השנים שסגרו את הסיקסטיז והשנים שפתחו את העשור הבא היו קשות עבור ארה"ב כולה, אבל לקהילה האפרו-אמריקאית הן היו מחרידות; מהומות, מלחמת וייטנאם, רציחות פוליטיות, כל אלו התלכדו לתחושה ברורה של הבטחה שנגוזה, שבר חלום. מתוך התחושה הזו והצורך לברוח ממנה נבנתה החברה השחורה של שנות ה-70 - השנים המעצבות של התרבות השחורה כפי שאנחנו מכירים אותה היום.

במרכז תהליך העיצוב הזה עמדו שתי פלטפורמות – הטלוויזיה והקולנוע. בטלוויזיה, תכניות כמו "סול!" הפיוטית ו"סול טריין" הגרובית הביאו מוזיקה ושירה שחורה אל תוך הבתים האמריקאיים, ובקולנוע, סרטי הבלאקספלויטיישן שמו אנשים שחורים על המסך, כאלה ששולטים בגורלם, גם אם הוא קשה ואלים. את כל אותן תכניות וסרטים ליוותה כמובן מוזיקה נהדרת של מוזיקאים כמו קרטיס מייפילד, אייזיק היז, בובי וומאק, ג'ימי קליף, הלאסט פואטס ועוד.

הצטרפו אל יואב יפת וישיב כהן לספיישל בלאקספלויטיישן לקראת פסטיבל "סאונדטראק תל אביב" שיקדיש יום שלם לאותה תקופה ולאותם סרטים.