תודה אלוהים על זה שח"כ תמר זנדברג קיימת, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיה. בכל זאת היא דאגה לכך שבישיבות הכנסת יהיו כוסות מתכלות, אני עוד זוכרת את הפוסט הדרמטי שלה בעניין; כבר אז אמרתי – זאת מנהיגה! זאת חברת כנסת שנועדה לגדולות!
השבוע שוב הזכירה לנו ח"כ זנדברג את נחיצותה כשהחליטה להצביע נגד הצעת החוק שמחמירה את תנאי המאסר של סרבני הגט. "הצבעתי נגד", התגאתה בטוויטר והסבירה: "גם מטרה טובה לא מכשירה כל אמצעי. חופש דת ומצפון הוא זכות אדם שמדינה דמוקרטית לא יכולה לשלול גם כשהיא שוללת חירות", סוף ציטוט. תגידי, תמר, את לא מחזיקה מעצמך פמיניסטית במקרה? עוד אחת כמוך, ואבדנו.
* * *
לפני הכל, שיהיה ברור: בסרבני גט צריך לטפל ביצירתיות שלצערי כרגע הרבנים לא בדיוק מצטיינים בה. כבר שנים אני שואלת מתי יקום הרב שישכיל לקחת מהגברים המעגנים את הכוח שניתן להם, ולשחרר את הנשים בלי לבקש רשות מהוד רוממותם. חשוב לי להגיד את זה שוב ושוב, כי גם כשעוברת הצעת חוק שמיטיבה עם נשים עגונות, בעיניי זה עדיין לא זה.
ובכל זאת, גם זה משהו: לפי ההצעה של ח"כ שולי מועלם שאושרה בקריאה שנייה ושלישית, יופעלו סנקציות דתיות על אסירים סרבני גט. זה אומר שמעכשיו אין יותר אשפוז באגף התורני של הכלא, או במילים אחרת – נגמרה הקייטנה.
האגף התורני בכלא, למי שלא יודע, מרגיש כמו פנימייה בישיבה תיכונית. אוכל משובח עם כשרות מהודרת, לימודי קודש כשמתחשק, ציורים על הקירות, האסירים מסתובבים בלי מדי אסירים וגם החומר האנושי יחסית סביר, אין צינוק - הכל הרבה יותר ידידותי ורגוע.
כמובן שעל מנת להיכנס אליו ישנם סטנדרטים מסוימים, והאסיר צריך להוכיח שהוא אכן שומר תורה ומצוות. כיום יש באגף התורני חמישה סרבני גט מתוך 15; אם בזכות החוק החדש ישוחררו חמש נשים מעגינותן, זה כבר יהיה הישג מדהים.
החוק הזה הופך את סרבני הגט לאסירים אמיתיים - הגיוני? הגיוני. הבעיות מתחילות כשפעילות למען זכויות אדם כמו חברות הכנסת זנדברג ומיכל רוזין, מספרות לעצמן שבשם האג'נדה הסובלנית, הן צריכות להתחשב גם בגברים שגזרו על נשותיהם מאסר עולם.
הנה דילמה מוסרית אמיתית: מה עושים כששני ערכים מתנגשים ביניהם בפיצוץ כה עז? מצד אחד זכויות אסירים, מצד שני זכויות נשותיהם. אבל לא סתם אסירים, אלא כאלה שיכולים לצאת מהכלא בן רגע - אם רק יסכימו לתת גט – האם זה לא אבסורד לפנק אותם כך, בזמן שהמפתח לשחרורם נמצא בידיים שלהם?
איזו הצבעה מוזרה, תמר. ואיזה מזל שכח"כית שולית באופוזיציה, שיקול דעתך לא באמת משפיע על חיינו כאן.
* * *
וישנה גם הצביעות הבלתי נסבלת: בנאדם חובש כיפה מחליט יום אחד שאין לו אלוהים, ומתעלם מחובה הלכתית ומוסרית להניח לאשתו לנפשה, למה מגיעה לו כשרות מהודרת? בשם מי, בשם מה? תחליט - או שאתה אדם דתי ומוסרי, או שלא, אי אפשר להתפלל בבוקר ולעגן את אשתך בערב.
האם זנדברג נתנה את דעתה על הסוגיה הזו, או שלשמע הביטוי "זכויות אדם" היא נעמדת דום, לא משנה באיזה אדם מדובר?
נושא סרבני הגט נחשב לקונצנזוס בחברה הישראלית, כזה שחוצה מפלגות ומחנות. והנה הצליחה זנדברג להוכיח שאפילו אליו היא מצליחה לשלוח את גרורות השמאל הסהרורי, בהצבעה שהביכה אפילו את זהבה גלאון, יו"ר המפלגה. לפחות זהבה הצביעה נגד החוק. לפחות זהבה.
אומרים שהמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים. כשזנדברג בוחרת לרחם על סרבני גט, היא אומרת דבר פשוט: חופש דת חשוב משחרור האישה. עצוב.
