התמלול של הפרק:

מתי הזמן הנכון איך מתחילים להשקיע, ומה עושים אחר כך? ואיך לא ללכת לאיבוד. פרק ההשקעות הגדול

איך מתחילים - בהתחלה

לאן ממשיכים אחרי שמתחילים. תעשו פרק על השקעות כי אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל - 

שאול: הי, אתם מאזינים ומאזינות לחיות כיס, אני שאול אמסטרדמסקי.

*פאוזה מוזיקלית*

חיות כיס התחיל לפני כמעט שש שנים. ולאורך התקופה הזו, יש בקשה אחרת שכבר המון זמן אתם מבקשים מאיתנו. 

*פאוזה מוזיקלית*

בבקשה, תעשו פרק על השקעות, כי אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל. 

אז אחרי כל כך הרבה בקשות, הגיע הזמן. 

ובשביל לעשות את זה, אני רוצה שתכירו את יעקב.

אני יעקב צ׳אקוב, בן 22, כרגע אני חייל וחוצמזה אני כותב.
שאול: יעקב צ׳אקוב הוא תופעת טבע. אם אתם עוד לא עוקבים אחרי יעקב בטוויטר, אז אני ממליץ לכם להתחיל. ואם אתם כבר עוקבים, אז את יודעים שהוא כותב הרבה על תרבות אינטרנט. על יוטיוברים ששוברים את האינטרנט, על חברות סטארט אפ שעושות דברים חדשניים, והאמת - אם הוא לא היה מספר לי, הייתי בטוח שצ׳אקוב הוא עוד עובד הייטק שבנה לעצמו פרסונת טוויטר נחמדה. אבל הוא לא. כל כך כל כך לא.

יעקב צ'אקוב:
גדלתי בביתר עילית, אני בן להורים חוזרים בתשובה. עולים מרוסיה. למדתי בחסידות, אחר כך עברתי לישיבה תיכונית בירושלים, עשיתי בגרויות ולמדתי בישיבה גבוהה ואז היתה לי אפשרות להתגייס או לא

החלטתי שאני רוצה ללמוד וחרדים יכולים לקבל דחיה בשביל לימודים, למדתי במכון לב שנתיים, נשרתי, והתגייסתי.

שאול: יעקב צ׳אקוב הוא בקלות אחד האנשים הכי אוטודידקטיים שיצא לי לפגוש. הוא פשוט מלמד את עצמו את כל מה שהוא יודע. 

יעקב צ'אקוב:

לא השתמשתי באינטרנט עד לאחרונה עד שלוש שנים אחורה….. והתחלתי להשתמש אבל לא הרגשתי בנוח בפייסבוק, אז טוויטר הרגיש לי טבעי, ופודקאסטים. רוב הלמידה שלי החדשות שלי זה פודקאסטים.

שאול: צ׳אקוב התעניין במחשבים ובטכנולוגיה כבר מגיל צעיר מאוד, כי זה נראה לו כמו קסם. את העולם של הכסף ושל שוק ההון - את העולם הזה הוא לא הכיר כמעט בכלל. 

 

יעקב צ'אקוב: בבית אף אחד לא השקיע, אף אחד לא נגע בשוק ההון, אז הייתי צריך לעשות דרך ארוכה. 

שאול: אז צ׳אקוב התחיל לעשות את מה שהוא תמיד עושה בשביל ללמד את עצמו משהו חדש שהוא לא מכיר: הוא התחיל לקרוא, ולהקשיב לפודקאסטים כלכליים. ולאט לאט, בתוך כמה שנים, דברים התחילו להתחבר. ובסופו של דבר, אחרי הרבה למידה, הוא הרגיש מוכן לעשות עם זה משהו. הוא הרגיש מוכן להיכנס לשוק ההון.

יעקב צ'אקוב:
אני אומר טוב הגיע הזמן, אז התחלתי לנסות להבין ברמה הטכנית מה אני צריך לעשות, לפתוח חשבון, אג"ח, קרנות סל, מה אני קונה. התחלתי - לנסות להבין - איזה תיק אני בונה. זה לקח לי כמה חודשים טובים. ואז נטשתי את זה. אחר כך אמרתי טוב אני צריך קופות גמל מומלצות כי אני לא יודע. אמרו לי למה קופות גמל, תיקח תעשה תיק השקעות רגיל לקח לי עוד זמן, עוד איזה חודש-חודשיים ואז בסוף כאילו נסגרתי על זה שצריך משהו אחד ובעוד שנתיים שלוש מקסימום אתקן את זה. אין לי הרבה כסף בכל מקרה, אז זה לא קריטי. אז פתחתי חשבון במיטב דש, ואז חיכיתי עוד שלושה חודשים. ואז הבנתי שאני צריך דולרים. אז קניתי דולרים בנובמבר. וזה נשאר עד עכשיו…

שאול: ומה קרה לאחרונה?

יעקב צ'אקוב: לאחרונה הכל נהיה אדום. ואמרתי עכשיו זה בטוח זול. לא מתזמנים את השוק אבל זה נרגיש כמו הזמן הנכון להיכנס לשוק שנאי לא אתחרט עליו… אז קניתי מניות פומו, בשביל להרגיע את הפומו… 

שאול: התהליך שצ׳אקוב מתאר כאן הוא תהליך לא כיפי. ובגלל זה הוא גם לוקח כל כך הרבה זמן. אנשים שעושים את הצעדים הראשונים שלהם בבורסה, בשוק ההון, יכולים ללכת לאיבוד מאוד בקלות אם אין שם מישהו שלוקח אותם למסע הזה יד ביד. וב-99% מהמקרים אין שם מישהו כזה. אין באמת עם מי להתייעץ. 

יעקב צ'אקוב: בכל צעד לא ברור מה הצעד הבא. כשפתחתי חשבון במיטב דש גיליתי שצריך לקנות דולרים. וכל צעד כזה מחייב אותך לחזור אחורה ולקרוא בגוגל. 

שאול: הסיפור של יעקב צ׳אקוב הוא הסיפור של הרבה אנשים אחרים. הסיפור שלו הוא גם הסיפור שלי, לפני עשרים שנה. איש צעיר בתחילת שנות ה-20 שמבין שהוא צריך להיכנס לשוק ההון, אבל לא יודע איך, ואין לו אף אחד שידריך אותו. גם אני הייתי בדיוק במקום הזה, ואולי בגלל זה הסיפור של יעקב כל כך מדבר אלי.

*פאוזה מוזיקלית*

שאול: אז השבוע בחיות כיס, זה בדיוק מה שנעשה. ניקח אתכם יד ביד במסע המופלא אל תוך שוק ההון, בשביל שתדעו איפה להתחיל, ולאן ממשיכים משם.

 

  1. תחנה ראשונה - הבורסה

שאול: התחנה הראשונה במסע המופלא שלנו אל תוך שוק ההון היא ברחוב אחוזת בית 2, בתל אביב. אתם נכנסים, עוברים בידוק, עולים במעלית השקופה והיפה, עד לקומה האחת עשרה שם, נמצא המשרד של איתי בן זאב. 

איתי בן זאב:  אני מנהל את הבורסה לניירות ערך מאז שנת 2017.

שאול: אם אתם מדמיינים את הבורסה כמו בסרטים של פעם על וול סטריט, מלא אנשים לבושים וסטים צבעוניים עומדים עם מחברות קטנות בידיים וצועקים אחד על השני - למכור, לקנות - אז סורי אבל הדימוי הרומנטי הזה כבר לא קיים. 

היום המסחר בשוק ההון מתנהל במקומות אחרים. המון אנשים שיושבים מול המחשב שלהם, איפה שזה לא יהיה. חלק בחדר המסחר בבית ההשקעות שהם עובדים בו, חלק עם עצמם בבית, בממ״ד. חלק סוחרים רק בבורסה האמריקאית, כך שהיום שלהם רק מתחיל אחר הצהריים.

הנה כמה מספרים שאני רוצה שתכירו לגבי הבורסה לניירות ערך בתל אביב, ככה בשביל להיכנס לאווירה. היא הוקמה בשנת 1953, ועד לשנת 2017 היתה גוף ללא מטרות רווח שהיה בעיקר בבעלות הבנקים, אבל אז היא הופרטה, והיום היא חברה שהמניה שלה נסחרת בבורסה. שזה חתיכת לופ. 

 

מה זו בכלל בורסה? הבורסה היא שוק. בדיוק כמו שבשוק אתם מוצאים המון דוכנים של אנשים שמוכרים דברים, מעגבניות ועד גבינות, גם הבורסה היא שוק שמוכרים בו דברים. פשוט לא ירקות, אלא ניירות ערך. ממניות, ועד חוזים עתידיים. ובדיוק כמו בשוק אתם צריכים שמישהו יציע סחורה ומישהו יהיה מוכן לקנות את הסחורה, ככה גם בבורסה, בשוק ההון. מישהו צריך להציע סחורה - מניות, או אגרות חוב, או מה שזה לא יהיה - ומישהו שיהיה מוכן לקנות את הסחורה הזו. זה באמת בדיוק אותו הדבר. לפחות בבסיס של זה.

 

חברות לא חייבות להיסחר בבורסה. הן יכולות להישאר חברות פרטיות לחלוטין שנמצאות אך ורק בידי בעלי המניות הפרטיים שלהן. קוקה קולה ישראל, למשל, או ליתר דיוק - החברה המרכזית למשקאות קלים - היא חברה פרטית. הבעלים שלה היא משפחת ורטהיים, שמחזיקה גם בזכיינית הטלוויזיה קשת, ואין לנו שמץ של מושג מה קורה בבפנים שלה. לא כמה היא מוכרת ולא כמה היא מרוויחה ולא מה השכר של המנכ"ל. כלום, חברה פרטית לחלוטין.

 

כשחברה מחליטה להנפיק חלק מהמניות שלה בבורסה, היא בעצם מחליטה שציבור המשקיעים יהפוך להיות שותף בחברה. כי כל מי שקונה מניה של חברה, הוא שותף בה. אם יש לו מניה אחת הוא שותף ממש פצפון. אם יש לו מיליון מניות הוא כבר יהיה שותף יותר גדול. ומאחר שציבור המשקיעים חייב לקבל מידע בשביל להחליט אם להשקיע או לא, וכמה, חברות שנסחרות בבורסה חייבות לפרסם את הדוחות הכספיים שלהן, ועוד המון מידע אחר. זו המשמעות של להפוך להיות חברה ציבורית, כלומר חברה שנסחרת בבורסה. אתה חייב להיות שקוף לחלוטין. 

 

בבורסה בתל אביב נסחרות המניות של 550 חברות. כמעט כל החברות הישראליות הכי גדולות נמצאות שם. כל הבנקים, כמעט כל חברות הנדל"ן, כל חברות הביטוח, יצרניות מזון גדולות, וגם המניות של חברות תעשייתיות שיש סיכוי שמעולם לא שמעתם עליהן כמו חד-אסף, אבגול או על-בד. 

 

לבורסה ולשוק ההון יש תפקיד מרכזי וחשוב בכלכלה, הבורסה מפגישה בין אנשים שיש להם כסף, לאנשים שצריכים כסף. כשאתם משקיעים בחברה מסוימת, היא מקבלת כסף ויכולה להתפתח. כשאתם מלווים כסף לפירמה כלשהי או לממשלה, אתם עוזרים לה לצמוח. בלי בורסה, כל הגופים - מחברות עסקיות ועד הממשלה עצמה - יסתמכו רק על הכסף של הבנקים בשביל לפעול, ומאחר שהיכולת של הבנקים לחלק כסף היא מוגבלת, זה אומר שגם הפעילות הכלכלית של המשק היתה מוגבלת. זו החשיבות של הבורסה. ועל הדרך, אם אתם גם יכולים לעשות כסף מההשקעה שלכם, אז זה בכלל טוב. כשזה עובד כמו שצריך, זה ווין ווין ווין. אני מזכיר כי את זה כי אנחנו לא רגילים לסיטואציות שבהן כל הצדדים מרוויחים, אבל בשוק ההון זה באמת יכול להיות ככה. אם אני משקיע בחברה כלשהי, והיא צומחת, ויוצרת מקומות עבודה, ונותנת גם איזה ערך חיובי לעולם, ובזכות זה ההשקעה שלי שווה יותר, באמת יצא שכולנו הרווחנו.

 

השווי הכולל של כל החברות שנסחרות בבורסה בישראל עבר את הטריליון שקל. השווי של כל אחת מ-125 החברות הגדולות ביותר הוא יותר ממיליארד שקל, ובכל יום אנשים קונים ומוכרים בבורסה מניות בשווי של יותר מ-2 מיליארד שקל.

איתי בן זאב: זה נשמע הרבה, אבל בעודנו מדברים יש למעלה מ-600 מיליארד שקל של הציבור שיושבים בבנקים בפיקדונות בריבית אפס, אין עוד כלכלה מערבית בעולם עם שיעור כל כך גבוה של כסף פנוי להשקעה ביחס לגודל של הכלכלה המקומית.

 

שאול: מה שמראה לכם שאם אתם עדיין לא בשוק ההון, ולא יודעים איך להיכנס אליו, יש פה 600 מיליארד שקל ששוכבים בפיקדונות שמוכיחים שאתם לגמרי לא לבד. למה זה קורה? למה אנשים מעדיפים לשים את הכסף שלהם בפיקדון, בידיעה שהוא נותן להם ריבית אפסית, לאיתי בן זאב יש כמה הסברים. הנה הראשון:

 

איתי בן זאב: יש פחד מלהתעסק בכסף. רתיעה פסיכולוגית. עשינו מחקר וראינו שאנשים מפחדים מהמילה בורסה.

 

שאול: הרתיעה הפסיכולוגית היא חסם רציני. בגדול, מה חשוב לנו בחיים? המשפחה שלנו, והכסף שלנו. כמו שלא נסכן את הילדים או ההורים או בני הזוג שלנו, אנשים גם לא ימהרו לסכן את הכסף שלהם. במיוחד אם הם כבר ניסו לעשות את זה בעבר, ונכוו כשהבורסה קרסה, כמו שקורה מדי פעם.

ואיתי בן זאב אומר שחוץ מזה, בישראל יש איזה קטע כזה שאנשים מעדיפים להשקיע בנדל"ן כי זה נראה להם כמו השקעה בטוחה יותר, והידע על העולם הפיננסי, ועל שוק המניות בפרט, מצומצם יותר מאשר במדינות אחרות. כל זה, לדעתו מביא לכך שאנשים לא ממהרים להיכנס לבורסה. אבל, בשנתיים האחרונות משהו השתנה. כמו הרבה דברים אחרים, זה התחיל בקורונה.

איתי בן זאב: נפתחו 200 אלף חשבונות מסחר בשנתיים האחרונות.

שאול: כן, המון אנשים התחילו להשקיע או לסחור בבורסה ממש מתחילת הקורונה. 

איתי בן זאב:  ואנשים, פתאום היה להם יותר זמן, אנשים התחילו לצרוך יותר מידע, התחילו להסתכל מה קורה בבורסה, וראינו עלייה משמעותית בפתיחה של חשבונות של הציבור הרחב שקונים בסכומים נמוכים. כשאנחנו משווים את אחוז ההשתתפות הציבור הרחב במסחר בישראל אנחנו נמצאים במספר שהוא מתחת ל-10% שזה עדיין נמוך ביחס לשווקים אחרים בעולם שזה 15%-30%. 

שאול: הכוונה היא שרק 10% מהמסחר בבורסה כאן הוא של אנשים פרטיים, כמוני וכמוכם, שקונים ומוכרים מניות. כל יתר ה-90%, כלומר רוב המסחר בבורסה, זה שחקנים ענקיים, שהם בעיקר גופי הפנסיה שמנהלים את החסכונות שלנו ומשקיעים אותם בבורסה. בן זאב חושב, או לפחות מקווה, שזה ישתנה.

איתי בן זאב: אני חושב שהתמורות שחלו בעקבות הקורונה ורואים את זה בכל מיני מקומות יביאו לכך שאנשים ירצו לקבל השקעות החלטה בעצמם אחרי שהם עשו לימוד של הדברים והבנה במה נכון להם להשקיע.

שאול: ואם זה מדגדג לכם אבל אתם לא יודעים איך בדיוק לעשות את זה, אז בואו נעבור על זה שניה יחד.

לפני החלק הטכני, קודם כל החלק המהותי: למה אתם רוצים בכלל להיכנס לבורסה, לשוק ההון? אם התשובה היא שיש לכם כסף שאתם לא צריכים לצריכה שוטפת ורוצים להשקיע אותו בשביל להגדיל אותו, אז זה אחלה. אבל אז יש לי עוד שאלה: למתי אתם צריכים את הכסף שלכם בחזרה? אתם צריכים אותו עכשיו? אחר כך?

איתי בן זאב:

ברגע שאדם לא צריך את הכסף עכשיו אבל הוא צריך עוד 6 חודשי לא נכון להיכנס לבורסה כי היא יכולה לרדת

אבל אם יש לך הסתכלות כמה שנים קדימה, על פי רוב השקעה במדדים הגדולים תניב תשואה חיובית.

 

שאול: אוקי, יש פה שני דברים מאוד חשובים. דבר ראשון, אם אתם זקוקים לכסף שלכם בטווח הקצר, שזה אומר עד שנה לפחות, יש שיגידו אפילו שנתיים, אל תיכנסו לבורסה ותקנו מניות. הסיכון שאתם לוקחים על עצמכם ועל הכסף שלכם פשוט יהיה גדול מדי. והדבר השני שמנכ״ל הבורסה אומר כאן הוא - אם אתם נכנסים לבורסה לטווח ארוך, כלומר 10 שנים או יותר, הסיכוי שלכם לעשות הרבה כסף הוא לא רע. ואני אחדד כאן: ההיסטוריה מלמדת שהסיכוי שלכם לעשות הרבה כסף הוא לא רע. עכשיו בואו נפרק את זה שניה.

דמיינו שאתם עומדים בצומת. לא צומת ברחוב, אלא צומת קבלת החלטות. כבר החלטתם שאתם רוצים להשקיע כסף בשוק ההון מעבר למה שיש לכם בפנסיה ובקרן ההשתלמות, ואתם רוצים להשקיע אותו לטווח ארוך. אבל איך, ובמה?

בשלב הזה כדאי שתשאלו את עצמכם האם אתם רוצים לנהל את ההשקעות שלכם בעצמכם, או שאתם מעדיפים לשלם למישהו אחר שיעשה את זה בשבילכם?

אם התשובה היא שאתם מעדיפים לשלם למישהו, וזו הכניסה הראשונה שלכם לשוק ההון, די בטוח שהאופציה הכי טובה מבחינתכם היא לעשות את זה באמצעות קופת גמל להשקעה, שמאפשרת לכם להשקיע בשוק ההון עד 72 אלף שקל בכל שנה קלנדרית. 

קופת גמל להשקעה היא מכשיר חיסכון טהור. זה לא חייב לשמש אתכם לפנסיה, אין בזה כל מיני ביטוחים - פשוט כלי להשקעה בבורסה. אתם מעבירים כסף לאנשים שמנהלים את הקופה, בין אם זה באופן חד פעמי, או בהוראת קבע חודשית, והם משקיעים את הכסף בבורסה. 

כל בתי ההשקעות בישראל מציעים קופות גמל להשקעה. איך יודעים במי לבחור? זה שילוב של שלושה דברים לטעמי: מי מציע לכם את דמי הניהול המשתלמים ביותר, מי לדעתכם ייתן לכם את השירות הטוב ביותר - למשל, מי מגיב טוב להודעות באתר, למי יש אפליקציה סבבה, מי עונה מהר לטלפון - ולבסוף, איזה בית השקעות משיג את התשואות הטובות ביותר על הכסף.

אנשים נוטים להשוות את התשואות ולהחליט באופן הזה, אבל האמת היא שתשואות העבר לא יודעות להבטיח את תשואות העתיד, וכבר ראינו בתי השקעות שהיו במקום הראשון בתשואות במשך כמה שנים, ואז התדרדרו למקום האחרון, ולהיפך.

בכל מקרה, בשביל לחפש את הנתונים האלה - דמי ניהול ותשואות עבר - אתם מוזמנים לחפש אתר שנקרא mygemelnet שמאפשר להשוות בקלות בין קופות גמל להשקעה. אל תשכחו להתמקח על דמי ניהול. דמי הניהול הממוצעים הם קצת פחות מ-0.7% מהחיסכון המצטבר. אם הצלחתם להוציא פחות - מעולה.

האפשרות השניה להשקיע בשוק ההון היא לנהל את תיק ההשקעות שלכם בעצמכם. וזה אולי נשמע לכם מסובך בהתחלה, אבל זה לא חייב להיות ככה. אם אתם מחליטים לעשות את זה בעצמכם, גם כאן יש שאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם - האם אתם רוצים להשקיע באופן אקטיבי, או פסיבי? מה זה אומר? בבורסה הישראלית נסחרות המניות של 550 חברות. אחלה. אבל אם אתם רוצים לקנות מניות, איך תדעו איזה מניות לבחור?  הנה דרך אחת לחשוב על זה:

יוני אסיא: כדי להחליט במה להשקיע אנשים צריכים להחליט במה הם מאמינים, מניות או מטבעות. 

שאול: האיש ששמעתם עכשיו הוא יוני אסיא, הוא אחד המייסדים והמנכ"ל של סטארט-אפ ישראלי בשם איטורו, שיצר אפליקציה שמאפשרת להשקיע בקלות בבורסה, ובמטבעות קריפטו. איטורו לא פעילה בישראל.

יוני אסיא: אני תמיד נורא מאמין בשאלה איפה אתה חושב שהחברה הזו תהיה ביחס למוצר בעוד 10-20-30 שנה.  אתה מאמין שהילדים שלך יאכלו מקדנולד'ס או ישתו קוקה קולה או יצפו בדיסני+, ככל שאתה מבין שאתה משקיע במשהו כי אתה מאמין בו - זה יגן עליך מפני הטעויות הכי קלאסיות של משקיעים, שזה לברוח בזמן הלא נכון.

 

שאול: צורת ההשקעה שיוני אסיא מתאר כאן היא השקעה אקטיבית. ניסיון לבחור את המניות שישיאו לכם את התשואה הטובה ביותר בפרק זמן נתון. אבל אפילו אם אתם הולכים לפי הפילוסופיה הזו, וחושבים על חברות שאתם חושבים שיהיו איתנו בעוד 10-20 שנה ויותר - למשל הבנקים הגדולים או מי שזה לא יהיה - עדיין, זו השקעה עם סיכון. בכל שוק שהוא, כל חברה שהיא, גדולה ככל שתהיה, לא חסינה מסיכונים. למשל, אם מסתכלים על הבורסה האמריקאית של לפני 40 שנה, החברה הכי גדולה שם היתה IBM ומיד אחריה חברת הטלפוניה AT&T, ואחריהן כל מיני חברות אנרגיה. היום, צמרת החברות הכי גדולות בארה״ב נראית אחרת לחלוטין. אלה רק חברות הטכנולוגיה. במילים אחרות, גם חברות גדולות יודעות לרדת מגדולתן, או להתגמד אל מול חברות אחרות, כי שווקים משתנים, טכנולוגיה משתנה, דברים קורים.

ולכן, וזה הכלל השלישי, אם אתם מחליטים להשקיע בחברות מסוימות ולקנות את המניות שלהן, אתם מוכרחים להישאר עם היד על הדופק. לקרוא את הדוחות הכספיים שלהן, לנסות להבין לאן השוק שהן פועלות בו הולך, ולהישאר מאוד עירניים.

הרבה מהמשקיעים שאני מכיר, וזה כולל אותי, נכנסו לבורסה בהתחלה על ידי קניה של מניות ספציפיות, של חברות ספציפיות. והרבה פעמים בהתחלה זה מצליח, ואז זה לא. 

הנה שוב איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה:

שאול: מתי קנית את המניה הראשונה?

איתי בן זאב: במהלך הצבא. קניתי כמה מניות, 10-20 אחוז רווח, ואז היתה מניה שהפסדתי עליה 90%, ואז גם הבנתי את החשיבות של לעשות סטופ לוס, כי כשאתה נכנס לפוזיציה אתה תמיד צריך לדעת מראש באיזה מחיר אתה תקבע הפסד ותצא מהפוזיציה. 

 

שאול: והנה הסיפור של יוני אסיא, מייסד ומנכ"ל איטורו - 

יוני אסיא: הייתי סוחר לאורך התיכון, קניתי מכרתי מניות ומאוד ונהנתי מהדוט קום באבל. הרווחתי המון כסף ביחס לילד בן 18, אבל כשהשוק התפוצץ זה היה ממש כמה ימים לפני שהתגייסתי, אתה יודע זה היה הירידות של מינוס 20 מינוס 30. והייתי מתקשר מטלפון ציבורי לאבא שלי ושואל אותו - כמה גילת לוויינים עכשיו, והוא היה אומר לי - הרובה על הגב שלך? הייתי אומר כן, אז הוא היה אומר - כשתחזור הביתה נדבר.

 

שאול: תחילת שנות ה-2000 היתה תקופה משוגעת לגמרי בבורסה. בתוך שנתיים בלבד, מ-1998 עד תחילת שנת 2000, מדד הנאסד"ק, שהוא מדד חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה״ב, עלה ביותר מ-250%. זה המון. אבל אז, כמעט בבת אחת, הוא התרסק. בתוך שנתיים הוא איבד 80% מהשווי שלו. תחשבו ש-80% מכספי ההשקעה שלכם היו נעלמים. מתאדה. איך הייתם מרגישים?

 

יוני אסיא:

נורא אהבתי את שוק ההון, סחרתי מלא,  ואחרי שנת 2000 לאורך שנים הפסקתי להתעסק בשוק ההון, הרבה מאוד שנים היה קשה לי קשה לקנות ולמכור מניות.

 

שאול: לכן, לדעתו של יוני אסיא, להיכנס לבורסה בגיל יחסית צעיר עם סכום יחסית קטן, זה דווקא דבר טוב.

יוני אסיא:

גם עם 100 דולר זה מה שיש לך עכשיו בכיס עדיף לסכן את זה בגיל 21 ותלמד את החוויה הזאת שזה יכול לרדת מאשר שתחכה לעשות את זה עם 50 אלף דולר בגיל 40. עדיף שתלמד את זה מהר ובקצת כסף וכשאתה צעיר… 

 

שאול: אגב, כאן מסתתר עוד טיפ חשוב: אל תסכנו בבורסה סכום שהוא גדול יותר מהסכום שאתם מוכנים לאבד. ממש לאבד. אם אתם מוכנים לאבד רק 1,000 שקל, זה הגבול שלכם. אם הסכום שאתם מוכנים לאבד הוא מיליון שקל, זה הגבול שלכם.

 

*מעבר מוזיקלי*

 

שאול: אם אין לכם זמן לבחור מניות ספציפיות, או שאתם לא יודעים לקרוא דוחות כספיים או משהו כזה, יש עוד דרך להשקיע בבורסה - לא לקנות מניה של חברה אחת, אלא פשוט לקנות את כולן. או את הגדולות שבהן. זו צורת השקעה פסיבית. כך אני, למשל, משקיע את מרבית הכסף שיש לי בשוק ההון. לקנות מדדים.

 

הבורסה, כל בורסה, מציעה מדדים שונים. למשל, מדד המניות של 125 החברות הגדולות בבורסה. או 35 החברות הגדולות. או 90 הבאות בתור. או מה שזה לא יהיה. אם אתם לא יודעים איזה מניות לבחור, אתם יכולים לקנות את המדד כולו. 

איך קונים את המדד? באמצעות מכשיר שנקרא תעודות סל או קרנות סל, שהן מכשירי השקעה שפשוט עוקבים אחרי מדדים מסוימים. אם תקנו תעודת סל שעוקבת אחרי מדד תל אביב 125, זה כאילו קניתם באופן יחסי את כל המניות שמרכיבות את המדד הזה. קצת בנק הפועלים וקצת שטראוס וקצת טבע וכך כל המניות, כל אחת על פי החלק היחסי שלה. 

אם המדד כולו יעלה, הרווחתם, אם המדד כולו יירד, הפסדתם. לאורך טווח ארוך, ההיסטוריה מראה שהמדדים *כנראה* יעלו. אני מדגיש כאן את המילה כנראה, כי זה לא תמיד ככה. זה בעיקר תלוי מתי נכנסתם ומתי יצאתם.

אתן לכם דוגמא שניה.

אם הייתם משקיעים 10,000 שקל בתעודת סל שעוקבת אחרי מדד 125 החברות הגדולות בבורסה - ת״א 125 - לפני 10 שנים בדיוק, היו לכם היום 20,000 שקל, כי המדד עלה ב-100%. אם הייתם משקיעים את אותם 10,000 שקל באותו מדד לאותה תקופה, 10 שנים, אבל בין 2003 ל-2013, היה לכם יותר כסף - 31.5 אלף שקלים, כי המדד עלה ב-250%. זה פשוט תלוי מתי אתם נכנסים ומתי אתם יוצאים וכמה משברים היו באמצע, ואם היה לכם מספיק זמן להתאושש מהם. אם אתם יוצאים בדיוק כשמתחיל משבר, יש סיכון שתאכלו אותה, זה מה שקרה לחלק מהפנסיה של אמא שלי, למשל, שפרשה בדיוק כשהתחילה הקורונה. 

ככל שתישארו לטווח ארוך יותר, אתם ממזערים את פוטנציאל הנזק ומגדילים את פוטנציאל התועלת, אבל הסיכון תמיד תמיד יהיה שם.

 

  1. העתיד

 

שאול: וכאן אנחנו מגיעים לצד הטכני, שהוא לא רק טכני, אלא גם חלק מהסיפור של ׳למה הרבה אנשים חוששים משוק ההון׳. כשאתם רוצים לפתוח חשבון בנק, היום זה תהליך יחסית פשוט. הבנקים הגדולים מאפשרים לכם לעשות את זה דרך הטלפון, תוך כמה דקות. כשאתם רוצים להתחיל לסחור בבורסה, זה סיפור אחר לגמרי.

לפי מנכ״ל הבורסה, בערך 90% מהאנשים שמשקיעים בשוק ההון עושים את זה דרך הבנק. בשביל להתחיל אתם צריכים ליצור קשר עם הבנק, לרוב באופן פיזי, כלומר ללכת לסניף, ולחתום על כל מיני טפסים עם הרשאות והסכמות וכל מיני כאלה, בשביל לקבל גישה למערכת המסחר בשוק ההון שהבנק מציע. האם מישהו ייתכן לכם שם הדרכה על איך עושים את זה? חחח. לא. 

אפשרות אחרת היא להתחיל לסחור בשוק ההון דרך אפליקציית מסחר של אחד מארבע בתי ההשקעות שמציעים כאלה - מיטב דש, אקסלנס, איי בי איי או פסגות. 

אם תחליטו שאתם מעדיפים להשקיע דרך בית השקעות, תגלו שהבנקים עושים לכם את המוות, ולא במקרה כי הם לא רוצים שתלכו לבית השקעות. גם במסחר בבית השקעות הכסף תכל'ס נשאר בבנק, ואתם צריכים את האישור שלו, לעיתים בכל פעם שאתם מעבירים עוד כסף לבית ההשקעות. ויש מלא טפסים, ושוב הזדהות. למות.

כך או כך, אתם צריכים לבוא עם איזה סכום מינימלי. בבתי ההשקעות זה יהיה כמה עשרות אלפי שקלים, בבנקים זה יכול להיות אפילו כמה מאות אלפי שקלים, וייתכן שתצטרכו גם פגישה עם יועץ או יועצת השקעות בשביל להתחיל.

וגם אז, לא באמת תקבלו הדרכה על איך עושים את זה טכנית. ובכל מקרה, גם בבנק וגם בבתי ההשקעות, בואו נגיד שאלה לא המערכות עם הממשקים הכי ידידותיים למשתמש. 

אלה מלא מלא חסמים. חסמים של  דינוזאורים.

עכשיו תשמעו איך זה היה יכול להיות. כי באיטורו, וגם באפליקציות מסחר טכנולוגיות חדשות אחרות כמו רובינהוד וכאלה, זה עובד לגמרי אחרת. הרבה יותר קל, הרבה יותר חלק, הרבה יותר מזמין, רק תבואו. יוני אסיא הקים את איטורו ב-2007, יחד עם אחיו, רונן אסיא. 

 

יוני אסיא: התחלנו את איטורו, מהמקום של איך אפשר לפשט את העולם של שוק ההון כדי לגרום למיליוני אנשים לגשת לשוק ההון לנהל את הכסף שלהם בצורה נגישה ושקופה.

 

שאול: העובדה שאיטורו לא פועלת בישראל גרמה לי להרגיש מספיק נוח לספר את הסיפור שלה, מבלי שאני מרגיש שאני עושה להם פרסומת מוגזמת. 

 

שאול: אולי תדגים לי את המערכת?

יוני אסיא: בכיף, אני מדגים לך, פותח את המערכת…

 

שאול: כך עובדת הכניסה שלכם לעולם ההשקעות לפי איטורו: אתם פותחים חשבון מהטלפון או מהמחשב, עוברים תהליך קצר של הזדהות, ובתכלס ממש מהרגע הזה אתם כבר יכולים להתחיל להשקיע, אפילו עוד לפני שהפקדתם כסף. איך זה עובד? אתם פשוט פותחים תיק וירטואלי, מקבלים לתוכו סכום מסוים - נגיד, 90 אלף דולר - ויכולים להתחיל להשקיע אותם במניות של חברות, במטבעות קריפטו, מה שבא לכם. האפליקציה מראה לכם קאונטר גדול כזה שכל הזמן מתעדכן לפי התנודות במניות, כלומר שכל הזמן כל הזמן אתם יכולים לראות בכמה הכסף שלכם גדל, או התכווץ. מתישהו, אחרי שתלמדו איך עושים את זה כמו שצריך על יבש, תוכלו להפקיד בחשבון שלכם כסף אמיתי, ואז להתחיל להשקיע אותו.

 

יוני אסיא:

אז קודם כל אתה רואה את הפיד שלי. אתה רואה שאני עוקב אחרי כל מיני מניות….אבל יותר חשוב אתה רואה את הפיד של כל האנשים שאני עוקב אחריהם…

 

שאול: האפליקציה של איטורו בנויה קצת כמו רשת חברתית. דמיינו פיד, שהוא שילוב של הפיד של פייסבוק והפיד של טוויטר. אתם יכולים לעקוב אחרי משקיעים אחרים, או אחרי מניות ספציפיות, או מדדים, או גם וגם. למשל, נניח שאתם סקרנים אם להשקיע במניה של חברת גוגל. לחיצה על ׳גוגל׳ תפתח לכם מלא חומר. גם סקירות שמשתמשים אחרים כותבים על המניה, וגם מידע פיננסי, ומה שאתם לא רוצים בשביל שתוכלו לקבל החלטה, אם להשקיע במניה או לא.

וכאן נכנס עוד אלמנט די מגניב. המשתמשים האחרים? אתם יכולים לראות את כל תיק ההשקעות שלהם. איזה מניות הם מחזיקים, כמה זמן, ואיזו תשואה הם עושים כל חודש. כל חודש. ויותר מזה. אם יש איזה משתמש שנראה לכם סבבה, ועושה תשואות גבוהות בעקביות כבר שנים, ומצליח לשרוד גם את התקופות הקשות בבורסה, אתם יכולים להעתיק אותו בלחיצת כפתור. פשוט קופי-פייסט.

למשל, מצאתם משתמש שמשקיע כסף במניות של חברות אי קומרס, מסחר באינטרנט. והוא נראה לכם אחלה, וראיתם שכבר עשר שנים הוא מצליח לעשות תשואות מדהימות, והשוק הזה נראה לכם מעניין. אתם יכולים להחליט לקחת סכום מסוים, נגיד 1,000 דולר, ולהעתיק את תיק ההשקעות שלו בסכום הזה. זה לא משנה כמה הוא משקיע, גם אם הוא משקיע 100 מיליון דולר, אתם מסכנים 1,000 דולר שמתחלקים באופן היחסי שבו מתחלק התיק שלו. בכל פעם שהוא קונה עוד מניות, גם אתם תקנו אוטומטית. בכל פעם שהוא ימכור, אתם תקבלו כסף לחשבון באופן יחסי. קופי-פייסט. עכשיו הם עובדים על פיצ׳ר של ליצור השקעה בהוראת קבע חודשית בסכום שאתם מגדירים, שתתפצל אוטומטית להשקעות לפי האחוזים שהגדרתם - נגיד, 100 דולר בחודש, שחצי מהם הולכים למדד המניות המוביל, עוד רבע למדד מניות סקטוריאלי כלשהו כמו נדלן, ועוד רבע למדד מוביל במדינה אחרת. או כל מה שבא לכם.

 

כמו אפליקציות מסחר טכנולוגיות אחרות, גם איטורו לא גובה עמלות מסחר כמעט בכלל, והיא גם מאפשרת למשתמשים להשקיע סכומים נמוכים מאוד של כסף, ולקנות איתו שברירי מניות, ולאו דווקא מניות שלמות. לפי יוני אסיא, שני הפיצ׳רים האלה הם מהחשובים ביותר בשביל להכניס משתמשים חדשים לשוק ההון. 

 

יוני אסיא:
רוב הלקוחות שלנו מפקידים 1,000 דולר, ולכן הסרת חסמי הכניסה אפשרו לשני דורות להיכנס לעולם הזה מהר יותר ומה שזה הציף - זה הציף את השיח החברתי בצורה הרבה יותר רחבה. פתאום אלפי אנשים מדברים על מניה מסוימת והתוכן הזה נוצר כתוצאה מהורדת החסמים

 

שאול: בישראל עדיין אין אפשרות לסחור בבורסה בשברירי מניות, אבל לפחות לאחרונה הבורסה הורידה את הסכום המינימלי למסחר ל-500 שקל, כך שעכשיו הבורסה הישראלית קצת יותר נגישה מקודם.

לפי יוני אסיא, לאיטורו יש היום 27 מיליון משתמשים רשומים, והם פעילים בבריטניה, בסינגפור, בארה״ב ובמדינות נוספות. 80% מהמשתמשים הם צעירים יחסית, בני 20 עד 45, עבור רובם - 60% לפי הסקר שהם עשו - הכניסה לאיטורו היא הפעם הראשונה שהם עשו פעולה בשוק ההון. לפי יוני אסיא, בשנתיים האחרונות מספר המשתמשים שלהם גדל פי חמישה לעומת התקופה של ה-15 שנה שלפני זה.

 

יוני אסיא:
המשבר של הקורונה ממש האיץ את העניין של משקיעים קטנים (ריטייל) שמשקיעים מהבית בכל סוגי השווקים וראינו תהליכים של איך הם עוברים מסוג אחד לסוג אחר. 

 

שאול: למה איטורו ורוביןהוד וכל האפליקציות האלה לא פועלות בישראל? יש לזה כל מיני הסברים. קודם כל, אנחנו שוק די קטן, ועוד בשפה שהיא לא אנגלית, ולחברות לא שווה להשקיע כסף בשביל להיכנס לשוק הקטן הזה. דבר שני, כך לפחות אומרים כולם, יש פה רגולציה שלא מאפשרת את זה. כך או כך, אנחנו עדיין תקועים עם עולם ההשקעות הישן, ולפחות בעתיד הנראה לעין אני לא רואה פה איזה שינוי גדול. 

 

  1. התכל'ס - בחמישה שלבים

שאול: אוקי, אז מה עושים עכשיו?

נניח שיש לכם קצת כסף. עשרת אלפים שקלים, או 20 אלף, או 30, או 300, לא יודע. ואתם לא רוצים להמשיך להחזיק אותו בעובר ושב או בפיקדון, אלא להשקיע אותו. מה עושים עכשיו?

אז אני אני לא יועץ השקעות ולכן אסור לי לייעץ לכם ולהמליץ לכם מה לעשות עם הכסף שלכם. רק אתם אחראים לזה, ואם אתם רוצים יש יועצי ויועצות השקעות שאתם יכולים להיעזר בהם. 

אבל, אני כן יכול לתת לכם צ׳ק ליסט, וחמישה כללי אצבע או חמישה שלבים. אז הנה:

שלב ראשון ולפני הכל - למתי אתם צריכים את הכסף? אם התשובה היא ׳בטווח הקצר׳, כלומר בתוך כמה חודשים, גג שנה, אולי שנה וחצי - אני לא בטוח שאתם צריכים לסכן את הכסף שלכם בשוק ההון. כי אם תהיה מפולת. הכסף שלכם ייחתך, ואתם תהיו חייבים למשוך אותו, ותאכלו אותה בהפסד ענק בלי מספיק זמן להתאושש.

אם התשובה היא - ׳בטווח הארוך׳, נגיד 5 שנים או 10 או יותר מזה, ייתכן מאוד שהבורסה היא המקום בשבילכם. רק אל תשכחו שאם זה באמת טווח זמן מוגדר, אז אולי כדאי להפחית סיכון ככל שאתם מתקרבים לדד ליין. 

השלב השני הוא לשאול את עצמכם - איך תישנו בלילה אם הבורסה תיקלע לקריסה ותראו את הכסף שלכם מתחיל להיחתך. 10%, 20%, 30%, אולי יותר. עד כמה אתם מוכנים לסכן את הכסף שלכם? עד כמה אתם מסוגלים להסתכל עליו מתכווץ ולא למשוך אותו? ככל שהתשובה לשאלה הזו היא ׳הרבה׳, כך מידת הסיכון שאתם יכולים לקחת על הכסף שלכם גדולה יותר. אבל תהיו ישרים עם עצמכם, אם תרמו אתם מרמים רק את עצמכם. וכשאני אומר סיכון, אגב, אני מתכוון לאיזה אחוז מתיק ההשקעות שלכם יהיה במניות. שיעור גבוה של מניות פירושו סיכון גבוה.

אחרי שעניתם על שתי  השאלות האלה, מגיע השלב השלישי - האם אתם רוצים להשקיע באופן אקטיבי, או פסיבי. כלומר, האם אתם רוצים ממש לבחור מניה מניה ולנסות לעשות תשואה מדהימה ולהכות את המדד, או פשוט לקנות את כל המדד, למשל מדד ת״א 125, ומה שהשוק יעשה, הוא יעשה. אני באופן אישי מעדיף את סגנון ההשקעה הפסיבי. דעו שאם אתם הולכים על מניות ספציפיות זה אומר שאתם חייבים לקרוא לפני זה את הדוחות הכספיים שלהן, להבין היטב את השווקים שבהן הן פועלות, ולהיות מסוגלים לעקוב אחרי זה לאורך זמן. אם אתם עושים את זה אחרת, אתם סתם מהמרים על הכסף שלכם, ולא באמת משקיעים אותו.

אחרי שעשיתם את כל זה, מגיע השלב הרביעי, לוודא שאתם משלמים כמה שפחות על ההשקעות שלכם.

להשקיע כסף עולה כסף. בעמלות. יש שלושה סוגים עיקריים של עמלות. עמלה ראשונה - עמלת קניה. בכל פעם שאתם קונים מניה או כל נייר ערך אחר בבורסה - בום, אתם משלמים עמלת קניה. עמלת קניה יכולה להיות עמלת מינימום, כלומר 12 שקל או 10 דולר או מה שזה לא יהיה, והיא יכולה להיות אחוזית - למשל, 0.2%. ואז, אם קניתם מניות ב-100 אלף שקל, זה אומר ששילמתם עמלת קניה של 200 שקל. וזו רק עמלת קניה, כי יש גם עמלת מכירה. אותו דבר, רק במכירה. בדרך כלל הן באותו הגובה. כך שקניה ומכירה ב-100 אלף שקל, יגררו תשלום עמלה של 400 שקל. 

רגע, זה לא הכל. הבנקים גובים גם דמי ניהול, או דמי משמרת. לא משנה איך קוראים לזה, בעיני זו שערורייה. העמלה הזו היא עמלה אחוזית. למשל, 0.8%. אם יש לכם תיק של מיליון שקל, העמלה הזו לבדה תהיה 8,000 שקל בשנה. ואם אתם אומרים - נו מה, אין סיכוי שמישהו משלם סכומים כאלה, אז יש לי חדשות בשבילכם, אנשים משלמים ועוד איך, הם פשוט לא יודעים שזה המצב.

ולכן, כשאתם פותחים תיק השקעות, או אם יש לכם כבר תיק קיים, אתם מוכרחים מוכרחים מוכרחים לעשות שופינג. לבדוק עם הבנק כמה בדיוק הם רוצים לגבות מכם, או כמה אתם כבר משלמים. ואם זה גבוה מדי, אז תתמקחו ותורידו את זה. ואם זה עדיין גבוה מדי, תשקלו לנהל את התיק שלכם באחד מארבעת בתי ההשקעות שמציעים אפליקציות מסחר. לרוב העמלות שתשלמו שם יהיו הרבה הרבה הרבה יותר זולות מאשר בבנק. במקום אלפי שקלים בשנה, עשרות שקלים, כזה הבדל. 

ועכשיו, לשלב החמישי והאחרון - להתחיל להשקיע. אתם יכולים לעשות את זה באופן חודשי - כל חודש להשקיע סכום מסוים, בלי קשר לאם שוק ההון עולה ויורד. זה נחמד כי זה יוצר לכם הרגל חיסכון, וגם מנטרל כל מיני השפעות פסיכולוגיות שיש לאנשים בהשקעות. וזה גם יעזור לכם לממש את הקלישאה הכי הכי נכונה לגבי שוק ההון - זמן בשוק חשוב מלתזמן את השוק. באנגלית זה נשמע יותר טוב - time in the market is more important than timing the market. כלומר, אל תנסו להבין מתי זו ההזדמנות הכי טובה להיכנס לשוק בשביל לדפוק רווח, אלא תזכרו שאתם כאן בשביל הטווח הארוך, ונסו פשוט לצבור כמה שיותר זמן בשוק.

אם הוראת קבע זה לא מה שמתאים לכם, אפשרות אחרת היא להשקיע באופן חד פעמי סכום כסף שהצטבר לכם. אתם צריכים להחליט איזה אחוז מהכסף אתם משקיעים באיזה מדדים, כמה במניות וכמה באגרות חוב, כאלה. זה השלב שבו אני לא יכול להמליץ לכם בדיוק בדיוק מה לעשות, כי אסור לי. אתם מוזמנים להתייעץ עם יועצי השקעות בבנקים, או לחילופין פשוט לקרוא המון מידע שקיים ברשת, בין אם זה באתר של הסולידית או באתר של חתול פיננסי או במלא קבוצות פייסבוק, ממאני טוקס ועד נינג'ה פיננסית. את החלק הזה אני לא יכול לקצר לכם, כי זה התיק שלכם, והכסף שלכם, ואתם מוכרחים לקבל החלטה איפה לשים אותו. כל עוד אין בישראל איזה איטורו כזאת שמאפשרת לכם להעתיק תיקים של אחרים, אתם בדבר הזה לבד.

מנכ"ל הבורסה סוג של מסכים איתי, אבל חושב שזה עתיד להשתפר.

איתי בן זאב: אין ספק שהציבור צריך לקבל מידע בדרך שמתאימה יותר לשנת 2022, מסכים איתך לגמרי.

לפעמים אני רואה אנשים מחפשים מישהו להתייעץ איתו בשביל שיהיה את מי להאשים, זה לא עובד ככה.

אני בטוח שכל מי ששומע את התוכנית ויש לו 50 אלף שקל וצריך להחליט אם לשים בתא 125 או במזומן מסוגל לקבל את ההחלטה הזו בעצמו.

 

שאול: האמת? גם אני אופטימי. לא לגבי קצב התזוזה של הבנקים ובתי ההשקעות בישראל, הם זזים נורא לאט והמערכות שלהם נראות בגדול כמו הצרות שלי. אני אופטימי לגבי הדור הזה. דור ה-z כלומר בני ה-20-30, ועוד יותר מזה הדור של הילדים שלי, שאגב, אם תהיתם, קוראים לו דור האלפא. 

הם הרבה יותר מתעניינים בפיננסים ובכסף ובשוק ההון ובקריפטו מאשר הדור שלי. הרבה יותר. והם גם הרבה יותר מודעים לזה. וככל שנוצרות יותר אפליקציות השקעה טכנולוגיות חדשניות בחו"ל, זה בלתי נמנע שבסוף זה גם יגיע אלינו. עם כל כמה שהשוק קטן וזה. זה יקרה, אין לי ספק בזה.

 

שאול: אמרת שיש לך חמישה ילדים…

יוני אסיא (מונה את הגילאים שלהם)...

שאול: שלי הגדול נהיה בן 12 והוא ביקש שאקנה לו מניות… אמרתי לו בשנה הבאה, עלי, האם אתה עשית את זה כבר?

יוני אסיא: המתנה הכי גדולה שאבא שלי נתן לי זה מניות לבר מצווה. אני מאוד מאמין שהורים צריכים לעזור לילדים שלהם לעשות את הצעדים שלהם בשוק הוהן. עם הבן שלי עשיתי את זה בקריפטו…קריפטו נייטיב.

השאלה ששאלת אותי אינה רלוונטית. הבן שלך כבר משקיע. בשביל מניות אתה צריך לפתוח לו חשבון ויש 100 טפסים וכו׳, והוא בינתיים כבר מרוויח קריפטו…וזה סיפור מעניין כי אנחנו עוברים מהגישה של מהורה שצריך לעשות את זה, לילד שכבר עשה את זה לבד



  1. סיום וקרדיטים

 

יעקב צ'אקוב: טוב, העדכון. טיוטא 348

 

שאול: זוכרים את יעקב צ׳אקוב מתחילת הפרק? הפגישה שלנו היתה בתחילת פברואר. מאז עברו המווווווון מים בשוק ההון. הבורסה עלתה וירדה, עלתה וירדה. בעיקר ירדה, האמת. בעיקר המניות שהיו הכי פופולריות ב-2021. לפני שבוע, כשהעבודה על הפרק הזה התקרבה לסיומה, ביקשתי מיעקב שיקליט לי עדכון. מה קרה לכסף שלו בשוק ההון, ואיך הוא התקדם מהפעם הקודמת שדיברנו. אז הוא הקליט לי.

 

יעקב צ'אקוב: מה שקרה מאז זה ככה: התחיל הבלגאן באוקראינה. היו כמה יצקונים של השוק בכללי וזה דחה את ההחלטה שלי ואת הקניה שלי, למרות שזה לא אמור לקרות, ולפני כמה שבועות השלמתי קניה של S&P500 ושאר ההרכב של התיק שלי אני עדיין מתלבט עליו. 

 

אנחנו לא ניכנס כאן להרכב המדויק שיעקב בחר לתיק שלו, פשוט משום שאנחנו לא יכולים לתת המלצות השקעה ספציפיות לאף אחד מכם. ה-S&P500 שיעקב מזכיר שם הוא אחד המדדים הכי פופולריים בארה״ב, המדד שעוקב אחר המניות של 500 החברות הגדולות באמריקה. פשוט קונים תעודת סל ממש זולה על המדד הזה, ומתחילים לעקוב אחריו. אבל האמת היא שתעודת הסל הספציפית שיעקב בחר פחות מעניינת. האופן שבו הוא בחר להיכנס לשוק ההון הרבה יותר מעניין בעיני:

 

יעקב צ'אקוב: ועוד עדכון, שזה כזה על ההתנהגות שלי: דבר ראשון,יש לי הוראת קבע קבועה והיא לא קשורה לאם אני מחליט להשקיע או לא. יש לי הוראת קבע קבועה שלוקחת סכום כסף ושמה אותו בצד, וצוברת אותו ככה שאני אוכל כל כמה חודשים ולהשקיע אותו בלי לעשות את ההחלטה של להפריש כסף כל חודש. 

זה נחמד, כי זה מאפשר לכם להיות עיוורים לתנודות של השוק. לא משנה אם השוק עולה או יורד, לכם יש הוראת קבע חודשית ששמה קצת כסף בצד וכשזה מצטבר אתם משקיעים במה שאתם רוצים, בין אם אלה מניות ספציפיות או תעודת סל כלשהי. העיקר שיהיה הרגל לחסוך ולהשקיע. אה, ויש עוד עדכון מיעקב.

 

יעקב צ'אקוב:

והדבר השני הוא שהצלחתי להתרגל לא לבדוק את האפליקציה של המניות כל הזמן, והצלחתי ליצור ניתוק בין הכסף שיש לי בצד לבין הכסף שלי, וזה לא מציק לי. אין לי את החרדה הזו של כל הזמן לראות מה עולה ומה יורד.

אבל כשאני כן בודק אני מעדכן שהמניות שלי לא עושות משהו. 

 

חיות כיס הוא הפודקאסט הכלכלי של כאן. הפרק הזה הוא הפרק האחרון לעונה הזו. עכשיו אנחנו יוצאים לפגרה, גם בשביל לנוח וגם בשביל לאסוף חומרים לפרקים חדשים. נשוב מהפגרה שלנו בקרוב, אבל בינתיים, כל מאות הפרקים שלנו האחרים שלנו זמינים עבורכם בכל אפליקציות הפודקאסטים.

העורכת שלנו היא נעה בן הגיא. עורך הסאונד הוא אסף רפפורט. נועם ברלחיס סייע בעריכה. במערכת חיות כיס חברים גם צליל אברהם ואלון אמיצי. אני שאול אמסטרדמסקי, תודה רבה שהאזנתם.