אם הפרק הזה עניין אתכם - אולי תתעניינו גם בפרק 174 - כשמשכנתא תהיה טוסטר, שבו התארחה ענת גואטה, יו"ר רשות ניירות ערך.

תמלול הפרק:

 

שאול: הדבר הראשון שאני והאורחים שלי עושים זה מציגים את עצמם, אז נשמח שתציג את עצמך. איך קוראים לך ומה את עושה בחיים 

רוסק-עמינח: אז בוקר טוב שאול, ואני רקפת רוסק-עמינח, אימא לשתי בנות, אשתו של ראם בנקאית לשעבר, פינטק בהווה הייטק בהווה

שאול: הי, אתם על חיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי. רקפת רוסק עמינח היא בנקאית לשעבר, ואשת פינטק בהווה. אבל כשהיא אומרת בנקאית לשעבר היא קצת מצניעה את העובדה שהיא לא היתה סתם בנקאית. היא היתה מנכ"לית בנק לאומי, אחד משני הבנקים הגדולים והחזקים בישראל. היא התמנתה לתפקיד הזה בתחילת 2012, אחרי שבמשך שנים סומנה להיות היורשת של המנכ״לית הקודמת של הבנק, גליה מאור. רקפת רוסק עמינח כיהנה בתפקיד הזה במשך שבע שנים, ופרשה באוקטובר 2019, ממש רגע לפני שהקורונה פרצה לחיינו.

שאול: איפה את עובדת ומה את עושה?

רוסק-עמינח: אז ככה אני בעצם הקמתי, יחד עם קבוצת שותפים, מה שאנחנו קוראים וונצ'ר גרופ בעולם הפינטק. הסיפור מתחיל אחורה ומתחיל בימים של לאומי. כשנכנסתי להיות מנכ"ל לא ממש חיבבתי טכנולוגיה. זה בכלל לא זה בכלל לא היה מקום שהרגשתי בנוח. הייתי בעסקים, באשראים בעסקאות. שמה כשנכנסתי יותר לעולם הקמעונאות, וראיתי איך אנחנו, אנחנו הבנקים גם בארץ אבל לא רק בארץ בכלל, משרתים את הלקוחות מול היכולות הטכנולוגיות שקיימות כדי לשרת אותם אמרתי אופס, משהו פה לא ישרוד, ושם התחיל הרומן שלי הטכנולוגיה.

שאול: ב-2014, שנתיים בלבד אחרי שהתמנתה למנכ״לית הבנק, רוסק עמינח התמודדה עם אירוע סחיטה. לא סחיטה אישית, אלא סחיטה של הבנק. או ליתר דיוק, של חברת כרטיסי האשראי של הבנק - לאומי קארד. עובד לשעבר של החברה שלח מייל וטען שהוא העתיק את כל מאגרי המידע הרגישים של החברה, ושאם הבנק לא ישלם לו מיליונים הוא ימכור את המידע או יפרסם אותו.

במשך שבועיים ויומיים רוסק-עמינח והנהלת הבנק ולאומי קארד ניסו לאתר את הסוחט, יחד עם המשטרה ויחידות הסייבר של המדינה, ובסופו של דבר הצליחו. הסוחטים  - בסוף התברר שזה יותר מאדם אחד - נעצרו בתאילנד. באירוע הזה, רוסק-עמינח הכירה את נדב צפריר, לשעבר מפקד יחידת  8200 שייעץ לה סביב המשבר הזה.

רוסק-עמינח: מה שאני לקחתי באישי זה חבר מאוד קרוב, ובעצם משמה מתחיל הסיפור של הקריירה שלי היום.

שאול: ב-2015, אחרי שפרש מצה״ל, צפריר חבר לכמה שותפים והם הקימו את Team8, גוף שבונה ומשקיע בחברות סטארט אפ בתחום הסייבר. בינתיים, רוסק-עמינח המשיכה לכהן כמנכ"לית הבנק אבל נשארה בקשר עם צפריר. 

רוסק-עמינח: נדב ואני המשכנו כל השנים לדבר על התשוקות שלי בהקשר לטכנולוגיה ולפינטק ומה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה. והיה לי ברור שכשאני אהיה גדולה אחרי לאומי אני רוצה לעשות בפינטק, כי הקדנציה שלי בלאומי גרמה לי להבין שטכנולוגיה זה איזה מין קסם שאתו אפשר לקחת בנק כמו לאומי ולהפוך אותו להרבה יותר יעיל, והרבה יותר אטרקטיבי ללקוחות, ונותן מוצרים יותר טובים, הכל יותר טוב. ואז בעצם כשהחלטתי לפרוש מלאומי החלטנו יחד שאני בעצם אקים את מה שהם הקימו בסייבר בעולם הפינטק. חברו אלי שני יזמים גדולים בתחום. אחד מהם זה יובל טל המייסד של פיוניר, 

שאול: פיוניר היא חברת תשלומים ואשראי שעובדת בעיקר עם עסקים.

השני זה רונן אסיה, המייסד של איטרו, 

שאול: איטורו היא חברה שפיתחה פלטפורמה למסחר בשוק ההון ובמטבעות קריפטו

רוסק-עמינח: ועם בחורה בשם גליה באר-גבל שעבדה בפייפאל היום היא שותפה שלנו.

שאול: אני לא צריך להציג את פייפאל, נכון?

 ובעצם הקמנו את מה שנקרא Team8 פינטק.

שאול: זה בסדר, גם אני לא לגמרי הבנתי מה Team8 פינטק עושה. אז שאלתי

רוסק-עמינח: מה שאני עושה זה בעצם בונה יחד עם יזמים חברות, או כמו שאנחנו אומרים ליזמים 'אנחנו לא רק אינווסטור כמו שאתם מכירים את זה מעולם ה-VC. אנחנו אינווסטר וקו פאונדר. ויחד איתם בוחרים תחום שנראה לנו מאוד דיסטרפטיב, מאוד מתאים לשינוי של התעשייה הזו, ומתחילים לבנות חברה מאפס. אז בשנתיים וקצת שאני לא בבנק כבר הקמנו שתי חברות, ואנחנו בימים אלה מקימים את השלישית.

שאול: שתי החברות שהקרן של רוסק-עמינח והשותפים שלה הקימו הן אפריל וספוט. אפריל היא חברה שפועלת רק בארה״ב, והיא עוזרת לאמריקאים למלא ולהגיש את הצהרות המס שלהם, פעם בשנה. זה אולי נשמע משעמם, כי הצהרות מס זה באמת משעמם, אבל זה עסק שמגלגל בארה״ב 11 מיליארד דולר בשנה, נשבע לכם, וצומח ב-3% בשנה, אז מה רע.

ספוט עושה משהו אחר. היא מספקת אשראי לעסקים קטנים שפועלים בפלטפורמות מסחר באינטרנט, שזה אומר בעיקר אמזון. אם הבנתי נכון את מה שרוסק עמינח סיפרה לי, אז ספוט אוספת מידע גלוי שזמין ברשת ועל בסיסו בונה אלגוריתמים שאמורים להעריך מה מידת הסיכון הפיננסי של עסקים קטנים שמוכרים דרך אמזון, ומציעה להם אשראי ומוצרים פיננסיים נוספים. לטענתה, הטכנולוגיה והדאטה מאפשרים לאשראי הזה להיות מדויק יותר מבחינת התזמון של מתי העסקים האלה צריכים הלוואה, ומבחינת המחיר שלו, כלומר הריבית על ההלוואות האלה אטרקטיביות יותר.

אבל האמת שלא הזמנתי את רוסק עמינח לאולפן בשביל לדבר על החברות שהיא מקימה היום. רוסק עמינח היא אחד האנשים שמכירים הכי טוב בישראל את שוק הבנקאות, ויודעים לקרוא אותו קדימה. ומאחר שהיא כבר לא שחקן בנקאי, ומצד שני גם לא ממש מנסה להתחרות בשוק הבנקאות המקומי, יוצא שכמעט אין לה פוזיציה, כלומר אין לה איזה אינטרס סמוי שצריך לפרק כשהיא מדברת. לכן הזמנתי אותה לחיות כיס בשביל לדבר על עתיד הפינטק בכלל, ועל עתיד עולם הבנקאות בפרט. 

שאול: אוקי. בוא נגדיר שנייה מה זה פינטק? כשאת אמרת פינטק למה את מתכוונת?
רוסק-עמינח: אנחנו מדברים בעצם על כל חברה פיננסית שנותנת מוצרים פיננסיים, שירותים פיננסיים, שעושה את זה בדרך של עולם חדש. אני חושבת שכשאומרים  פינטק מתכוונים לתעשייה פיננסית בעולם ההייטק.

שאול: לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי באיזה לילה מאחר בדדליין מרשות המיסים לשלם להם מלא כסף שלא ידעתי שאני צריך לשלם.

רוסק-עמינח: אם היית צריך לשלם מלא כסף זה כבר טוב.

שאול: כן, ולא היה לי, לא היה לא חשבתי את התזרים שלי נכון ולא היה לי חשבתי מה אני עושה? לא הייתה לי ברירה הייתי צריך לקחת הלוואה וזה היה מאוחר בלילה ואני לא האמנתי שזה מה שהולך לקרות אבל נכנסתי לאתר הבנק שלי ותוך שתי דקות היה בחשבון שלי מלא כסף.

רוסק-עמינח: נכון.

שאול:  ושילמתי אותו למס הכנסה, אממ אז הבנק שלי יודע לתת לי את זה היום והוא לא כאילו איזה משהו סופר מתקדם.

רוסק-עמינח: אני לא אשאל איזה בנק זה, אני מקווה שאתה בוחר טוב.

שאול: לא לאומי.

רוסק-עמינח: אני לא אשאל איזה בנק. אני רק אגיד דבר אחד שהערכת הפיננסית המסורתית עברה תהליך מעבר לדיגיטל מאוד מאוד מסיבי, אבל עדיין חשוב לי להסביר לך שיש לזה המון מגבלות כי כשאנחנו לוקחים מערכת מסורתית שבנויה על טכנולוגיות מאוד מאוד ישנות. קח למשל את לאומי שזה הבנק הכי ותיק בישראל הוא בן 120 ממש בן 12, ואתה מסתכל על מערכות המחשב ואתה מבין שהמערכות נבנו, חלק לפני 100 שנה וחלק לפני 50 שנה ובעצם יש כאן המון המון המון טלאים של מערכות.

שאול: סליחה שאני קוטע אותך. האגדה האורבנית הזאת שזה הכול מערכות שנכתבו בקובול ואתם הבנקים מגייסים כל מיני מהנדסים כאלה שכבר יצאו לפנסיה לפני 20 שנה בשביל שיעשו את זה, זה נכון?

רוסק-עמינח: זה קצת נכון האמת היא, יש לזה שאריות.
שאול: כן סליחה…

רוסק-עמינח: אני יכולה לספר לך על תקלה שהייתה לנו באיזשהו ראשון לינואר בבנק שהייתה קשורה לשנה מעוברת משהו שהתפקשש היה מאוד קשה למצוא אנשים שמבינים את השפה שבה נכתבה אותה מערכת. ומצאנו בסוף. אז באמת זו אגדה אורבנית שיש לה שיש לה באמת בסיס היא לא סתם.

שאול: קטעתי אותך.. אז זאת אומרת זה מערכות של עשרות שנים…

רוסק-עמינח: מדברים המון על זה שלא שהמערכת הפיננסית העולמית עברה לדיגיטל, אבל בעצם אנחנו מדברים על מה שנקרא Digital Skin כלומר קח מכונית מאוד מאוד ישנה ותשים לה את ההגה ואת הווייז וכל דבר שהוא בממשק משתמש חדש וזה יהיה מדליק ומקסים אבל בסוף זה יהיה Digital Skin on a Digital Body עכשיו מה זה אומר שבסוף עדיין זה בנוי על מערכות מאוד ישנות שמוגבלות במה שהם יכולות לתת. לדוגמה, אם אנחנו מדברים למשל על התחום של אשראי שכידוע הוא התחום הכי קרוב ללבי בעולם הפיננסים אז בסוף מערכת שהיא מערכת ישנה לא תוכל לאמוד את הסיכון של אותם עסקים שמוכרים בקומרס כמו מערכת חדשה אפילו לא קרוב לזה ואז בעצם אין לה את הכלים לעשות מינוף לכמויות ה-DATA שנמצאות כדי לתת הצעת ערך נכונה ללקוח.

שאול: בואי נתחיל לאתגר את זה קצת. ההבטחה של הפינטק נמצאת איתנו כבר כמה שנים טובות אה לא עשור כי זה פחות מזה כנראה אבל כמה שנים לפחות חמש… ועדיין כל הבנקים הגדולים מהמוסדות הפיננסיים עדיין איתנו. לא רק שהם איתנו הם בולעים חברות פינטק או קונים שירותים בחברות פינטק, האם זה בסופו של דבר העתיד של ההבטחה הזאת שבסוף זה נהיה או חלק מבנק או פשוט מוכר שירותים לבנק?

רוסק-עמינח:  אוקיי אז הפינטק הוא פה כבר הרבה זמן ואתה צודק לגמרי שכשמסתכלים אומרים רגע איפה נמצאים כל הלקוחות, כמעט כל הלקוחות, איפה נמצאות נמצאות כמעט כל ההכנסות? במערכת הפיננסית המסורתית שמה זה נמצא, תראה המעבר של הלקוחות לעולמות של של מה שאנחנו קוראים פינטק הוא מאוד מאוד איטי, עכשיו ננתח למה, הרבה יגידו שזה נושא הטראסט שאתה הרבה יותר מהר עובר מלהזמין מונית בטלפון מלהזמין מונית באפליקציה של אובר, והרבה יותר לאט עובר מלעשות בנקאות בסיטי בנק ללעשות בנקאות באיזה ניאו-בנק בארצות הברית

שאול: כשרקפת רוסק עמינח אומרת ניאו-בנקס, היא מתכוונת לבנקים דיגיטליים חדשים שקמו בשנים האחרונות, כאלה שמתיימרים לבנות את כל המערכות הטכנולוגיות שלהם מאפס, בלי להסתמך על מערכות טכנולוגיות ישנות ומסורבלות, כאלה שאין להם סניפים אלא במקום זה אפליקציות נוצצות שנותנות לכם שירות בכל זמן ומכל מקום, שיודעים להתממשק למיליון שירותים אחרים. כאלה מין בנקים - ניאו-בנקס, בנקים חדשים. כמו למשל בנק one zero שאמור להתחיל לפעול בישראל בקיץ הקרוב. 

יש משהו שם בצד המאוד נפשי ופסיכולוגי שהמעבר ומאוד איטי איך אנחנו רואים את זה אנחנו רואים את זה כשאתם מסתכלים אפילו על הניו-בנקס שזה כמו פפר בעולם שיש להם שוויים מטורפים של מיליארדים או עשרות מיליארדים אפילו יש להם יחסית כמות לקוחות קטנה ושלא לדבר על כמות הכנסות קטנה שלא לדבר על זה שהם לא מרוויחים כסף בסדר? ואז אתה שואל את עצמך בעצם למה זה קורה זה קורה כי מצד אחד המשקיעים מבינים ש- לשם העתיד הולך ולכן הם מהמרים בגדול והשוויים הולכים ועולים ומצד שני בניית נתח השוק, מה שנקרא customer acquisition, הוא מאוד איטי יקר ובעצם מאתגר את מודל הבנקאות באופן לפחות הרבה יותר איטי ממה שאני חשבתי שיהיה.

שאול: בואו נזרוק קצת נתונים לסיפור הזה, בשביל להעשיר את התמונה שרוסק-עמינח ציירה כאן. נתונים שפורסמו ממש השבוע במגזין פורבס מציגים בדיוק את שני הקצוות האלה שרוסק-עמינח דיברה עליהם. שמצד אחד הבנקים הטכנולוגיים לא מצליחים באמת לטלטל את הספינה הזו שנקראת הבנקים המסורתיים, ומצד שני, יכול להיות שהעתיד כן נמצא בצד שלהם.

על פי הנתונים, שסופקו על ידי חברת ייעוץ מאריזונה בשם קורנרסטון, זה תלוי על איזו שכבת גיל אתם מסתכלים. בקרב הדור של ההורים שלי, דור הבייבי בום שנולדו אחרי מלחמת העולם השניה, רק 6% מהם מנהלים את חשבון הבנק הראשי שלהם בבנק טכנולוגי חדש. בקרב הדור שלי, דור ה-x, ילידי שנות ה-70 וה-80, כבר 22% מאיתנו מנהלים את החשבון הראשי שלנו בבנק טכנולוגי חדש. ואם יורדים למטה, לדור ה-Y או לדור ה-Z, שזה כבר קצת יותר גדולים מהילדים שלי, אז כבר שליש מהם, פלוס מינוס, מנהלים את חשבון הבנק הראשי שלהם בבנק טכנולוגי בלי שום בעיה. והשיעור הזה נמצא בעליה ברורה, כך לפחות לפי הנתונים האלה, מה שאומר שנתח השוק של הבנקים המסורתיים בקרב שכבות הגיל הצעירות נמצא בירידה.

יותר מזה, על פי הנתונים, הדורות הצעירים יותר מתנהלים לחלוטין אחרת עם הפיננסים שלהם. מבחינתם, אין להם מוסד פיננסי אחד - הבנק שלהם - שדרכו הם עושים הכל. להיפך, הם מפוזרים לחלוטין. הם משתמשים בכמה אפליקציות גם בשביל להעביר כסף אחד לשני, גם בשביל לסחור בשוק ההון או במטבעות קריפטו, וכו׳. חלק מהאפליקציות יודעות לדבר אחת עם השניה, חלק מציעות שירותים נוספים, כמו להכין את טפסי המס שלכם. זה באמת עולם חדשים לחלוטין, העולם הפיננסי החדש.

רוסק-עמינח: כשמנתחים למה הבנקים בעולם נשארו די דומים לעצמם לא כל כך הרבה שנים אז אני אני לפחות שמה את זה על חסמי כניסה אדירים שיושבים על שני סוגים : כסף עלות עלות, כמה עולה לי לבנות בנק אני צריך מערכות מינפריים, אני צריך סניפים, אני צריך אני צריך ורגולציה - שלעבור את מחסום הרגולציה זה מאוד מאוד קשה. אז כששואלים את השאלה מה באמת יביא לשינוי? אני אומרת הפינטקים האלה - הם יביאו לשינוי, אבל צריך לקחת בחשבון שהמעבר של הלקוחות הוא אתגר לא פתור. והנה מה אני חושבת - אני חושבת שאנחנו צריכים להביא את הפינטק ללקוחות ולא להעביר את הלקוחות לפינטק, מה זה אומר? תראה בוא ניקח למשל את שופיפאי או וויקס. 

שאול: שופיפיי ו-וויקס הן שתי חברות שמאפשרות ליזמים, לעסקים, ולכל מי שרוצים להקים אתרים או חנויות אינטרנטיות ולנהל אותן, באמצעות מגוון של כלים שהן מציעות.

רוסק-עמינח: הם בעצם נותנים את כל המוצרים הפיננסיים ללקוחות שלהם במקום שהם נמצאים, כלומר אני לא אני לא באה ואומרת בואו נעביר את הלקוח כדי שהוא יעשה בנקאות באיזשהו פינטק. לא. בוא ניתן ללקוח שירותים פיננסיים בטח תשלומים בטח הלוואות וגם דברים אחרים בתוך המקום שהוא נמצא. אז אמרנו שופיפי - יש לה Paiements שופיפיי יש לה לונס יש לה הכל בעצם. לזה אנחנו קוראים Embedded פינטק, כאילו פינטק משובץ, פינטק משולב לתוך דברים אחרים. עכשיו אתה רואה את זה אפילו באובר, שאתה יכול לנסוע באובר ולקבל הלוואה, אז משהו קורה כי בעצם התחילו להפנים, שכמו שאתה אומר, כל כך הגיוני פינטק, כל כך סביר שזה יקרה זה אפילו WIN-WIN במובן שזה גם יותר גם שירות יותר טוב וגם יותר זול. ולמרות זאת המעבר של לקוחות הוא מאוד איטי ואז אומרים או-קיי במקום שהם יעברו, אנחנו ניתן להם את השירות במקום שהם נמצאים בו.

שאול: עכשיו, אפשר להסתכל על הסיפור הזה משתי נקודות מבט. מצד אחד - וואו, איזה יופי של יקום פיננסי חדש שמתהווה לנו כאן מול העיניים, עם שירותים פיננסיים שמשובצים בדיוק בנקודות שבהן הלקוחות צריכים אותם במקום שהלקוחות ילכו לבנק שלהם, יתייבשו שם, ויקבלו שירות נחות. זה גם טוב ללקוחות וגם מאפשר לכלכלה ולעסקים חדשים לפרוח לכיוונים שלא הכרנו קודם.

אבל אפשר להסתכל על הסיפור הזה גם מנקודת מבט אחרת, טיפה מבאסת יותר. והבאסה הזו הולכת ככה - כל כך הרבה חברות פינטק, אגב הרבה מתוכן הן חברות ישראליות, ולכולן יש סיפורים יפים עם הבטחות גדולות, ובסוף כל זה הוא בעצם סיפור שמסתיר את זה שהמון מהחברות האלה הן פשוט ניסיונות לדחוף אשראי לאנשים ולעסקים בצורה יותר נוחה? זה כל הסיפור בסוף? אשראי בסופר, אשראי בקולנוע, אשראי בחניון? זה באמת מה שהיינו צריכים בעולם הזה?ֿ זה מה שנשאר מההבטחה לטלטל את המערכת הפיננסית ולהצמיח משהו חדש?

שאול: אני פשוט באמת מנסה להבין אני זוכר את האמירה הזאת של שר האוצר לשעבר כחלון סביב הוועדה ההיא להפרדת כרטיסי אשראי מהבנק שאומר בעוד 10 שנים לא היו בנקים וגם את כשהיית מנכ"לית לאומי את לא אמרת דברים כאלה אבל אמרת שהתחרות העיקרית שאת מסתכלת עליה היא חברות כמו אמזון וגוגל וכו' … זה לא נראה לי הולך לשם.

רוסק-עמינח: רגע אז בוא נדייק את זה,

שאול: או-קיי,

רוסק-עמינח: שנים דיברנו על זה שהבנקים בעצם מתנהלים כמו דינוזאורים, מאוד ישנים. ותראה הנה הם הכי מצליחים והם הם עדיין שם לגמרי. וכמובן אני לא יכולה להתחבר לאמירה שבעוד 10 שנים לא יהיה בנקים. אני אומרת שבעוד 10 שנים חלק מאותם בנקים שיבינו לאיפה המגמה הולכת ויתאימו את עצמם הם יצליחו ובגדול. איפה הביג דייל יהיה? כשגוף כמו סיטי-בנק או ג'יי פי מורגן או מישהו מאלה יבוא ויגיד, אני מתחבר לפינטקים, זה כבר קורה, לכן כשאנחנו מסתכלים בעוד 10 שנים אני חושבת שהבנקים הגדולים החכמים יהיו עוד יותר מוצלחים כי בסוף יש להם נכס שאין אף אחד, יש להם את הלקוחות. אבל מה שמעניין במה שאמרתי לך באמבדד פינטק זה שלא רק בנקים שיש להם לקוחות מאוד יצליחו אתה יכול לקחת גם חברת תקשורת כמו וורייזון או AT&T.
שאול: וורייזון ו-AT&T הן מפעילות סלולריות מהגדולות בארה״ב, כמו סלקום ופרטנר שלנו.

רוסק-עמינח: ופתאום לגלות שגם הם עושים הרבה מאוד מהפינטק, כלומר אני מאמינה מהמיקום של הלקוחות הוא זה שקובע, ומי שיש לו נתח לקוחות מאוד גדול, יוכל לעשות, בוודאי אם אתה בנק כי אתה פיננסי בעצמך, אבל גם אם אתה משהו אחר, יש לך הרבה לקוחות אתה יכול לתת המון פינטק. מה זה פינטק, פינטק זה כסף. כסף אפשר לתת בהרבה מקומות. אז אפשר לתת אותו באובר במונית ואפשר לתת אותו ב-AT&T בטלפון ואפשר לתת אותו בסיטי-בנק, זה כאילו משחק אחר אני מנסה לצייר לך עולם פיננסי שונה ממה שאתה מכיר.

שאול: יופי זה בדיוק מה שאני רוצה שנדבר עליו העולם הפיננסי של עוד 5 שנים… איך הוא נראה העולם הזה? אני מתנהל לי בחיי, איפה אני פוגש אותו ואיך?

רוסק-עמינח: הנושא של ביצוע פעולות פיננסיות כאלה ואחרות יהפוך להיות יותר ויותר שקוף מבחינת המיקום. כל מקום שאתה תהיה, דרך המחשב או הטלפון או פיזי, בכל מקום שתהיה תקבל שירותים פיננסיים רלוונטיים לאותו מקום. בין אם זה הלוואות או המסים שלך או השקעות שזה החלק הכי קשה, אז זה מה שאני חושבת שנחייה בתוך עולם שהפיננסים יהפוך להיות חלק אינטגרלי מכל דבר אחר שאנחנו עושים.

שאול: ושוב, זה בעיקר אשראי.

רוסק-עמינח: בסוף אשראי הוא המוצר העיקרי שבנק מוכר. כשמסתכלים על מערכת בנקאית ברור שאשראי זה המוצר הכי רווחי, הכי משמעותי, הכי קריטי, ואותו דבר מהצד של הלקוח. בסוף הדבר הכי חשוב ללקוח זה לקבל את ההלוואה הנכונה ברגע הנכון במחיר הנכון. וגם, בסוף כדי להחזיק את הפיקדונות של עם ישראל צריך להיות רגולייטד. בשביל הלוואה לא צריך. אז נכון שהלוואות זה החלק שיותר קל לפזר.

שאול: אחת ההבטחות שתמיד מדברים עליהן בהקשר של פינטק, הוא שמתישהו יצמחו סטארטאפים שיעשו אגרגציה של כל הפיננסים שלנו. כלומר, סטארט אפ שיציע אפליקציה סופר מגניבה שתדע לדבר עם האפליקציה של ההשקעות ועם האפליקציה של הפיקדנות, וזו שדרכה אני בבורסה וזו שדרכה אני בקריפטו, וגם העו״ש שלי והכל הכל הכל, והיא תראה לי את הכל במקום אחד. מדהים, אה? גם יו״ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, שהתארחה אצלנו בעבר בחיות כיס - חפשו פרק מספר 174 אם בא לכם לשמוע עוד - תיארה עתיד כזה. 

שאול: ואני כאילו התלהבתי מזה בהתחלה ואז התחלתי לחשוב, מה אני צריך את כל זה, מי יכול לנהל את זה, בפרט כשהיום יש לי וואן סטופ שופ שעושה הכל, ואני ממש מבסוט ממנו. 99% מהציבור. וזה הבנק. הבנק שלהם. יכול להיות שאנשים מוכנים לשלם איזושהי פרמיה על זה שהכל במקום אחד והם יכולים לראות הכל באפליקציה אחת ויכול להיות שהם לא צריכים את המפץ הגדול הזה?

רוסק-עמינח: אני חושבת קצת הפוך ממך. הכל ביחד מנוהל במערכת אחת שרואים הכל והכל שקוף זה משהו שיהיה, זה לא משהו שיש. גם כשיש לך היום בנק, אין לך חשבון בנק אחד. רוב העסקים אין להם חשבון בנק אחד.

שאול: רוב?

רוסק-עמינח: כן.

שאול: רוב?

רוסק-עמינח: כן. בדרך כלל אתה עובד עם בנק אחד ואתה צריך איזו הלוואה אז אתה פותח חשבון בבנק אחר. אבל הנושא הזה של הריכוז שאתה מדבר עליו הוא נושא נורא נורא טכני ופשוט. בטוח שבמסגרת כל הפינטקים שיווצרו יהיה גם את אותו אחד שירכז לך הכל ויגרום לזה שהכל יהיה שקוף. אולי אתה לא תדע מה המותג. תקבל משכנתא ממישהו אחד, והלוואה ממישהו אחר וניירות ערך וכו׳. גם היום ניירות ערך הרבה פעמים כבר לא בבנק. הבנק רק מרכז. התחושה של המקום האחד שיש לך היום תהיה יותר חזקה ויותר מסודרת ושקופה וניתנת להשוואה מאשר היום. 

שאול: אני רוצה להתעכב שניה אחת על הדברים האלה של רוסק-עמינח, ולחזור לנתונים שסיפרתי לכם עליהם קודם - על איך רואים הבדל ברור בין דפוסי ההתנהגות הפיננסית של הדור של ההורים שלי, ובמידה רבה גם של הדור שלי, לבין ההתנהגות הפיננסית של שני הדורות שמתחתי - המילינאלז ודור ה-z, שזה אומר ילידי שנות ה-90 וה-2000, שהאחרונים שבהם נכנסים ממש עכשיו לשוק העבודה.

הם מתנהלים פיננסית אחרת לגמרי. קחו דוגמא למישהי אמריקאית בת עשרים ומשהו, אוקי? נקרא לה ג׳ני. לג׳ני יש חשבון עיקרי באחד הבנקים הגדולים, נגיד בנק אוף אמריקה - זה חשבון שהאמריקאים קוראים לו צ׳קינג אקאונט, כלומר החשבון שאליו נכנסת המשכורת. אבל סיכוי לא רע בכלל שיש לה עוד חשבון בנק, בבנק טכנולוגי חדש, נגיד בריבולו, שזה בנק טכנולוגי שהוקם בבריטניה ב-2015 והיום כבר פועל בהמון מדינות, גם בארה״ב. היא מחזיקה חשבון גם בבנק הזה כן הוא נותן לה ריבית על הכסף שיש לה בפלוס, וכל מיני הטבות, אז זה מגניב לה.

חוצמזה, לג׳ני יש כמה וכמה כרטיסי אשראי, חלק מהם בכלל של אפל ושל אמזון ושל חברת התעופה דלתא שהיא משתמשת בו בשביל לצבור מיילים. בשביל לשלם היא משתמש באפלפיי או בגוגלפיי, בשביל להעביר כסף לחברים היא משתמש בוונמו, או בקאש, שזה אפליקציות שדומות לביט כאן בישראל. יש לה קצת כסף ברובינהוד, אפליקציה שמאפשרת לה לסחור בשוק ההון וגם לקנות קריפטו. היא מציצה בה כמה פעמים ביום בשביל לראות אם הכסף שלה עשה כסף, ואולי בשביל לקנות עוד איזו שבריר מניה של נייקי או טסלה או מה שזה לא יהיה שהוא הטרנד האחרון. אם יש לה כסף לחסוך היא משתמשת באפליקציה בשם אייקורנס, שעוזרת לה להציב יעדי חיסכון ולהגיע אליהם, לאט לאט. ואם ג׳ני רוצה להבין יותר טוב מה המצב הפיננסי הכולל שלה היא משתמשת במינט, אפליקציה שמזכירה את רייזאפ בישראל אם כי לא בדיוק אותו הדבר.

בקיצור, ההתנהלות הפיננסית של ג׳ני שונה לחלוטין מההתנהלות הפיננסית של אבא ואמא שלי, שכמעט כל החיים הפיננסיים שלהם מרוכזים בידי הבנק, גג אולי בעוד בנק וזהו. בשביל להבין מה התמונה הגדולה של ג׳ני ובנות ובני הדור שלה, הבנק הקיים פשוט לא יודע לספק את הסחורה. הכל כבר יותר מדי מפוזר.

רוסק-עמינח: כשמדברים על האמירה של פורד ששאלו אנשים שרכבו על סוסים מה הם צריכים, הם אמרו אנחנו רוצים סוסים יותר מהירים. הם לא ידעו להגיד שהם רוצים מכונית, אז במובן הזה זה קצת מזכיר לי כשאתה אומר - יש לי הכל במקום אחד והכל בסדר, אתה כמעט אומר שהבנקים נהדרים, אז נשמע שאין לאן לשאוף. אבל זה לא נכון. כי כשרוכבים על סוסים קשה לדמיין את המכוניות. אבל אנחנו אנשי המקצוע, שחיים את הבנקאות ואת הפינטק ולאן אפשר לקחת את זה ואיזה חיים הרבה יותר טובים אפשר לתת ללקוחות. אז אנחנו חושבים שיש המון מקומות לאחת את זה ואגיד לך עוד משהו - כשהתחלנו בלאומי את המהפכה הדיגיטלית וסגרנו סניפים, לקוחות מאוד כעסו עלינו. הם לא הבינו מה רע במה שיש ולמה אנחנו מנסים לתקן את זה. לעומת זאת כשהגיעה הקורונה הייתי מקבלת מיילים והודעות על זה שסלחו לי על כל העוולות שלי. על זה שאפשר לעשות הכל מהבית. זה וואו ענק. אפילו בהיסטוריה אנחנו רואים שלקוחות לא מצליחים לדמיין שירותים חדשים, וכשאנחנו נותנים להם הם לא מצליחים לדמיין איך הם חייו בלעדיהם. 

 

שאול: גם אני זורם עם התחזיות של רוסק-עמינח לגבי העתיד, ומקבל את זה שגופי פינטק חדשים יידעו להציע לי עוד ועוד ערך שהיום אני אפילו לא יודע לדמיין אותו, ואחרי שהם יציעו לי אותו אני לא אוכל לדמיין את החיים שלי לפני זה, שאלה אחת נשארת פתוחה - האם הגופים החדשים האלה יטלטלו את המערכת הפיננסית ובסופו של דבר ישתלטו עליה והבנקים המסורתיים יישחקו לאבק, או שאולי הפוך. כשהם יהפכו לאיום גדול מספיק או כשהם יציעו שירות טוב מספיק הבנקים הגדולים פשוט יקנו אותם ויבלעו אותם בתוכם, או יעתיקו את השירות שלהם?

 

רוסק-עמינח: אני אעשה בזה סדר. יהיה הרבה יותר אמבדד פינטק, כלומר מערכת שבה אתה עושה הרבה יותר פינטק בלי שאתה מרגיש. זה יהיה המון וזה לא קשור רק לבנקים, יכול להיות שתעשה את זה כשתפתח את הטלוויזיה לראות סרט.

שאול: כמו הכפתור של הלייק של פייסבוק שנמצא בכל מקום?

רוסק-עמינח: כן, כן.

שאול: או להיכנס עם החשבון של גוגל.

רוסק-עמינח: כל מיני דברים שתעשה אותם תוך כדי ולא תרגיש שעשית פיננסים היום. כמו כשאתה הולך לקנות קפה, אתה גם עושה פעולה פיננסית כי שילמת, נכון? אתה לא חושב על זה. יהיה הרבה יותר פיננסים בתוך חיי היום יום שלנו ומי שיזכה בהם הם כאלה שיש להם הרבה לקוחות, וממשק טוב עם הלקוחות שיוכלו לשלב את הפינטק בפנים. זה אחד. שתיים, עולמות הבנקאות שיישארו קיימים כי אף אחד לא הולך מחר להיות בנק ולקחת את כל הרגולציה אם אין לו סיבה ממש טובה לזה. כל הבנקים הגדולים שמחזיקים את הלקוחות הפיקדונות יהיו אצלם, הם ימשיכו לנהל לקוחות אבל הם יעבדו בשיתוף פעולה הדוק עם גופים שנותנים שירותים פיננסיים שהם לא נותנים, וזה פשוט יינתן לך דרכם ואולי אפילו לא תדע שזה לא הבנק נותן לך.

שאול: כלומר, הבנקים הגדולים מהווים פתרון עבור חברות פינטק בכל מה שקשור לרגולציה, הם פשוט חוברים לגופים שכבר עשו את זה.

רוסק-עמינח: נכון.

שאול: דיברנו הרבה על טראסט, איך מייצרים טראסט לגוף פיננסי חדש שאף אחד לא מכיר אותו?

רוסק-עמינח: קודם כל יש חיבור משמעותי בין טראסט לרגולציה. כשגוף הוא רגולייטד הטראסט מתחיל להיווצר. כשגוף מקבל רישיון בנק מבנק ישראל באותו רגע אתה מתחיל להרגיש נוח. 

שאול: כן?

רוסק-עמינח: כן. או לפחות א אתה מבין ויודע מה מטריד אותך אז אתה אומר - אם יש פיקוח זה מקום אחר.

כמובן שטראסט נוצר לאורך שנים כשאתה בונה מותג שולקח זמן ליצור אותו.

שאול: זה נשמע כמו ביצה ותרנגולת.

רוסק-עמינח: זה בדיוק ביצה ותרנגולת. כשאתה אומר למה לקוחות מאמינים בבנק לאומי או הפועלים? כי קודם כל בהתחלה שמו שם כסף כי זה בנק שמפוקח על ידי המדינה, היום הם כבר יודעים שבנק לאומי זה בנק לאומי, זו ביצה ותרגנולת וזה תהליך מאוד איטי.

שאול: למרות שאנשים שמים את הכסף שלהם גם ברובין הוד ביל שיש פיקוח.

רוסק-עמינח: אם אתה מסתכל על מיליניאלז הם לא מתחשבים במה שאנחנו הגדולים שבחדר קוראים לו טראסט. יש מחקרים וסקרים שמראים שאם מיליניאלז צריכים לבחור אם לשים את הכסף שלהם באמזון או בוולס פארגו, אמזון ינצח. אז יש פה שינוי שבכלל לא שיקללנו אותו בשיחה שלנו, שהעולם הולך ומשתנה כי הדור הולך ומשתנה ודברים שלא האמינו שיקרו פתאום מתחילים לקרות. כי זה דור אחר.

שאול: שוק הבנקאות הישראלי הוא שוק שדי נראה אותו הדבר כבר עשרות שנים. וזה מפתיע כי פעם, ממש ממש פעם, שוק הבנקאות הישראלי לא נראה ככה. הוא היה הרבה יותר מבוזר בין הרבה יותר גופים. בנק לאומי הוקם הוקם ב-1902 והוא הגוף הפיננסי הישראלי הוותיק ביותר. אבל בין שנת הקמתו לבין שנת הקמת בנק הפועלים ב-1921, קמו בישראל עוד לא מעט גופים פיננסיים, שלפעמים נקראו בנקים, ולפעמים נקראו אגודות אשראי. הן המשיכו לפעול עוד הרבה שנים אחרי שקמו בנקים נוספים בישראל כמו בנק דיסקונט או בנק מזרחי או הבינלאומי. הם היו גופים שעשו שני דברים נורא פשוטים - הלוואה וחיסכון. כלומר, אנשים הפקידו בהם כסף בפקדונות, ואנשים לוו מהם כסף בהלוואות. הלוואה וחיסכון, הכי בסיסי של בנק.

אבל החל משנות ה-70 הגופים האלה התחילו להיסגר, להיעלם ולהתמזג בתוך הבנקים הגדולים, בין היתר בגלל רגולציה של בנק ישראל שהכריחה אותם לעשות את זה, אבל לא ניכנס כאן לסיפור הזה. הבנקים הגדולים בעצמם קנו בנקים קטנים יותר, עד שרובם נעלמו. מישהו פה יודע שפעם פעל בישראל בנק אמריקאי ישראלי? אני מוכן להישבע שלסבתא שלי היה חשבון בבנק הזה בפתח תקווה כשהייתי ילד. ב-1999 הוא מוזג סופית לתוך בנק הפועלים ונעלם. ויש עוד המון כאלה.

בתחילת 2019, אחרי שיותר מ-40 שנה שבנקים בישראל נסגרו ומוזגו, קם בישראל בנק חדש - הבנק הדיגיטלי הראשון, שמאז שינה את השם ל-One Zero. הוא עדיין לא פעיל במתכונת רחבה אלא רק במסגרת פיילוט מצומצם, ואמור להתחיל לפעול בקיץ הקרוב. לפניו, ב-2017, התחיל לפעול בישראל פפר, שלא היה בנק דיגיטלי עצמאי לחלוטין, אלא בנק דיגיטלי של בנק לאומי. מי שהקימה את פפר היא מנכ״לית לאומי באותה תקופה, רקפת רוסק עמינח.

על אף שיש בישראל 11 בנקים, חמשת הבנקים הגדולים שולטים לחלוטין במערכת הבנקאית. חמשת הבנקים הגדולים הכניסו יותר מ-56 מיליארד שקל בשנת 2021. מתוך סכום השיא הזה של ההכנסות, שני הבנקים הגדולים, אחראים על יותר מחצי. בעוגת הרווח - יותר מ-18 מיליארד שקל שחמשת הבנקים הגדולים הרוויחו בשנה שעברה - חלקם של שני הבנקים הגדולים גבוה יותר, ונושק ל-60%. 

האם הבנקים הדיגיטליים החדשים מסוגלים לשנות את התמונה הזו, כשבקושי שלושת השחקנים דיסקונט, מזרחי והבינלאומי מתקשים לשנות את התמונה הזו?

שאול: בואי נדבר קצת על שינויים שקורים אצלנו ממש עכשיו. מסקרן אותי לדעת בכל זאת אם את חושבת שבהינתן הנאמנות הגבוהה של הלקוחות לבנקים שלהם… האם ייתכן פה מפץ גדול שעיקרו טכנולוגי?...פפר לא עשה את המפץ הזה, סורי… ואן זירו אומרים שהם יעשו. האם זה יכול לקרות ?

רוסק-עמינח: אני חולקת שהוא לא עשה מפץ. כל מי שמכיר את העובדות - אין ספק שמבחינת גודל הוא הבנק הכי גדל והגודל שלו פנומנלי. אני כן חושבת שהבנקים הדיגיטליים, בין אם זה פפר והבנק שקם עכשיו ואלה שמדברים עליהם קדימה, עשור קדימה המפה שלהם תהיה מאוד משמעותית לעניות דעתי. מבחינת נתחי שוק. רק מלדעת מה עשה פפר עד שאני עזבתי, אני מניחה שהבנקים האחרים יעשו טוב באותה מידה למרות שיש להם גב אחר… אולי זה יהיה קצת שונה אבל אני מאמינה שהם יעשו הרבה.

אני כן חושבת שבסוף אנחנו נראה אותם בבעלות בנקים כי אין מקום בעיני בישראל לכל כך הרבה בנקים על גודל אוכלוסייה כל כך קטן, ולכן צריך לראות איך המפה הזו תסתדר מחדש, אבל אני רואה את זה כמשמעותי.

סיום

שאול: על אף שהפינטק הוא הבטחה שנשמעת כבר בערך עשור, ההבטחה הזו רק עכשיו מתחילה, איכשהו, לממש את עצמה. וגם זה באיטיות ובהיקף מוגבל. לא בישראל, בעולם. בישראל אנחנו ממש שניה לפני שזה מתחיל, אבל בארה״ב, באוסטרליה, בהודו ועוד יותר מזה באירופה, בנקים טכנולוגיים חדשים צוברים בחמש השנים האחרונות עשרות מיליוני לקוחות. בעיקר צעירים. מונזו, N26, Revolu , אטום בנק ועוד הרבה אחרים מתחילים להיות שמות מוכרים של בנקים חדשים שאנשים מצטרפים אליהם ומקבלים שירות ברמה שלא הכירו קודם.

הבנקים המסורתיים הגדולים עוד לא באמת חרדים לגורלם, הבנקים החדשים עוד לא השתלטו על שווקים. רובם עוד לא רווחיים בכלל, חלקם נסגרים ולא מצליחים להביא מספיק לקוחות חדשים. זה לא סיפור שכולו ורוד. וחוצמזה, עם כל החדשנות והטכנולוגיה וכל הוואו, בסוף, אם מרדדים בנק לליבה של הליבה שלו, בנק זה לא דבר כזה מסובך. זה גוף שלוקח מכם פקדונות ומשלם עליהם ריביות נמוכות, ואז משתמש בכסף הזה בשביל להלוות אותו לכם בריביות יותר גבוהות, וחי על המרווח שבין הריביות הזה. בסוף בסוף - זה בנק. עוד לא פגשתי ניאו בנק או גוף פינטק אחר שהמציא את המודל הזה מחדש למשהו אחר לגמרי. זה לא אומר שלא יהיה אחד כזה, רק אומר שבינתיים עוד לא פגשתי אחד כזה.

ועדיין, למרת הסקפטיות הזו, נדמה שלפחות בקרב קהלים צעירים, החסמים שהיו בקרב דורות מבוגרים יותר, ולמען הסר ספק אני כולל בזה גם את הדור שלי, החסמים האלה קלים יותר להורדה. מה שאומר שאולי, אולי בעשור הקרוב ההבטחה של הפינטק באמת תגשים את עצמה יותר מאשר בעשור האחרון. ואם הכוכבים גם יסתדרו כמו שצריך, אולי אפילו תהיה שם חדשנות טכנולוגית מעניינת של ממש, שתטלטל באמת את הענף המיושן הזה כמו שצריך.

אולי.

קרדיטים

אתם האזנתם לחיות כיס, הפודקאסט הכלכלי של כאן. העורכת שלנו היא נעה בן הגיא, עורך הסאונד הוא אסף רפפורט. גם רים חנא סייעה בהכנת הפרק הזה. במערכת חיות כיס תמצאו גם את צליל אברהם ואלון אמיצי. הפרק הזה היה הפרק ה-235 של חיות כיס, מה שאומר שיש עוד 234 פרקים אחרים שלנו שאתם יכולים להאזין להם. כולם זמינים בכל אפליקציות הפודקאסטים ובאתר כאן. אם יש איזה פרק שחביב עליכם מיוחד, שלחו אותו לחבר או חברה שעוד לא מכירים אותנו, והכניסו גם אותם לכת של חיות כיס.

אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.