רבים מכירים את הציטוט המפורסם של בריאן אינו: "האלבום של הוולווט אנדרגראונד וניקו מכר רק 10,000 עותקים, אבל כל מי שקנה אחד מהם - הקים להקה". לא רבים מכירים את תשובתו של לו ריד לטענה הזו: "לא יודע. לא חושב. הייתי מקווה שאם זה נכון לפחות היו משלמים לי תמלוגים".
ב-1972 ריד לא ידע שום דבר על להקות שהוקמו בעקבותיו ובעקבות חבריו להרכב. למעשה, הוא ידע בעיקר שלמרות החסות שנתן להם אנדי וורהול ולמרות שבשוליים של ניו יורק הם היו שם דבר - הוולווט אנדרגראונד לא ראו שום פרסום או הצלחה בשורת הרווח.
ב-1970, מיואש מקשיים בהנהלה ומתחושת התקיעות שלו בהרכב שלימים יחשב לאבן יסוד במוזיקה האלטרנטיבית, לו ריד החליט לפרוש. בימים בהם הרכבי שוליים לא בדיוק הגיעו לכותרות ראשיות בעיתונות, רבים מהאנשים שהגיעו לצפות בוולווט אנדרגראונד מופיעים, התפלאו לגלות שלו ריד לא נמצא על הבמה. בין לילה - הוא נעלם מעל פני השטח.
בזמן שהלהקה הופיעה בלעדיו וניסתה לעצור את ההתפוררות הבלתי נמנעת שלה, ריד חזר לבית הוריו בלונג איילנד והתחיל לעבוד כקלדן בחברה של אבא שלו, אותו הוא לא סבל מגיל צעיר. לילות של יצירה בלי הפסקה בסביבת הדמויות הססגוניות שהקיפו אותו בסצינת הפקטורי של וורהול, הוחלפו בלילות שחורים ואבודים של תסכול ורצון עז להוכיח שיש לו עוד מה לתת לעולם המוזיקה. שהוא לא אמר את המילה האחרונה.
לשמחתו של ריד, גלגל ההצלה שלו היה בדרך. אחד מתוך אותם מעריצים מתוסכלים שהגיעו להופעות של הוולווט והתאכזבו לגלות את חסרונו של ריד, היה בחור צעיר בשם דיוויד בואי. זמן קצר אחרי שבואי לבש את דמותו של זיגי סטארדאסט והוציא ב-72 את האלבום ששינה את חוקי המשחק, הוא ויד ימינו, הגיטריסט מיק רונסון, הציעו לריד להפיק את האלבום הבא שלו. ריד ידע שבעזרת כוכבי הגלאם הוא מקבל סוף סוף את ההזדמנות לפרוץ לקהל חדש, בואי ידע שבהפקת אלבום לריד הוא יוכל למקם את עצמו באותה שורה עם המורשת האמנותית של הוולווט ושל אנדי וורהול. סידור נוח לכל הצדדים, וגם, ציניות בצד, הגשמת חלום בשביל בואי. שנים מאוחר יותר הוא סיפר בעיניים בורקות: "רציתי שזה יעבוד בשבילו. רציתי שזה יהיה אלבום זכיר, שאנשים לא יוכלו לשכוח, או לשים בצד".
וכך היה. בנובמבר 1972 יצא אלבום הגאולה של לו ריד - Transformer. אלבום שבו ההפקה החלקה והגלאמית של בואי ורונסון, הפכה לסוס הטרויאני שהכניס את הטקסטים הבוטים של ריד על חיי האנדרגראונד בניו יורק: סיפורים על טרנסקסואליות, גייז, אובססיביות וסמים - לתוך שיא המיינסטרים. עם להיטים כמו Walk On The Wild Side, Satellite Of Love ו- Perfect Day, לו ריד הפך ממוזיקאי חשוב ליודעי דבר, לרוקסטאר שהוא תמיד רצה להיות.
את הסיפור על הדרך לשם, תוכלו לשמוע בספיישל 88 עם נוגה קליין במלאת 50 שנה לטרנספורמר.