרתיח מים לקפה, אבל אני צריך להדליק מדורה...

אז רגע, אני צריך ללכת לחטוב כמה עצים... אני כבר חוזר, כבר חוזר.

(...)

אוקיי, חזרתי. הדלקתי את המדורה, עכשיו אני רגע צריך לכתוש את פולי הקפה אז אני כבר...

וואו. כמה עבודה יש כאן במטבח שלי.

רגע, אבל – המטבח שלכם נראה אחרת לגמרי.

 

הסתכלו מסביב: במטבחים שלכם יש סירים, סכו"ם, צלחות, קערות, כוסות וספלים. ובכל מטבח היום יש מקרר, תנור, כיריים ומיקרוגל. ואל תשכחו את המגירה עם הכלים המגניבים: כף לאבטיח, קולפן ירקות, חותך ביצים, מסלסל חמאה, ואפילו "דבשון" – הכלי החמוד שנראה כמו כוורת.

 

מעניין אם מטבחים תמיד נראו כמו המטבח שלי או כמו המטבח שלכם? האם לאורך ההיסטוריה השתמשו בני אדם בתנור אפייה, במקרר, או אפילו בסכין לפטריות?

 

אתם יודעים מה, בואו נצא למסע מרתק בין מטבחים שונים וכלי מטבח לאורך ההיסטוריה.

 

(מוסיקה)

 

  • שלום, ילדים! תגידו, אתם אוהבים את האדם הקדמון?
  • כן, אמא! אנחנו מתים על האדם הקדמון!
  • אתם רוצים לחיות כמוהו? לאכול בידיים ולא ללכת לבית ספר?
  • כן, אמא, כן!
  • יופי, אז היום נעשה לנו "יום האדם הקדמון".
  • איזה כיף, אימא, יואו! מה אוכלים היום?
  • אבא הלך לצוד וכשהוא יחזור נאכל בשר צבי.
  • בשר צבי... לא מכיר את זה, זה טעים? אבל כמה זמן זה ייקח? מתי הוא יחזור? אני ממש רעב.
  • הו לא יודעת, אולי שלוש או ארבע שעות. בינתיים נכין מדורה, נפשוט עורות, נלקט פירות...
  • לא, אמא, לא, אני... ל-לא בא לי אדם קדמון... ראיתי משהו אחר אולי... אפשר יום הקרואסון הצרפתי? משהו כזה?
  • "בולה בולה אדם קדמון".
  • נו, אימא, די! די עם ה... זה. לא רוצה אדם קדמון! לא בא לי, לא!

 

כאשר אנו חושבים על מטבח, עולה במוחנו חדר של ממש, אבל לתרבויות עתיקות שנדדו ממקום למקום לא היה בית ולכן לא היה להם מטבח! הם התקינו מדורה ובישלו את האוכל שלהם בחוץ. כשירד גשם הם העבירו את המדורה לתוך מערה. את המים הם הביאו מהנהר אז כמובן שגם לא היו להם כיורים. לרוב הם היו יושבים סביב המדורה, מספרים סיפורים, מתכננים תכניות אבל לא היה להם מטבח או חדר אוכל.

 

בתקופות קדומות, למשל תקופת התנ"ך ולאחר מכן תקופת יוון ורומא (לפני יותר מאלפיים שנה) לא לכל האנשים היה בית גדול ומרוהט ולא לכל האנשים היה מטבח! בדרך כלל התנור היה באמצע הבית והחום של התנור גם חימם את שאר הבית. בעת העתיקה גם בנו תנורי אבן או לבנים בהם היו אופים לחם.

 

בספרות היהודית, למשל במשנה, מתוארים כלי מטבח שונים שבהם בישלו כמו קדרה או  אִלְפָּס וכלים שאליהם העבירו את האוכל - קערה או תַּמְחוּי.

 

כאשר קבוצת אנשים גדולה נאלצה לנוע ממקום למקום, למשל הצבא הרומי, היו להם תנורים ניידים מברזל שדמו לגריל הקטן שאנחנו לוקחים לפיקניק.

 

למעמד העליון או לעשירים של אותה תקופה, היו משרתים ובדרך כלל היה להם בבית או מחוצה לו חדר שלם בו בישלו מזון. זה היה המטבח שלהם אבל הוא לא דמה בכלל למטבח של ימינו.

 

בעת העתיקה, כאשר החלו לבנות בתים של ממש, היה המטבח חדר מקורה שנבנה בצד החיצוני של הבית או סמוך לחדרי המשרתים (אם היו כאלו). הסיבה למיקום המטבח היא שכל העשן מהבישול נשאר בתוך הבית. כיוון שאנשים לא רצו שכל הבית יסריח מעשן (או שהם יוכלו לנשום), המטבח היה נפרד כמה שיותר מהחדרים הפנימיים.

בטירות ובמנזרים המטבחים נבנו בתור מבנה נפרד לחלוטין שרק מי שצריך להיות בו, הולך אליו!

 

אז התנור עזר לבישול וגם חימם את הבית אבל אז הגיע חידוש ששינה את פני המטבח לעולם. הארובה. ארובה היא פתח ליציאת עשן שלמעשה נבנה לאורך הקיר החיצוני של הבית. זאת אומרת, מן מלבן שמתחיל בגובה החדרים ועולה עד הגג. פתח הארובה היה בתוך הבית עצמו (דרך חור בקיר) והוא איפשר לעשן לצאת החוצה במקום לחנוק את דיירי הבית. (שיעול

 

כאשר הומצאה הארובה הביתית, מקור האש הועבר מהמרכז לקיר צדדי שם נבנה "אח" מלבנים ובתוכו נבנה מוט לסירים שאפשר היה להזיז מעלה ומטה. כאשר הורידו את המוט למטה הטמפרטורה גברה וכך בישלו, וכשרצו רק לשמור על האוכל חם או למשל באיטיות – העלו את המוט למעלה.

 

הנה, יש לנו פה כזה תנור שבאים ככה במיוחד בשביל התוכנית ובאמת אפשר לראות את התנור הזה... הוא מין חצי עיגול כזה ויש פה ממש את המוט, ויש פה בפנים (רחרוח)... וואו, מה מתבשל פה? וואו. מישהו עושה פה תבשיל מדהים. רגע, בואו נריח עוד פעם... וואו, מה זה הריח הזה? וואו, בחיים לא טעמתי משהו כזה. וואי, אני חייב לטעום את זה.
טוב, אז בואו נבשל את זה טיפה יותר מהר. הנה, אני לוקח את המוט ואני מוריד אותו...

(ספלאש!)

איי, זה חם! אחח! הכל נשפך פה! אוי, למה לא אמרתם לי שזה חם?! אני, לא ידעתי חשבתי שזה... אה, זה ברזל עתיק. הוא חם נורא! פפפ... אוח... כל הדבר הזה נשפך פה על התנור. אוי, אני כבר לא אטעם את התבשיל הטעים הזה. אתם יכולים אולי לעשות את זה עוד פעם? בבקשה? אתם יכולים? עוד פעם?
אני לא אגע הפעם. אני מבטיח, מבטיח.

 

באותה התקופה לא היו ארונות מטבח כפי שיש לכל אחד ואחת מכם ולכן כלי המטבח נתלו על הקיר. לאנשים לא היו הרבה כלי מטבח, אולי רק סיר, מחבת, כף עץ לערבוב, כלי הגשה וכמה כוסות או צלחות מפח. וזהו!

 

המהפכה התעשייתית של אנגליה שהחלה במאה ה-18 הביאה לחידושים רבים, ביניהם חידושים טכנולוגיים ששינו את מבנה המטבח! באותן שנים המציאו שיטות חדשות ליציקת ברזל שממנו נבנו תנורים. התנורים החלו להיות מיוצרים בייצור המוני ומחירם הפך זול יותר.

התנורים הללו אמנם היו גדולים מאוד אבל הם כבר דמו לתנורים שאנו מכירים, עם דלת נפתחת ומדפי ברזל ואפשר היה לשים בתוכם כמה סירים במקביל.

 

בשנת 1834 הומצא "תנור אוברלין" שהיה קטן יותר והתאים למטבחים קטנים. הוא דמה לאח קטן מברזל שהתחמם מאוד ועליו הניחו כלי ברזל לבישול. האוברלין היה להצלחה מסחררת. אבל עדיין היה צריך לקושש עצים, להדליק אותם ולייצר אש כדי לבשל.

 

באותה התקופה החלו הערים להתמלא בתושבים והמצאה חדשה השפיעה על המטבח גם כן: ביוב וניקוז או במילים אחרות: הכיור! עד אז, כל פסולת מימית הוצאה מהמטבח בידיים שכן לא היו צינורות ניקוז.

אם סיימתם לבשל, היו כל מיני מים עם שאריות. הייתם צריכים לקחת, לצאת החוצה, לשפוך או לשפוך דרך החלון. כל מיני דברים אבל לא היה כיור.
הדבר גרם ללכלוך של הבית, של הרחוב ולהאטת תהליך הבישול.

 

נסו לחיות יום אחד בלי כיור. אני רציני. יום אחד, למשך 24 שעות תכריזו שהכיור במטבח מקולקל. תאמינו לי אתם תעריכו את הכיור הרבה יותר ומי שאוהב לצאת למחנות, לקמפינג, יודע על מה אני מדבר.

 

עכשיו תחשבו על אש. עד לפני כמאה וקצת שנים, בכל פעם שרציתם לבשל משהו הייתם צריכים להדליק מדורה. הייתם צריכים לקושש עצים. וזרדים יבשים כדי להדליק אותם. הייתם צריכים לחטוב עצים, לחתוך אותם לחתיכות קטנות, לקושש זרדים וענפים יבשים כדי שיהיה אפשר להדליק את העצים. ומה אם עכשיו חורף? אז הייתם צריכים לדאוג לעצים בקיץ וגם לדאוג שהם לא יירטבו בחורף. יואו, כמה עבודה!

(מוסיקה)

 

  • היי, אימא!
  • היי, חמודי. איך היה בבית הספר?
  • יופי, אמא. אממ, מה עושים היום?
  • הו, היום אוספים זרדים וענפים יבשים – מקוששים.
  • מה, אמא, אבל אתמול קוששנו.
  • עוד מעט חורף, בן, קדימה! לקושש, לקושש, לקושש. לקושש, לקושש, לקושש!
  • טוב, אני אקושש... הנה, אני מקושש... הו, הנה אברהם, חבר שלי – היי, אברהם! קוששת?
  • אני קוששתי, אחותי קוששה, אבא שלי עדיין מקושש. מה אצלכם?
  • מקוששים, מקוששים.
  • ומה מחר?
  • גם מחר נקושש, החורף עוד מעט מגיע. טוב שתהיה לך קוששות נעימה, קושקוש.
  • תודה! גם לך, קושקוש.

 

 

לפני כמאה וחמישים שנה החלו ממציאים לבנות מכשירים הפועלים על גז וחשמל. אט אט הלכו ההמצאות והשתפרו ולפתע היה אפשר לחמם את הבית מבלי להדליק מדורה. חימום בגז או חשמל ממש שינה את העולם. הוא גם השפיע על המטבח. בישול בגז סיים למעשה את תקופת הבישול בעץ ובפחם.

 

דיברנו המון על תנורים, אבל מה עם מקררים?

במהלך השנים לאנשים לא היה מקרר אז הם נאלצו לעשות שימוש בטכניקות שונות כדי לשמר מזון לאורך זמן. הם עישנו בשר, הם החמיצו ירקות, הם ייבשו פירות בשמש, הם הכינו ריבה מפירות וכך המזון היה נשמר לתקופה ארוכה.
בשנת 1834, באותה שנה בה המציאו את תנור האוברלין – הומצא המקרר הראשון. המקררים הראשונים עבדו על גז ולאחר מכן על חשמל והם נראו כמו קופסה גדולה עם כמה מדפים בלבד.

 

(מוסיקה)

 

במאה ה-19 בין 1801 לשנת 1900, מוצרים רבים הפכו ברי השגה, אנשים רבים יכלו לרכוש אותם. כלי המטבח הלכו והתרבו – מצקת למזיגת מרק, קרש חיתוך, כלים לחליטת תה, שעון חול, מלחיה ו-פלפליה, פטיש דפיקה, קולפן, מטחנת בשר ידנית, סכינים שונים, סירים מיוחדים, רחת טיגון או הופכן ועוד ועוד כלים. עיצוב המטבח הישן כבר לא התאים. המטבח עדיין היה חדר מרוחק וחם מאוד בקצה הבית. באותן שנים החלו לבנות בתים רבי קומות והיה צורך במטבח יעיל יותר.

 

בשנת 1926 האדריכלית האוסטרית מרגרטה שיטה-ליהוצקי התבקשה לתכנן מטבח על שטח קטן ככל האפשר. היא המציאה דגם של מטבח אחיד, מודרני וזול שאפשר היה לבשל בו ולנקות אותו ביעילות. כל מטבח הכיל תאורה, כיסא מסתובב, ואשפה וסביבם תנור, כיור, ומשטח עבודה. האדריכלית אף הוסיפה קרשי גיהוץ מתקפלים כדי לחסוך בזמן בכל הקשור לעבודות הבית.

 

אוקיי, אנחנו שוטפים את הכלים, טוב, מערבבים קצת את הספגטי, מוציאים את הכף הזאת מפה, את הסיר הזה מכאן, את המסננת הזאת משם. הכל קרוב וקל. עכשיו הספגטי מתבשלת אז אנחנו נפתח את הקרש כביסה ונגהץ, נגהץ ונקפל, ונקפ- אויש... כמה עבודה, יאללה יא...

(מוסיקה)

 

הרעיון של מרגרטה היה שכפי שטייס חייב לתפקד בסביבה קטנה תחת לחץ זמן, כך יש לעצב מטבחים – הכל נמצא בהשג יד ובמקומות קבועים.   

אמנם עיצוב המטבח השתנה במהלך השנים אבל הוא נשאר דומה לתכנון המקורי של מרגרטה האדריכלית. עד היום בכל מטבח יש מים קרים וחמים, מקרר, תנור, כיריים, כיור, משטח עבודה, ארונות ומגרות.

כמובן שבאותם ימים לא היה מיקסר וקווצ'ר ומיקרוגל ושמיקרוגל ופיקרוגל... אוי, כמה דברים שיש לנו במטבח!

 

לפני כמה עשרות שנים המטבח שוב השתנה –  במקום חדר מבודד הוא הפך למטבח פתוח מכמה סיבות. האחת – היכולת לקרר כל חדר בנפרד. אם המזגן יכול לקרר את הסלון גם כשמכינים מרק חם, אז אין צורך להפריד בין החדרים. בנוסף, כשההורים מבשלים הם יכולים להשגיח על הילדים. ודבר אחרון, היום הבישול הוא סוג של אומנות ונחמד שכל המשפחה מבשלת יחד ואפילו האורחים יכולים להשתתף בחגיגה.

 

(מוסיקה)

 

במטבח שלנו יש כמה כלים מאוד חשובים: סירים, סכו"ם, צלחת וכוס.

ארכיאולוגים גילו סירים בני כעשרים אלף שנה! הם היו עשויים מחרס ורובם בעלי ידית. כיוון שנתגלו עליהם סימני אש, הארכיאולוגים הסיקו שהם שימשו לבישול מזון! החל מהתקופה הרומית, סביב המאה הראשונה לפני הספירה... משנת מאה לפני הספירה עד שנת 0 – החלו להכין סירים ממתכת כיוון שהולכת החום של המתכת גרמה לבישול אחיד בסיר. כיום אפשר למצוא סירים מטפלון – חומר המונע הדבקה, סירים מברזל יצוק, מפלדת אל-חלד, ואפילו מבמבוק.

 

והנה עובדה מרתקת שהגיעה זה עתה – חם חם מהתנור!

שאריות מזון שהתגלו בסירים מאתרים ארכאולוגיים עזרו לחוקרים לא רק לתארך בני כמה הכלים אלא גם להבין מה אכלו אנשים לפני אלפי שנים. אז מה הם אכלו? בסירים בני 6000 שנה מאירופה נמצאו דגים, בדנמרק התגלו שרידי גבינה בתוך סיר בן 3000 שנה ובסין התגלו שרידי פרה בסיר בן 2300 שנים.

 

המחבת הייתה קיימת כבר לפני אלפי שנים אבל היה קשה לבשל עם מחבת על אש פתוחה כי הגיצים והאפר התערבבו עם המזון. המחבת הפכה פופולרית כשהומצאו הארובות: הניחו אותה על משטח ישר והאפר יצא החוצה מהארובה. דרך אגב, המילה מחבת נזכרה לראשונה במקרא וכאשר השפה העברית חודשה, אליעזר בן-יהודה חידש את המילה חביתה (תבשיל ביצים) מהמילה מחבת – הכלי שבו מבשלים חביתה!
ובדרך אגב, בסוף הפרק – מתכון רומאי לחביתה.
באמת-באמת.

 

(מוסיקה ברקע)
חביתה או עין, למי איכפת

העיקר שהיום נבשל במחבת!

אוי כמה טעים, אני ממש המום

אבל איך נאכל בלי הסכו"ם?

 

המילה סכו"ם היא ראשי תבות בעברית לסכין, כף ומזלג ואין שפה אחרת בעלת מילה מגניבה שכזו! תאמינו או לא, גם לסכו"ם יש היסטוריה ארוכת שנים...

 

הסכינים הראשונים היו עשויים מאבנים שחודדו בקצותיהם ולאחר מכן יוצר הסכין מסוגי מתכת שונים. עם השנים יצרו סכינים שונים לכל מטרה. ואפילו יש על זה שיר:

 

יש סכין ללחם

וסכין לחמאה

סכין פילוט לדג

וסכין לפטרייה

יש סכין לבשר

טרי או מופשר

יש סכין לשולחן

וסכין למטבח

יש סכין של שף

ויש סכין משובח

סכינים לגבינות

סכינים לעגבניות

אבל הכי חשובים, ילדים וילדות...

הם הסכינים שחותכים עוגות!
כן!
סכינים לעוגות, סכינים לעוגות!
כל עוגה – תודה רבה
כל עוגה – תודה רבה

כל עוגה – תודה רבה

תודה, תודה רבה!

 

 

טוב, איפה היינו? כן – הבאה בתור במילה סכו"ם היא הכף! הכפות הראשונות מיוחסות ליוונים הקדמונים והן היו עשויות מקונכיות! במצרים כפות נוצרו משנהב, מאבני צור ומעץ ולאחר כמה מאות שנים, עם הקמת האימפריה הרומית, הכינו כפות מברונזה ומכסף. כיוון שכל החומרים הללו יקרים, כפות לא היו בשימוש יום יומי. רק בימי הביניים לפני כמה מאות שנים אנשים החלו לאכול בכף ואז הן יוצרו מחומרים זולים יותר – מעץ ואפילו מקרניים של חיות! בתקופות הללו, הכף נראתה יותר כמו קערה קטנה, ורק במאה השמונה עשרה הפכה ידית הכף לישרה ונשארה כך עד היום!

 

אחרון חביב המזלג. המזלגות הראשונים נראו כמו קלשון ונזכרו בסיפורי מיתולוגיה עתיקים בתור כלי מלחמה – למזלג היו שתי שיניים והוא היה ישר לחלוטין. המבנה הזה איפשר לאחוז במזון אך לא לאסוף מזון מהצלחת.

 

המזלג הגיע לאירופה רק במאה השביעית לערך והוא עשה את דרכו לשם דרך פרס. אם אי פעם הייתם בערב של ארוחת ימי הביניים אז אתם בטח יודעים שאוכלים בידיים. רק במאה השש-עשרה, לפני כחמש מאות שנה, נוצרו מזלגות בעלי שלוש וארבע שיניים כפי שאנו מכירים כיום.

 

המזלג החדש, בעל ארבע השיניים, היה פופולרי מאוד באיטליה והוא התגלה כשימושי ביותר לאכילת פסטה. משם התגלגל המזלג למדינות נוספות והוא נעשה לחלק מחיי היומיום בתרבויות רבות.

 

יש לי גם שיר על מזלגות, רוצים לשמוע? בבקשה:

יש מזלג אספרגוס ומזלג לבשר

מזלג לפירות

קטן וישר

יש מזלג לגבינות וגם לקינוחים

מזלג לדגים ומזלג לנקניקים

יש מזלג לפונדו

מזלג לזיתים

מזלג לספגטים

והכי הכי חשוב

חשוב מאוד מאוד

זהו המזלג...
מזלג של עוגות!

מזלג לעוגות
מזלג לעוגות

 

יש עוד המון כלים במטבח שהומצאו רק במאתיים השנים האחרונות כמו למשל כף הגלידה, כף הכדור לאבטיח, פותחן השימורים, קולפן הירקות, חותך הביצים ויש עוד המון.

 

מעניין איך ייראה המטבח בעוד 50 או 100 שנים. האם הכל כבר יהיה אוטומטי?
האם רובוטים יכינו לנו אוכל ויביאו אותו לשולחן? והאם הרובוטים הללו יאמרו לנו –
(קול רובוטי)  תגמור, תגמור מהצלחת. לא תקבל קינוח.
לא, אני לא חושב...

 

ולסיום, כמו שהבטחתי לכם – יש לי גם מתכון רומאי סודי – במיוחד בשבילכם לנסות בבית.

הנה, אני אפתח את הספר הרומאי העתיק הזה, וואו... הכל מלא פה אבק (פו) רגע... הו.

אוקיי. יש פה מתכון שנקרא חביתת דבש וחלב.

 

כדי להכין את החביתה הרומאית הזאת תזדקקו ל:

ארבע ביצים

חצי כוס חלב או תחליף כלשהו

4 כפיות של שמן זית או חמאה

שתי כפיות דבש

ופלפל שחור שלם

 

אז איך מתחילים:

כותשים את כדורי הפלפל השחור בעזרת עלי ומכתש
עד שהוא נהיה ממש אבקני כזה...

לאחר מכן שוברים את ארבע הביצים ומערבבים אותן עם חלב ושמן זית

מחממים שמן זית במחבת

מטגנים את החביתה

מורידים מהאש

מפזרים קצת פלפל שחור ומוזגים את כפיות הדבש על החביתה

והנה לכם חביתת דבש חלב רומאית.

 

אתם יכולים להתנסות במתכון הזה.
פעם לפזר קצת יותר פלפל שחור ופחות דבש. פעם קצת פחות פלפל שחור ויותר דבש
ואולי, איכשהו, זה גם יהיה טעים!

אז אם הכנתם את זה בבית – שלחו לנו תמונות, תספרו לנו. טעים או לא טעים?
זאת השאלה.

 

בתיאבון!

 

 

(מוסיקה לקראת סיום)

 

קרדיטים:

 

מחקר, כתיבה, עריכת לשון והכנת פיצה גויאבה – דינה בר מנחם

מחקר, עריכה, קריינות ואוהב לאכול עוגות – יובל מלחי

עריכת סאונד, מיקס והאישה שעורכת פרקים בעזרת קופיץ - סכין לחיתוך בשר – רחל רפאלי

הפקה והאנשים שמכינים פיתות על טאבון באמצע האולפן (שיעול) – רני שחר ואייל שינדלר

(שיעול)

דווקא טעים.

 

אני יובל מלחי,

          היסטוריה לילדים.

😊

(מוסיקת סיום)

 

הורים וילדים יקרים,

פרקים נוספים של "היסטוריה לילדים" ניתן למצוא באתר "כאן", ביישומון "כאן" וגם ביישומון "כאן ברכב".

נשמח אם תספרו לחברים ולמורים שלכם על ההסכת הזה.

אם אתם אוהבים את ההסכת "היסטוריה לילדים", אז דרגו אותנו באפליקציית הפודקאסטים של אפל.

ואם אתם רוצים לדבר איתנו, הצטרפו לקבוצת "היסטוריה לילדים" בטלגרם.

תודה 😊