דוקותיים | "התפקיד שלי זה לבלבל אנשים. אני אוהב את זה!": הרב האתיופי שמדבר יידיש שוטפת

"הרב שרון, אנחנו מברכים אותך בשם קהל חסיד שתזכה להמשיך להגדיל תורה ולהאדירה דרך הסבלנות והרוגע והשמחה". הברכה מגיעה מאחד המתפללים בקהילת "קדושי ישראל" שבה הרב ד"ר שרון שלום משמש כרב הקהילה. ד"ר שרון מצידו בוחר לברך אותו בחזרה ביידיש ומסביר :"אתה יודע, יש כל כך הרבה סטיגמות אבל זה היופי של זה. התפקיד שלי זה לבלבל את האנשים, לבלבל אותם".

למרות שלפעמים אנחנו חושבים שהסטיגמות חלפו מהעולם לפני שנים רבות, ישנם עדיין אנשים שחיים את צילן. ד"ר שרון יכול לחוות את הסטיגמות על אתיופים בישראל בסיטואציות שונות, אחת מהן היתה כשניסה לקנות דירה בשכונה בקרית גת ואחד השכנים פחות אהב את הרעיון: "כשאתיופי בא לקנות פה בשכונה אז הוא אמר שהוא פחד מאוד שזה יוריד פה את ערך הדירות, אבל עכשיו כשהוא מכיר אותי דווקא אני מעלה את ערך הדירות פה". אותו שכן גם גם הפך לחבר קרוב, אותו אנו פוגשים במהלך הצילומים, "הוא מדבר יותר עם אמא שלי – ביידיש", השכן מוסיף בגאווה.

מלבד מקצועו ושפתו השוטפת ביידיש, הרב ד"ר שרון שלום בן ה-47 מקריית גת הוא גם אבא לחמישה ילדים ונשוי באושר. בין עיסוקיו הרבים נמנים "ראש הקתדרה הבינלאומית לחקר יהדות אתיופיה", ורב קהילת קדושי ישראל שהוקמה ע"י ניצולי שואה. לישראל הוא עלה בשנת 1982, מראשוני העולים מאתיופיה והיה לשם מוכר בעקבות כך. בהמשך למד בישיבה אשכנזית מאוד נחשבת והפך לרב מן המניין בגיל 27 בלבד. הוא חשב שיהפוך לרב של העדה האתיופית, אבל גילה שהוא לא מספיק חרדי עבורם: "החלטתי פשוט לעזוב את תפקידי הרבנות, אז הלכתי לאוניברסיטה לעשות תואר שני בתלמוד, ובמהלך הדוקטורט שלי קיבלתי הצעה להיות רב הקהילה בקדושי ישראל".

אחד מהספרים שהוציא ד"ר שרון לאור בענייני ההלכה היהודית, פתח תיבת פנדורה שלא בטוח שהוא היה נכנס לזה אם ידע שכך יהיה: "הספר ההלכתי בעצם הכניס אותי להמון המון בעיות. רוב הרבנים היום מבקשים מהקהילה האתיופית להפסיק לנהוג את המנהגים שלהם ולהתחיל ולאמץ פה מנהגים חדשים. זה לא ייאמן, לא ייאמן! זה אבסורד מאוד מאוד גדול", הוא מספר. ד"ר שרון מביא כדוגמא את אחד הדברים שהרבנים מבקשים מהעדה האתיופית לוותר: "באתיופיה אכלנו עוף וחלב ביחד, לא כתוב בשום מקום בתורה שאסור לאכול עוף וחלב. ואני גם אכלתי, היה טעים מאוד".

לרב ד"ר שרון יש דעה נחרצת על החברה הישראלית ועל קבלת האחר: "החברה הישראלית היא לא גזענית. כשעליתי לישראל הייתי כזה קטנצ'יק. לא ידעתי איך לשבת בשירותים ולא ידעתי איך לצחצח שיניים, והיום אני דוקטור, רב קהילה שייסדו אותה ניצולי שואה. אז איך אני יכול לומר שהחברה הישראלית היא גזענית?". הוא מסכם: "כן החברה הישראלית מאוד מאוד סטיגמטית עם הנחות יסוד וצריך לבלבל אותה, צריך לבלבל את החברה הזאת. לחיי הבלבול".