מאחורי הקלעים

מסכות מנתחים נגד קורונה וגם כבגדי ים לגברים? שמלת כלה מנייר אריזה של מקדולנד? חליפת חתן עשוייה אברי מין גבריים? הומור באופנה כאמצעי לבלוט, להציג אג'נדה, למרוד. הקשר בין אופנה לפוליטיקה, לדת, למעמדות, ולמגדרים. מה מקור השמלה השחורה הקטנה, שמלת החתונה הלבנה, החליפות וחולצות הפולו, ועבור מי הומצאו נעלי העקב. על אופנה ואנטי אופנה ומתי הפכו בגדים מלבוש- לאופנה 

מה בין "סטורי" לבין סיפור, דבר ספרות של ממש? בעידן הרשתות החברתיות ותקשורת ויזואלית בעיקר, אמרי לוי סדן, שימש כמורה לספרות זמני בתיכון וחזר עם תובנות 

לא עם סכין קצבים וגם לא במטפחת משי, אבל כעורכת ספרות היא מקצרת, "חותכת", ומנהלת עם הסופר דיאלוג "וויתורים" כדי להביא את הטקסט למיטבו. עלילה, דמויות, סגנון, שפה, וכן, אפילו תמיכה בסופר בתהליך הכתיבה כגורם שמשפיע על היצירה באופן עקיף. התנועה בין היצירה, הסופר, הקוראים, המו"ל שלעיתים מגיעה למחלוקת, אפילו לפיצוץ, ומנגד "הצלה" של כתבי יד, ונוכחות אקטיבית או פסיבית שמקרינה על היוצר. סודות מחדר העורך 

אמיץ, משוגע, או פשוט איש מקצוע. דימה אוסמולובסקי הוא האיש הנוהג במכוניות מתרסקות, זה שקופץ ממגדל או צוק של 64 מטר, או עולה באש, או חוטף מכות, או מדלג על שני סוסים במקביל- כבר 40 שנה. איך באמת מבצעים את הפעלולים המסוכנים בקולנוע, אלו תכונות נדרשות, אמצעי בטיחות, טריקים, עבודת צוות ואימונים, ומעל לכל מדוע הפעלולן חייב להרגיש פחד כדי לעסוק במקצוע המורכב הזה 

יותר מהמיניות הגברית, תפקוד האיבר, הדימוי הגברי, הסטראוטיפים, זו היכולת לדבר על זה בגילוי לב. על מה שנותר כמוס, מודחק, סמוי אפילו מן העצמי. יוסי אשור, חיפש איך ועם מי אפשר לדבר על זה, ומצא 28 גברים שפתחו בפניו את המקומות האינטימיים וחלקו עמו את מה שגם הם מעולם לא דברו עם אף אחד. הוא שזר את סיפוריהם האישיים, לספר: "זקופים"- גברים מדברים מיניות, ומספר על כך בתכנית 

ד"ר ברכה אלחסיד- גרומר מובילה אותנו אל המניפולציות, הפיתוי והשידול, באמצעות צורות וצבעים. ציורי האדם הקדמון, כתב החרטומים המצרי, ציורי הכדים ביוון העתיקה, וציורי הפרסקו בכנסיות, ועד פרסומות, שלטי חוצות, כרזות, אנדרטאות וסמלים במרחב הציבורי ובאמצעי התקשורת של היום. איך מנווטים את הבחירות שלנו, את התחושות והדעות שלנו באופן סמוי ומתוחכם. 

מאחורי המבט פנימה-דרור בורשטיין-איך להסתכל על ציור של ברויגל עשיר פרטים, או של רמברנדט, וללמוד משהו על עצמך. לראות מחדש את העולם באמצעות האמנות. דרור בורשטיין ממשיך להוביל אותנו בין ציורי המוזיאון כדי להתבונן בהם באמת. להיכנס אל הציורים פנימה כמו אל קונכייה. לבוא אל הציור, כמו לעלות לרגל למקום מקדש. להתכונן. לעשות את הצעד בהתקרבות לא רק הפיזית. אלא הנפשית העמוקה. תורת תשומת הלב וההקשבה. חלק ב' 

מאחורי המבט לציורים- דרור בורשטיין- איך מדברים על מה שלא ניתן לדיבור? מה מתקיים בתוך הציור (של רמברנדט, ברויגל, ורמיר..) שאיננו הסבר או ניתוח, אלא באמת התבוננות פנימה. איטית. סבלנית, שמבקשת לראות את הפרטים, צורות, צבעים, הקשרים, תחושות, ולהתחבר אל הנפש. או אל האמן המצייר. דרור בורשטיין מנסה לארוג במילים, את מהלך העין המבקשת להיכנס אל יצירות אמנות כדי....להיות שם. ברגע ההוא. עם התמונה. חלק א' 

אגתה כריסטי, ארתור קונן דויל אדגר אלן פו, מה בספרי הבלש שלהם גורם לחרדה ועונג? מה מחזיק אותנו "במתח"? מי עשה את זה? או שאולי למה עשו את זה, או איך זה קרה? המשחק במצב אי הידיעה עומד בבסיס כל סיפור בלשי טוב. דרור משעני, חוקר וסופר לוקח אותנו אל מסתרי הטכניקות, מה יתגלה מתי ואיך, ואל דמויות הבלשים (פוארו, מרפל , שרלוק הולמס) ולרבדים הפסיכולוגיים, הפועלים עלינו. 

מאחורי הרסטורציה- גיורא אלון משמר הציורים של מוזיאון ישראל, מבלה שעות רבות עם יצירותיהם של ואן גוך, מונה, גוגן, או פיקאסו, מלטף וחותך, צובע ומנקה, מגלה ציור מתחת לציור, מזהה זיוף או תיארוך שגוי, ובעיקר מאפשר לתמונות חיים מחדש, וחזרה אל התצוגה לקהל הרחב. הצצה אל סדנת השחזור והשימור, החומרים, שיטות העבודה, וסיפורים מרתקים.