המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS הציב בראש ממד האיומים השנתי שפרסם היום (שני) את מה מה שמגדירים במכון "מלחמת הצפון הראשונה", שתתנהל לדבריהם במקביל מול איראן, חיזבאללה וסוריה. במסגרת ההערכה האסטרטגית לשנת 2018 הוגשה היום לנשיא המדינה, קבעו במכון כי "הפעילות האיראנית לבניית כוח צבאי בסוריה... עלולה להוביל להסלמה בחזית הצפונית. . זו לא תהיה כנראה מוגבלת לגורם כוח בודד ותוביל להתמודדות בחזית הסורית והלבנונית בו זמנית מול שילוב כוחות של חיזבאללה, המשטר הסורי וכוחות בשליחות איראן. ברקע נוכחות ומעורבות של רוסיה, שתהיה כנראה ניטרלית אך תטיל מגבלות על חופש הפעולה הישראלי".
האזינו: ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי עמוס ידלין בראיון לאסתי פרז על סקירת האיומים השנתית
בנוגע למתיחות בדרום, במכון הזהירו מפוטנציאל להתלקחות מול חמאס. "הארגון אמנם מורתע אך ממשיך לבנות כוחו", נאמר בסקירה. "גם אם שני הצדדים אינם מעוניינים בכך, עימות עלול לפרוץ בגלל הסלמה בלתי-נשלטת... המענה שצה"ל מפתח ופורס בגבול הרצועה כנגד מנהרות התקיפה של חמאס – נדבך חיוני במערך האסטרטגי שלו - יכול אף הוא לדחוף הארגון לעימות מוקדם".
איום נוסף שעליו הצביעו ב-INSS הוא ההתקרבות של פעילות דאעש לעבר גבולות ישראל. במכון הסבירו כי אמנם ארגון "המדינה האסלאמית" הפסיד שטחים נרחבים בסוריה ובעיראק, אך נוכחותו בדרום סוריה בצפון ובחצי האי סיני בדרום "מצביעה על איום גובר, עם פוטנציאל לאירוע טרור גדול נגד ישראל".
לצד האיומים, בסקירה גם צוין כי "ישראל חזקה, יציבה וגבולותיה שקטים". מנגד, על היחסים עם ארצות הברית נכתב: "ממשל טראמפ ידידותי ואוהד לישראל, ורואה עין בעין עם ישראל את רוב האינטרסים האסטרטגיים שלה במזרח התיכון, אך השפעת ארצות הברית באזור ממשיכה להישחק. זהו ממשל אוהד יותר אך מבודד יותר".
"יש לפתוח בדיאלוג פתוח ואמפתי עם יהודי ארצות הברית"
בפרק ההמלצות, קראו במכון לחדש את התהליך המדיני עם הפלסטינים, והסבירו: "עוצמתה האסטרטגית של ישראל, נכונות העולם הערבי לתרום לתהליך המדיני ומידת האהדה מצד נשיא ארצות הברית מעולם לא היו כל כך חיוביים עבור ישראל, והם מהווים הזדמנות היסטורית שאאסור למדינת ישראל להחמיצה. אמנם הסיכוי להגיע להסכם קבע קלוש עד בלתי אפשרי, אך מהלכים מוסכמים עם ארצות הברית והמעצמות עשויים להוביל להישגים חיוניים בקיבוע פרמטרים עתידיים להסכם".
בנוגע לתקציב הביטחון, בסקירה נכתב כי "נוכח האיום של מלחמה בחזית הצפונית וברצועת עזה, יש להאיץ את המוכנות לעימות אפשרי קרוב... במסגרת זו נדרשים הדרג המדיני והצבאי הבכיר להקדים לדון ביעדיה ובתכליתה של מערכה אפשרית, ברכיבי הפתיחה, הניהול והסיום שלה, בגבולותיה ובמאמציה. חשוב שהקבינט יקדים לדון ולהתכונן זמן רב לפני העימות, ולא יתמודד לראשונה עם סוגיות מסובכות וגורליות אלו בזמן המערכה עצמה".
בנוסף, הדוח מתייחס גם למתיחות בין ממשלת ישראל לבין הקהילה היהודית בארצות הברית, וממליץ "לפתוח בדיאלוג פתוח ואמפתי, לצד החלטות מנהיגותיות, כדי לסגור את התהום שנפערה מול חלקים משמעותיים ביהדות ארצות הברית". עוד נכתב: "ראוי שאלה יובילו גם לעדכון ההסכם מ-1950 שהסדיר את היחסים הקרובים בין מדינת ישראל ליהדות ארצות הברית, וימסדו את היחסים על בסיס שותפות חזקה והבראת הקשר החיוני ביניהם".
