תושבי תל אביב-יפו שנשאו עיניהם בחודשיים האחרונים לעבר השעון שבראש מגדל השעון בעיר כבר כמעט התרגלו לכך שהוא אינו עובד. כעת מעריכה סוזנה קאופמן, מומחית לשעונים עתיקים, השעון צפוי לחזור לפעילות בעוד כחודש. בריאיון בתוכנית קלמן ליברמן בכאן רשת ב אמרה קאופמן כי לאחר שטיפסה על המגדל, הצליחה להבין מה הבעיה וכיצד אפשר לפתור אותה. "השעון לא טופל הרבה שנים. יש צורך להחליף בו חלקים ישנים, כדי שכל התל אביבים ידעו מה השעה", אמרה.
האזינו לריאיון עם סוזנה קאופמן
הטיפול בשעונים עתיקים אינו פשוט כל כך ומורכב הרבה יותר מאשר שעון יד רגיל. "אני מתקנת שעונים וכל פעם אני נתקלת בסגנון אחר ובנייה אחרת. כל שעון עתיק נעשה בעבודת יד, וכל אחד היה בונה אחרת, על פי נוסחה מתמטית שגורמת לדיוק. אנחנו כבר 200 שנה מנסים לדייק שעון, זו העבודה שלנו, השענים. למדתי ארבע שנים ועד היום, אחרי 40 שנה, אני עדיין לומדת, זה לא כזה פשוט. המנגנון המקורי משנת 1900 ויש הרבה חלקים", הסבירה קאופמן, שב"ידיעות אחרונות" פורסם כי תתקן את השעון.
מגדל השעון והכיכר, 1929
על דרכה למקצוע סיפרה: "רציתי להיות טכנאית שיניים ובאוניברסיטה המקצועית בדנמרק לימדו אופטיקה, שעונים וטכנאות שיניים. נכנסתי לטכנאות אבל התלהבתי כל כך מהשעונים. בשנה הראשונה הכול היה ביחד ולאחריה הייתי צריכה לבחור. בחרתי את השעונים. כשהתחלתי ללמוד לפני 40 שנה ההורים אמרו לי התנגדו ואמרו: 'מה את הולכת ללמוד? לא תהיה לך עבודה'. כנראה כל ההורים אמרו את זה באותה תקופה. עכשיו אין שענים ויש לי לקוחות מכל הארץ. שעונים עתיקים זו עבודת יד ואין כמעט בארץ. יש הרבה שיודעים לתקן שעוני יד אבל אין כמעט מי שיודעים לתקן שעונים עתיקים".
מגדל השעון ביפו הוקם לפני יותר מ-100 שנה על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו, והיה אחד משישה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל לכבוד יובל 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני. המגדל נבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, והוא אחד מ-100 מגדלי שעון שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית. צורתו של המגדל מזכירה כנסייה אירופית ובראשו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה.
לדברי קאופמן הביג-בן בלונדון לא עבד ארבע וחצי שנים והוא נמצא בשיפוצים, אך היא מתכוונת להפעיל את השעון ביפו כבר בחודש הקרוב.
