תמלול הפרק:

הי, אתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי.

באמצע 2017, שזה כבר די מזמן, העלינו בחיות כיס את פרק מספר 18 שלנו - וירוסים ממאדים, חיידקים מנוגה. זה היה פרק שסיפר על סטארט אפ חיפאי בשם MeMed, שמנסה לעשות משהו שלכאורה הוא נורא פשוט, ובפועל הוא ממש מסובך. לייצר מכשיר אחד, קטן ופשוט להפעלה, וגם זול, ולא תופס יותר מדי מקום, בלי צורך ביותר מדי ציוד או ידע טכני, שיידע לקחת דגימת דם פשוטה, ותוך 15 דקות להגיד אם מה שיש לחולה או לחולה זה וירוס, או חיידק. לא יותר, לא פחות.

אני זוכר עד כמה המפגש עם שני המייסדים של הסטארט אפ הזה, כפיר עובד וערן אדן, הצית לי את הדמיון. אני זוכר את הנסיעה בחזרה מחיפה. התקשרתי למי שהיה אז העורך שלנו, רום אטיק, וסיפרתי לו בהתלהבות על שני היזמים שרוצים לשנות את העולם. גם בגלל שמה שנשמע פשוט הוא בכלל לא פשוט - הוא מצריך מדע וטכנולוגיה ולעבור המון המון משוכות ואתגרים פיזיקליים וקליניים ובירוקרטיים ומה שאתם לא רוצים. אבל גם בגלל שאם הם יצליחו, אז הם יעזרו לאנושות כולה להתמודד עם אחת מהבעיות הגדולות שלה - חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. כי אם נדע יותר טוב ממה אנשים סובלים, מזיהום ויראלי או חיידקי, אנחנו לא ניתן להם סתם אנטיביוטיקה שהם לא צריכים. כי היום אנחנו כן נותנים להם סתם אנטיביוטיקה שהם לא צריכים, ובמו ידינו אנחנו מייצרים זנים חדשים של חיידקים שעמידים לאנטיביוטיקה. ואם האזהרות של ארגון הבריאות העולמי יתממשו ועד 2050 האנטיביוטיקה שלנו לא תועיל יותר, תהיה לנו חתיכת בעיה. זהו הבעיה שהסטארטאפ של ערן וכפיר מנסה לפתור.

כל זה היה ב-2017. אנחנו כבר ב-2022. והאמת? יש המון דברים שקרו מאז. אז היום ב-#חיותכיס, אנחנו נשמיע לכם את הפרק ההוא, ובסופו ניתן עדכונים חשובים על איפה החלום הזה עומד היום. שווה להישאר עד הסוף.

*פרק 18*

 

אוקי, זה היה אז, בתחילת 2017. מאז קרו המון המון דברים. המון! אנחנו כבר לא בפרק 18 אלא בפרק 221. הילדים שלי כבר גדלו, ולשמחתי הם כבר לא חולים כל שני וחמישי. רום אטיק הוא כבר לא העורך שלנו, וחוצמזה כבר שנתיים שכולנו מתמודדים עם מגיפה עולמית. בקטנה. אה, ול-MeMed יש היום מכשיר שולחני קטן, בגודל של מדפסת, שנותן לכם תשובה ברורה תוך 15 דקות אם יש לכם זיהום חיידקי או לא. ראיתי אותו במו עיני, וגם ניסיתי אותו על הדם שלי. זה עובד.

 

*מוזיקה*

 

ערן אדן:

מה שאנחנו נראה עכשיו זה את התהליך הבסיסי ביותר שמתרחש בגדול חצי מיליארד פעם בכל המקומות בעולם שבו אדם מגיע ויש לו מחלה זיהומית חריפה והרופא מחליט שהוא לוקח דגימת דם. הבדיקות האלה נשלחות לסט של בדיקות. עד היום לבדיקות האלה היתה סגוליות ורגישות שהיתה מוכלת ומוגבלת, אפשרה לרופאים לקבל החלטות מדויקות בחלק מהמקרים ובחלק פחות, והמטרה של הבדיקה שפיתחנו היא להעלות את זה לרמות דיוק מה שנקרא חסרות תקדים. בשביל לאפשר לרופאים לקבל החלטה נכונה אם כן או לא לתת אנטיביוטיקה ולנהל את המקרה כמקרה ויראלי או בקטריאלי. 

 

אז לפני חודשיים ישבתי במעבדה של מימד באזור התעשייה טירת כרמל. הם לקחו ממני דם. ואז הכניסו אותו למכונת צנטריפוגה שסובבה את הדם במהירות מטורפת, בשביל להפריד אותו לשני חלקים - לחלק המוצק שלו, כמו תאי הדם האדומים, ולחלק הנוזלי שלו - הסרום, או נוזל הדם.

 

אז המים האלה נקראים סרום וכשעושים היום בדיקות סרולוגיות מדברים המון על בדיקות סרולוגיות זה הסרום, זה המדיום שבו אנחנו מודדים נוגנדים לקוביד וחלבונים שקשורים להתקפי לב ותפקודי כליה ועוד המון דברים אחרים

 

אחרי הסיבוב בצנטריפוגה אחד מאנשי מימד לקח כמה טיפות מנוזל הדם שלי, הכניס למין מחסנית פלסטיק פשוטה כזו שמימד פיתחה, והכניס את המחסנית עם הדגימה לתוך המכונה שלהם. דמיינו מדפסת שולחנית שאתם מכניסים אליה מחסנית דיו ולוחצים על כפתור? אז ממש ככה. בול. מודל השימוש שמימד רוצים להגיע אליו הוא שהם יחלקו את המכונות, ויגבו מהלקוחות שלהם דמי שימוש כסוג של מנוי, על בסיס נפח המחסניות שהם ישתמשו בהם.

 

אחרי שהדם שלי נכנס למכונה, ישבנו וחיכינו 15 דקות לתוצאות. הדם שמימד לקחו ממני היה בבדיקת דם רגילה, מהזרוע. כל מי שהוא הורה לילדים יודע עד כמה הבדיקה הזו מפחידה ילדים, ועד כמה עדיף היה להגיע למוצר שיכול להסתפק בבדיקת דם פשוטה יותר, ולא כל כך כואבת - ספירת דם, כלומר כמה טיפות דם מהאצבע. בזמן שאנחנו מחכים כפיר עובד סיפר לי שהם עדיין לא שם מבחינה טכנולוגית, אבל שהם לגמרי מתכוונים להגיע לשם. 

 

כפיר עובד:

הבדיקה הזו היא בדיקת דם סטנדרטית היום אבל יש פורמטים נוספים שנמצאים בפיתוח שיידרשו אפילו פחות מהזמן שנראה עכשיו, כלומר שלא יצרכו דם מהווריד אלא מהאצבע. זה אחד המוצרים שנפתח. ולכל סטינג במערכת הרפואית יש את האילוצים שלו וכו׳, יש או אין כח אדם מתאים שיכול לעשות את הבדיקות ובהתאם לזה הכלי נבנה. לתת את הפתרון האידאלי בהתאם לכל סט אפ ולא בהתאם למה שהאילוצים שלנו מכתיבים. 

 

לפני חודשיים, באוקטובר 2021, המכשיר של מימד קיבל את אישור ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקני, מה שאומר שעכשיו הם יכולים להתחיל לשווק אותו בארה״ב, ומשם, בתקווה, בכל העולם. זה יהיה המבחן האמיתי - האם השוק באמת רוצה וצריך את המוצר הזה.

 

ערן אדן:

נסענו לפגוש את הצוות שלנו בארה״ב, יש לנו צוותים במיקומים גיאוגרפיים, חרשנו את ארה״ב, על מנת לבוא ולקבל את הפידבק הראשוני מהשטח לעבוד עם רופאים מנהלי מעבדות

 

במימד מתכוונים שהקופסה הזו, המדפסת הזו שהם פיתחו, תשמש אותם בעתיד כפלטפורמה טכנולוגיות נוספות, מעבר לעולם הזה של וירוס או חיידק. לטענתם, אפשר להגיע עם זה לאפשרויות שהן מעבר לכל דימיון.

 

וזו הסיבה שהנוזל הזה ברגע שהוא נכנס למכונה, היום אנחנו מודדים חלבונים מאוד מסוימים שהמטרה שלהם היא לעזור לרופא להבחין בין זיהום חיידקי לויראלי. אבל המרק הזה, יש בתוכו המון דברים מעניינים אחרים שיכולים לתת לנו אינפורמציה על מחלות אחרות לא זיהומיות בכלל שיכולים לעזור לרופאים לקבל החלטות בעולמות של תוכן בדיוק עם אותה קופסא. 

 

אגב, כבר בזמן הקורונה זה קצת הוכיח את עצמו. ערן וכפיר והצוותים של מימד השתמשו בידע שיש להם בשביל להתאים את הטכנולוגיה ואת המוצר שלהם בשביל לעזור למרכזים רפואיים להיות מסוגלים לנתח דגימות דם ולזהות מראש איזה חולים הם בסכנה גבוהה יותר של התדרדרות.

 

העובדה שהמכונות שלנו עומדות על הבנץ׳ וניתן לעשות מדידות כמעט מעכשיו לעכשיו היתה יתרון אדיר. בפרק זמן של עשרה חודשים על בסיס מה שנבנה כאן עשור לפני זה להביא מוצר שהתכלית שלו היא לנבא אם חולה מסוים יש סיכוי גבוה להתדרדר לטיפול נמרץ או הנשמה או תמותה. על 100 חולי קורונה שרק 5 יגיעו למצב חמור, אנחנו מסוגלים להגיד שיש פה רוב של חולים שלא צריך לדאוג לגביהם כרגע אבל יש פה קבוצה קטנה של חולים שצריך לשים עליהם עין או טיפול עודף ולנהל בתוך מגיפה בצורה טובה יותר

 

אה, ועוד דבר אחד לסיום. אחרי ששידרנו את הפרק הקודם על MeMed אי שם ב-2017, מישהו כתב לי שפספסתי את העובדה שמרבית האנטיביוטיקה בעולם לא ניתנת בכלל לבני אדם, אלא ניתנת לחיות. לפרות, לעופות. אז שאלתי את כפיר וערן לגבי הדבר הזה, והם הסבירו לי שאין הרבה חפיפה בין בני אדם לחיות, גם באנטיביוקטיה וגם בחיידקים. ובכל מקרה, שאם נצליח לעשות רוורס לתהליך, ולהשתמש בפחות אנטיביוטיקה, מה שיקרה הוא שהחיידקים הלא עמידים יקבלו יתרון על החיידקים הכן עמידים, ויתחילו לשגשג, על חשבונם, מה שבסופו של דבר יכחיד את הזנים שעמידים לאנטיביוטיקה.

 

זהו, עכשיו מימד לגמרי צריכה להראות אם היא עומדת במבחן ההוכחה או לא. מסע שהתחיל ב-2008, לפני 13 שנה, מגיע בימים אלה לשעת השין - האם המוצר ירצה את השוק או לא. האם הכל היה לשווא או לא. האם הם יצילו את האנושות מעצמה, או לא.

 

אתם האזנתם לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן. העורכת שלנו היא נעה בן הגיא, עורך הסאונד שלנו הוא אסף רפפורט. בצוות חיות כיס תוכלו למצוא גם את צליל אברהם ואלון אמיצי. כל הפרקים שלנו, ישנים כחדשים, נמצאים באתר של כאן ובכל אפליקציית פודקאסטים. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.