דוקותיים
00:03:30
זאקי בראהנה בן 33 מאריתריאה נמצא בישראל שבע שנים, חולם על היום בו אריתריאה תהיה כמו ישראל הדמוקרטית ומבטיח שכל ישראלי באריתריאה הדמוקרטית יקבל הכל בחינם כי הוא לא שוכח ששומרים עליו ודואגים לילדים שלו בארץ. הוא מבטיח שהם לא ישכחו את זה, זה היסטוריה.
ז'אנר:

"אם מישהו באריתריאה שומע את המוזיקה שלי תופסים אותו והורגים אותו ישר". כשהוא מסיים את המילה ישר, הריש נשארת באוויר ואפשר ממש להרגיש את המיידיות של הרצח שמתרחש שם. "אנחנו ברשימה השחורה" הכוונה שלו שבאריתריאה הם נחשבים לבוגדים. "בגלל זה ההורים שלנו סובלים הרבה. לא נותנים להם לדבר בטלפון. הם כל הזמן בסתר, מפחדים ממש".

עדיין מפחדים מהדיקטטור

זאקי בראהנה, בן 33 מאריתריאה, זמר בלהקת צ'ורה, נמצא בישראל כבר שבע שנים. "אנחנו נבנה את אריתריאה הבאה. נבנה אותה כמו ישראל הדמוקרטית". עוצר זאקי את דבריו, הוא מסביר שהוא רואה את אריתריאה הדמוקרטית ממש כמו ישראל. הוא מדמיין את את הבניינים שיראו כמו בישראל, את הגשרים ואת הכבישים ומוסיף: "כל ישראלי באריתריאה הדמוקרטית יקבל הכול בחינם, לא תשלמו כלום. אתם שומרים עלינו פה, דואגים לילדים שלנו". זאקי מתרגש להגיד את המשפטים האלו, הוא בעצמו נשוי ואב לשני ילדים אמן ואבן עזרא שנולדו בישראל. הוא מדגיש שלעולם האריתריאים לא ישכחו את זה, "זה הסטוריה" מחייך זאקי.

שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב. תחנה מרכזית ה"חדשה". יונות מתעופפות לכל עבר מחפשות פת לחם שתשביע את רעבונם. זאקי, לבוש בחליפה כחולה כהה, ניגש לחברו ואומר לו שלום. החבר לא מסכים להצטלם. "עדיין מפחדים מהדיקטטור, הוא הרג הרבה אנשים". מסביר זאקי. כאשר זאקי רואה את תמונתו של הדיקטטור של אריתריאה,  איסאייס אפוורקי, הוא מגיב מיד בכעס: "אני זוכר את כל החברים שמתו בדרך ואת כל החברים שבבית סוהר ואני מתעצבן לאללה".

אני חייב לצאת מהדיקטטורה

את העצבים הללו זאקי מצליח להעביר הכי טוב דרך המוזיקה. זאקי מאמין בה כדרך להעביר את מסריו. מסרים נגד הדיקטטור, מסרים על חייהם בישראל וכן גם מסרים של אהבה. לשאלה האם הוא מאמין שהמוזיקה היא זאת שתיצור את השינוי הוא עונה בביטחון: "זה הכי טוב ככה. במוזיקה אתה שומע את המילים, אתה מרגיש". כך נולד משפט כמו: "אני מתגעגע להורים שלי ,אבל אין לי ברירה, אני חייב לצאת מהדיקטטורה".

זאקי וחבריו הקימו להקה בשם "צ'ורה בנד". "המשמעות של השם היא קרן, קרן שמש" הוא מסביר בהתלהבות. אנחנו נמצאים במועדון הבסקולה בתל אביב, הלהקה מופיעה שם מדי פעם. בחיוך מובך הוא מספר שהוא לא יכול להגיד שהלהקה "גדולה" הכוונה שלו היא ל-מצליחה. באופטימיות רבה הוא מאמין שבעתיד הם יהיו "גדולים". בהתלהבות של ילד הוא מספר:"עשיתי גם קליפ עם כמעט 350 אלף צפיות".

תשמעו את הבשורה של העם שלי

הפגנה נגד גירוש של האריתריאה ממדינת שיראל מתחילה במועדון. מוזיקה מתנגנת וה"צורה בנד" עולים לשיר, ההתלהבות בשיאה וכולם רוקדים במעגלים. "תשמעו את הבשורה,תשמעו את הבשורה של העם שלי". כך צ'ורה שרים ונדמה שאותה "בשורה" מצליחה להישמע.

 "אני רוצה שאנשים יפסיקו לפחד". מספר זאק את משאלת ליבו. הוא ממשיך ואומר שהאריתראים אומרים שאין דיקטטורה. הכל בשביל לראות  את ההורים שלהם בחיים. זאק רוצה שכולם "יקומו יחד" הוא רוצה מהפכה. "למה למות בדרך? למה למות בים? למה לבקש מעמד באירופה?" אומר זאק בכאב, נזכר במסעותיו הרבים עד שהגיע לארץ ישראל. "צריך להביא דמוקרטיה למדינה שלנו, אפשר לנצח את הדיקטטורה 100 אחוז". הוא חדור מטרה ולא יוותר. "אני מאמין בזה! אם אנשים כולם יקומו פה אחד, בשנייה אנחנו מורידים אותו."

 

עוד בדוקותיים

סאקאה איתו

ג'ואד מג'דלה

מאזן קופץ מהחומות

 

דוקותיים 2024