מאחורי הקלעים

שלוש שנים מסיום לימודיה בשנקר, היא כבר מעצבת לביונסה, לכריסטינה אגילרה, נטע ברזילי ועוד. ווג איטליה סימן אותה כאחת המעצבות המבטיחות בעולם, אבל היא מתעקשת לעצב כאן בארץ בגדים צבעוניים במיוחד, בדי טול ופרוות, היא מנהלת דיאלוג מתמיד עם הבד ומשתדלת לעצב לכל מידה, ולכל מבנה גוף, ומעלה דוגמניות בנות 70 על הבמה. מה מחיר הצלחה מהירה בינלאומית למעצבת צעירה שחלמה והגשימה. 

הספקטקל אדיר המֶמדים, של האופרה משלב בין המוסיקאלי ליופי הוויזואלי. נברשות, מרפסות, כרכובים ומדרגות, סוסים, וחמורים, לפידים, פָּמוטות, מאכלים ו...חמורים. כולם נראים אמיתיים לגמרי, אבל בפועל עשויים 'פלסטיק', או אלומיניום מחנויות "הכל בדולר" וחומרי בניין, שבידי מחלקת האביזרים- הרמייה האמנותית שלמה. צריך לאפשר לזמרים לשיר בנוחיות, לשחק, ולרקוד. מלאכה יצירתית מורכבת ומופלאה. 

תהליך ההכנה של זמרי אופרה וקונצרטים, משלב האודישן, דרך האימון בחדר החזרות ועד המפגש עם המנצח על הבמה. יעל קרת מספרת בפרק השני של התכנית על מעורבותה והשפעתה במפגש בין קול לפסנתר. עיצוב דמות, בחירת קונספציה, התאמה דרמטית וקולית ועוד. גם על פרויקט המוסיקאים המצטיינים בצה"ל ועל האופן בו היא נעה בין קדמת הבמה אל מאחורי הקלעים, ובין עולם המוסיקה התובעני לחיי משפחה 

היא היתה פסנתרנית מחוננת על מסלול ההצלחה הבינלאומי, בת טיפוחיו של ברנבוים, אבל בחרה לנהל חיים שפויים כמוסיקאית, לנגן בהרכבים קאמריים, ובעיקר לשמש כפסנתרנית זמרים, וקואצ'ית בחדר החזרות לקראת ההופעה באופרה או ברסיטל, וכן כפסנתרנית מלווה של זמרים המבצעים לידר. על הקשר עם ברנבוים ועם מוסיקאים גדולים איתם עבדה, ההחלטה לחזור לארץ ולשנות כיוון, והתפקיד הרבגוני עם זמרים. 

במאי ועורך קליפים מילדות, מועמד בפעם השנייה לפרס גראמי על בימוי הקליפים ללהקת קולדפליי, די ג'יי סנייק, לולה מארש ואחרים, ביים גם את הפתיחים לסדרות "צל של אמת" והמשלב בין הדוקומנטרי למבויים בסדרה "הנערים". על הפער בין יצירה בת דקות ספורות למאות שעות עבודה, תכנון כיוון הרוח, זוויות הצילום, קולאז'ים, העמדות, הכל כדי להשיג את האלכימיה המופלאה בין צליל לתמונה. 

איך הופכים סדרה דוקומנטרית לקולנוע? מעבר לעובדות, מסמכים, תצלומים, עדויות, יש להעביר סיפור. רגש. להשפיע על הצופה גם כשמדובר בדוקו פשע. טל בלטוך אחראי למופע הוויזואלי המרהיב בשתי העונות של "צל של אמת" ("רצח תאיר ראדה" ו"רוצח כביש החוף") צבעים, נורות, מפות, נגטיבים, גילוי והסתרה, תמונה מעוותת, כל האמצעים להעברת הסיפור והמוטיב הרעיוני באופן מודע ולא מודע. 

הנערים-מאחורי הסט-ערד שאואט- סדרת הדרמה "הנערים" הסעירה את הרוחות, בבואה להאיר את רצח הנער הערבי מוחמד אבו חדיר. לצד תשבחות ספגה ביקורת פוליטית חריפה. מעצב ההפקה ערד שאואט מספר על תהליך יצירת הסט המורכב (את שועפט הקים בחולות ראשל"צ, את משטרת ירושלים בתל אביב, ואת מתקני השב"כ בראש העין) הכל יש מאין תוך שחזור מדויק ומפורט של מציאות, כדי לאפשר לשחקנים לתפקד בתוך הוויה שנראית לצופה ריאלית ואמינה. 

הצצה אל תהליך תיעוד מצולם ייחודי של מבנים ואתרים נטושים, באמצעות פילמים שפג תוקפם. מלון גינוסר, הקולנוע בשדרות, האמפיתיאטרון בנען, מחנה שנלר בירושלים, תחנת הרכבת בנחל שורק וובנייני קול ישראל ובית הטלוויזיה ברוממה, שנעזבו. 70 מקומות מפוארים מן העבר, מבני תרבות ופנאי, זכר לחיים שוקקים שרחשו בהם, ונותרו ריקים וזנוחים, אך קמים לתחייה מחדש בזכות התיעוד במצלמה ישנה שפג תוקפה 

עם יועצת הלשון ברדיו ובטלוויזיה כמעט יובל שנים: על "מוקשים" מילוליים והצורך במעקפים לשוניים, על קריינים ושדרנים למיניהם – קנאי לשון, מורדים, "יודעי כול" וחרדתיים, על מיומנויות של תקשורת פסיכולוגית מול עורכים ומגישים; ויתורים והגמשות, שפת חדשות, שפת פרסומות וסלנג לעומת שפה גבוהה, תגובות והצעות של מאזינים וחידושי לשון הצומחים בשידור ונכנסים לשפת הדיבור 

הסיטואציה הקולנועית או למעשה מצב הרוח של ההתרחשות על המסך הגדול במדה רבה קשורה לאור, הגם שרכיב זה ייראה כמובן מאליו. כיצד מוארים השחקנים, איזה גוון לתאורה, חם או קר, איך מייצרים מוקדי אור (אש, סירנות, מסכים מרצדים), אפקטים, אווירה, ואפילו איך מאירים חושך על פני המים...גלי רשף תאורן קולנוע שנים רבות והוא מספר מה קורה מאחורי הפנסים בקולנוע שמשפיע כה הרבה על הצילום