משתתפים 

ישראל מעוז: יניב ביטון 

רפעת טורק: הישאם סלימאן 

גמליאל: יונתן צ'רצ'י 

אריה תחנות: קובי פרג' 

אילן כובע: אורי עטיה 

נמרוד דרייפוס: אביתר אברהם 

גל קפלן: ניר זליחובסקי 

שרון ברנדס: עמרי רווה 

שדר: יורם ארבל 

מרדכי (מנטש) צרפתי: שמעון כהן 

שלום מרציאנו: ברק תמם 

רפי בן סירה: גולן גרוס 

אמא של ישראל: פזית ירון מינקובסקי 

סועד שיכור: צוריאל עטיה

לרשימת הקרדיטים המלאה
לסיפור האמיתי שמאחורי הפרק
עוד סיפורים, מאחורי הקלעים וקטעי ארכיון נדירים

התסריט המלא:

קולות עידוד מהמגרש

נשמעת משרוקית

שדר: "והנה השריקה לסיום המחצית הראשונה. הפועל תל אביב מוליכה אחת אפס על שמשון תל אביב במחזור הסיום ואם האדומים יצליחו להימנע מהפסד הערב, הפועל תל אביב תוכתר לאלופת המדינה בפעם ה..."

CUT 


1. פנים. מסדרון בחדרי ההלבשה של האיצטדיון - יום  

ישראל מעוז הולך במסדרון לכיוון חדר ההלבשה של הפועל.

שותה מים מבקבוק ספורט ושר : 

ישראל: "אל תירא שמשון אל תירא כי גור אריה הלא אתה"

מתוך חדר ההלבשה של הפועל נשמעת שירת השחקנים: "אל אל הפועל..." 


2A. פנים. חדר הלבשה של הפועל תל אביב - יום  

שחקני הפועל שרים שירי ניצחון. הדלת נפתחת אבל השחקנים לא שמים לב.

נשמעת דפיקה קלה על הדלת. השחקנים עדיין לא שמים לב. לפתע נשמעת דפיקה אגרסיבית על הדלת ושקט מופתי משתרר פתאום בחדר ההלבשה. כל השחקנים מבחינים בישראל העומד בדלת-


2B. פנים. חדר הלבשה של הפועל תל אביב - יום  


ישראל (מחויך ונינוח): "מחילה. אני לא התכוונתי להבהיל. (פאוזה) באתי רק קצת, ככה,  להרגיש מה זה שמחה של אליפות… אצלנו אף פעם לא היה את זה.

מגרש גם  לא היה. היינו מתאמנים בחולות של השכונה בכרם. (מצחקק בביישנות)"

קפלן (לשחקן שלידו)" מי זה זה?"
(לישראל בלעג): "הלו מה עכשיו באת לבכות לנו ?"

כל השחקנים שמכירים היטב את מעוז מהסים את קפלן

אלימלך (לקפלן בלחש): "שתוק חמור" 

ישראל (פאוזה מצחקק, לקפלן): "חס ושלום! למה לבכות? איך קוראים לך מתוק?" 

אלימלך (לישראל): "עזוב  מעוז. הוא חדש".

ישראל: "רק שואל. תענה איך קוראים לך יא בונבון" 

קפלן (גאה): "קפלן".

ישראל מתקרב לקפלן: "קפלן! (ללא דגש בפ') אתה מתל אביב קפלן ?"

קפלן: "לא למה?"

ישראל תופס פתאומית בחולצתו של קפלן ולוחש לו באוזן:

"למה מריחים עליך את החרא של הפרות בקיבוץ"

קפלן (מסנן): "עדיף מחרא של מעברות"

מעוז הודף את קפלן בחוזקה. קפלן עף על הלוקרים. השחקנים נסוגים בצעקות.

ישראל (מחייך בשאט נפש): "תראו ,

את האמת אני באתי פה בכלל לברך אתכם. 

אבל פתאום בדרך, במסדרון, אני מתחיל לחשוב לעצמי אם האליפות הזאת בכלל מגיעה לכם. אני לא אומר, אתם קבוצה עלא כיפאק.

באמת עלא כיפאק. אבל אולי אתם ככה טובים כי מישהו למעלה, במשרדים של מפא"י, זרק כמה ג'ובות בשביל לעשות אותכם טובים


רכבים של מליונרים, חדר הלבשה עם מזגן, מגרש חמישה כוכבים. הכל יש לכם. אבל דבר אחד אין לכם - נשמה. 

וקבוצה בלי נשמה לא מגיע לה אליפות.

אז בצער רב וביגון קודר אני נאלץ לעשות צדק ולקחת לכם אותה. וזה אומר שבמחצית הבאה  השער של שמשון נשאר ריק"

שחקני הפועל צועקים ומוחים

ישראל (מחויך): "רגע רגע מה אתם  קופצים?

בן סירה, שאני יעשה עכשיו טלפון לאשתך, נספר לה איפה ראיתי אותך בערב ראש השנה? ואתה ברנדס - מתאים לך עכשיו שיכתבו למי נגעת למי לא נגעת? והצינגלה בחפלות..."

שחקני הפועל נרגעים

"אז בשביל מה סתם לעשות רעש?"

שתיקה בחדר 

ישראל: "יופי. (מחויך) עכשיו בוזגלו שים לב, כי איך שמתחילה המחצית יהיו איזה שתי בעיטות לשער ש…   במקרה אתה ככה לא מגיע לכדור. הבנת?"

בוזגלו שותק

ישראל: "יופי. כולם הבינו?"

משתרר שקט. מעוז מסתובב לצאת.


2C. פנים. חדר הלבשה של הפועל תל אביב - יום  


רפעת: "אנחנו לא מפחדים ממך מעוז"

מעוז עוצר.  מסתובב חזרה על עקבותיו ואומר

ישראל: "הופה! תראו מי התעורר- ג'ימי טורק"

רפעת: "עוד לא נולד הבן זונה שיגיד לי איזה רשת להרים איזה לא. זה לא מאפיה פה. זה כדורגל. שמעת? שלא תשפוך את הביוב שלך אלינו למגרש"

ישראל: "פששש... משורר נהיית לנו רפעת. טשרניחובסקי"

רפעת: "אתה בא פה יענו השריף של המועדונים בתל אביב אה? אבל אני לא מתל אביב. אני 

מיפו. וביפו אתה לא נכנס לבית של בן אדם ויורק לו בפנים". 

ישראל: "ביפו גם אין אף ערבי עם וילה שתי קומות על הים. רק רפעת – עלק ג'ימי – הכלב של היהודים"

רפעת: "אתה חתיכת חרא מעוז אבל לא יעזור לך כלום". 

קם

"על הראש שלך אנחנו לוקחים היום את האליפות". 

ישראל (פאוזה): "נראה.

רפעת מגחך. פאוזה

רפעת: "עכשיו תעוף מהבית שלי. (צועק) תצא מכאן יאיבן אלשרמוטה !!"

פאוזה. ישראל צועד לאט לכיוון הדלת ויוצא מחדר ההלבשה

 דלת נסגרת. 

מוסיקה - אות הפתיחה של התוכנית "שירים ושערים"


3. פנים. מסעדת 'גמליאל' כרם התימנים - יום  

אילן כובע מפצח גרעינים וצופה בטלוויזיה משדרת את המשחק. 

ליד הדלפק גמליאל מפלש סכום. בשירותים אריה תחנות.

שדר (מהטלויזיה): "...עם פתיחת המחצית השניה שמשון תל אביב מוציאה את השוער בלאיש ומעלה במקומו את השוער הותיק ישראל מעוז". 

אילן כובע (תוך פיצוח גרעינים): "מעוז?! מאיפה הגרילו אותו עכשיו? זה ענתיקה. אולי עשרים שנה לא הריח דשא". 

נשמעת הורדת מים בשירותים

אריה תחנות יוצא מהשירותים: "בוא נגיד שהוא לא בדיוק אחד מל"ו צדיקים. אם הוא מחליט הוא עולה למגרש וזהו"

שוטף ידיים בכיור ואז מתיישב ליד אילן כובע מול הטלוויזיה.

לוקח פיצוחים

גמליאל

מניח בירות על השולחן

בירה

מנמיך את המוסיקה

אילן כובע: "ראית גמליאל? אחד אפס לנו! זה הכוח של הכובע!"

גמליאל: "לנו עלק.."

גמליאל מפנה את המאפרות וניגש לרוקן אותן בפח

 

אילן כובע: "וזה עוד רק מחצית ראשונה..."

גמליאל: "שני יאמאנים מהכרם הולכים עם הפועל. 

גועל נפש"

אריה תחנות: "מה אתה לא מבין גמליאל -  הפועל חזק, שמשון חלש". 

גמליאל: "מבין יופי.

(חצי לעצמו) על החזק שמים את הג'ובות ועל השכונה שמים את הקטן"

אריה תחנות: "דחילק גמליאל! מה שכונה? איזה שכונה? למה שמשון של היום זה שמשון של פעם?

פעם היה כבוד למקצוע - שמשונאים!" 

אילן כובע: "היום שחקנים כבר מזמן לא באים בשביל הסמל"

גמליאל (חצי לעצמו): "עם אוהדים חארות כמוכם אני לא הייתי בא בכלל. (יורה אליהם) אני שם ת'כסף איפה שהנשמה"

אילן ואריה נקרעים מצחוק. 

אילן ואריה: ''נשמה"

גמליאל: "צוחקים אה?"

מתיישב לידם פתאומית

"- אם אתם כאלה חכמים– בואו - שימו התערבות. אל תבלבלו בביצים"

מוציא שטרות כסף ומניח בחזקה על השולחן

"הנה אני שם שלוש מאות על שמשון למרות שהם בפיגור אחד אפס, איך אני?!"

אריה תחנות (תוך צחקוק): "יודע מה ? הולך".

מוציא שטרות

"שלוש מאות כל אחד"

גמליאל: "אז אם שמשון מנצח אני מנגב משניכם את הבוכטות. (פאוזה) וגם את הכובע של אילן כובע. סגרנו"?

מושיט יד ללחיצה. אריה תחנות לוחץ את ידו

אילן כובע: "מה כובע?"

אילן ואריה: "נעלנו!"


4. פוטג. שידור המשחק  

ברקע נשמעות שאגות האוהדים באצטדיון וכן לסירוגין תגובותיהם של גמליאל אריה ואילן במסעדה.

שדר: "והנה ההזדמנות של הפועל תל אביב – קפלן לבד – זו הזדמנות בלתי חוזרת- מעוז יוצא אליו – קפלן מול השער- מחטיא! מה היה צריך קפלן יותר מזה?:

שדר: "גידי דמתי עם ההתקפה לשמשון. עובר את בן סירה עובר את אלימלך עובר את מרציאנו מכין לעצמו הזדמנות---- פנימה!!

אחת אחת והשמשונים בירוק חוזרים למשחק. בוזגלו פשוט קופא בשער ...כדור כזה שוער צריך לתפוס"

שדר: "שוקיאן מרים את זה לפיינגינבוים ...וזה בפנים!!  לא יאומן! מהפך! הירוקים מכרם התימנים עולים כאן ליתרון! שתיים אחת  לשמשון ומה קורה לשחקני הפועל תל אביב?!"

אריה תחנות: "אינעל רבו תוריד ת'כובע  תוריד! הביא עלינו ת'נאחס"

רפעת הולך על הדשא וצועק לעבר שאר שחקני הקבוצה: "מה יש לכם?! מה אתם השתגעם?! אתם זורקים את כל העונה לפח בגלל המניאק הזה?! תתחילו להזיז את התחת שלכם כבר!!"


5. פנים. מסעדת 'גמליאל' כרם התימנים - יום  


שדר (מתוך הטלויזיה): "ברנדס מרים את הכדור לתוך הרחבה …!

הייתה שם נגיעת יד של אדמוני!... עונשין!!! עונשין! פנדל לזכותה של הפועל תל אביב". 

אילן ואריה: "יש!! יש אלוהים!!" 

אריה תחנות: "יאללה גמליאל! תכין תצ'קים!"


6. פוטג. שידור המשחק  

שדר: "כל העיניים נשואות עכשיו לג'ימי טורק שייגש לבעוט את הפנדל הזה" 


6B. חוץ. על הדשא באיצטדיון בלומפילד - יום  


ישראל (לרפעת): "אתה זוכר מה אמרנו- השער של שמשון נשאר ריק"

מוסיקה

שדר O.V: "זו בעיטת העונשין שכנראה תקבע את גורל האליפות הערב...דקה שמונים וחמש. 

רפעת טורק מול ישראל מעוז". 

רפעת (לישראל): "עוד לא נולד הבן זונה שיגיד לי לאן להכניס את הכדור"

השופט שורק

שדר  V.O : "....וטורק…...בפנים!!! חמש דקות לסיום המשחק ג'ימי טורק משאיר את האליפות אצל האדומים עם שער אדיר! ריפעטיל!" 

אריה ואילן: "יש!!! יש!!"


7. חוץ. על הדשא באיצטדיון בלומפילד - יום  

ישראל הולך הלוך ושוב ליד השער בתסכול: "בן כלב ערבי מניאק". 

הוא מתקרב ליציע האוהדים ושורק בחוזקה


מנטש שומע את השריקה (לעצמו) "מעוז..." (לסדרן) "סדרן! תיקח אלונקה לספסל של הפועל ותגיד שמנטש אומר - מי שדוחף עוד הפעם כדור לשער של שמשון עובר לשכב על זה".

8. פוטג. שידור המשחק  

שדר: "הפועל תל אביב בהתקפה מתפרצת. הכדור אצל טורק..  האם נראה כאן עוד שער? טורק אחד על אחד עכשיו מול מעוז… ו.. ! איזו עברה מכוערת!"

רפעת מתגלגל על הרצפה מכאבים ומקלל

שריקות בוז

"זו לחלוטין עבירה של תסכול. מעוז ממש שובר לג'ימי טורק את הרגל והשופט מראה לו את הכרטיס הצהוב. טורק לא יוכל להמשיך את המשחק הזה והוא מפונה החוצה באלונקה..."

אילן כובע: "עשה לו מהרגל פירה"

רפעת: "בוזה ! תשמור על השער! תשחקו חזק! אל תתנו לו לנצח!" 


9. פנים. מסעדת 'גמליאל' כרם התימנים - יום  

שדר (מהטלויזיה): "דקה לסיום והקהל של הפועל תל אביב על הרגליים מתכונן לחגוג את האליפות" 

אריה תחנות (לאילן): "מה יש לך אילן? דקה לסיום. מה אתה מכרסם את הכובע?"


10. פוטג. שידור המשחק  

שדר: "השופט דלויה מחזיק  את המשרוקית בפיו לשריקת הסיום. זו ההזדמנות האחרונה של שמשון. דמתי עם הקרן-"

נשמע קול פנימי של ישראל שר בהרואיות את "אל תירא שמשון אל תירא"

שדר: "ושימו לב עכשיו לישראל מעוז! הוא עוזב את השער ועולה לרחבה של הפועל תל אביב כדיי לנסות ולנגוח!, 

מנטש: "סדרן- אתה רואה את הכוון עם הדגל? תן לו את המעטפה ותגיד לו מתנה ממנטש. מהר"

ישראל: "אל תירא שמשון אל תירא! אל תירא ישראל אל תירא! אל תירא ישראל...אל תירא ישראל.."

השירה של ישראל הופכת לזכרון אמו מילדותו


אמא FLASHBACK

נשמעת מרחוק ולאט לאט קולה מתקרב

"...ישראל! ישראל! תעלה הביתה! הילד הזה - רק כדורגל יש אצלו בראש..."          

שדר: "דמתי מרים את הקרן לתוך הרחבה ----! 

ומעוז - פנימה!!!! לא יאומן!!! שער!!! ישראל מעוז דוחק  בשניות האחרונות את הכדור לתוך הרשת והאדומים לא מאמינים למראה עיניהם…!"

גמליאל: "זה שחקן נשמה" 

אריה תחנות: "וולאק הוא דחף את זה עם היד!!"

רפעת למרות פציעתו הוא מדדה לכיוון השופט: "רמאי! אתה רמאי! אתה פושע ! אתה רמאי!!"

שדר: "ג'ימי טורק משתולל על הדשא וטוען לנגיעת יד של מעוז!!  האם השופט יפסול את השער הזה? " 

רפעת משתולל וצורח על הדשא: "רמאי! אתה רמאי! אתה פושע!"

שדר: "השופט דלויה ניגש להתייעץ עם הכוון..."

אילן כובע: "מאה אחוז יד!!"

אריה תחנות: "שופט משוחד מניאק!! (לאילן) תפסיק כבר אתה לכרסם ת'כובע!! הרגת את רבו!"

רפעת יוצא מגדרו מרוב כעס: "רמאי!!! רמאי!!! אתה פושע!!"

שריקת סיום

שדר: "ו...הנה השריקה לסיום המשחק!! שמשון תל אביב גוזלת בשניות האחרונות את האליפות מהפועל תל אביב! ישראל מעוז עם שער סנסציוני שעוד ייזכר לזמן רב מעניק ל..."

ערבוביה. אות התוכנית "שירים ושערים" 

מוסיקה, צעקות , קללות, אוהדים רפעת מקלל ומשתולל-

FADE OUT

11. פנים. מסעדת 'גמליאל' כרם התימנים - לילה  

סועד שיכור מתנודד: "יאללה לילה טוב גמליאל"

יוצא מהמסעדה

גמליאל: "לילה טוב" 

הולך לכיוון הדלת לסגור את המסעדה ושר לעצמו

 "הלילה הלילה לילה שמחה גדולה הלילה..."

נשמע רכב חונה בפתח המסעדה. צעדים

ישראל מופיע בפתח.

גמליאל: "אהלן יא מעוז". 

ישראל: "שים לי ברנדי שמונים עם קצת קרח גמליאל" 

נגש לשולחן מתיישב ומדליק סיגריה


11B. פנים. מסעדת 'גמליאל' כרם התימנים - לילה  

גמליאל ניגש לדלפק פותח בקבוק ומוזג לכוס.

מביא גם מזוודה ומניח אותה על השולחן של מעוז


ישראל: "נו, אכלו ת'קטע של ההתערבות ?"

גמליאל: "כמו הג'יחנון של שבת אכלו". 

ישראל (פאוזה): "שמו הפועל?"

גמליאל (עיניו בורקות): "כולם נפלו בפח יא עיוני. כל הכרם שמו הפועל" 

ישראל: "אז כמה יש במזוודה?"

גמליאל (פאוזה ארוכה): "שלושים אלף מזומן וכובע אחד אכול...."

גמליאל לא מצליח לעצור את הצחוק הפורץ ממנו

ישראל: "וולאק יא רבנן! (צורח) יא רבנן!!" 

ישראל פורץ בצחוק

הם מתחבקים, צוחקים ורוקדים

גמליאל: "אני תמיד אמרתי - מי שהולך נגד הנשמה סופו שיאכל את הכובע"

ישראל וגמליאל צוחקים ושרים:

"אל תירא שמשון אל תירא כי גור אריה הלא אתה..."

קול השירה מתגבר ומתגבר עד שמתמזג עם שירת אוהדים 

מוסיקה


סוף